עשרות שנים אחרי: במחתרת הנוער שהצילה רבבות יהודים מייחלים להכרה

רגע לפני חג החנוכה, הגיבורים היהודים מהשואה עוד מייחלים להכרה רשמית מהמדינה. מאות אנשים פקדו ביום שלישי את קיבוץ הזורע בעמק יזרעאל, כדי לחלוק כבוד בטקס הוקרה ל־210 חברי תנועות הנוער הציוניות בהונגריה שהצילו 45 אלף יהודים.

במעמד הוענקו לניצולים המעטים שעוד חיים בנינו ולבני משפחותיהם של החברים אות על פעולת גיבורי המחתרות. בין הנוכחים בטקס היה גם האלוף (במיל') אליעזר שקדי, מפקד חיל האוויר לשעבר, שקיבל את האות בשם אביו ז"ל. גם נשיא המדינה יצחק הרצוג נשא דברים בברכה מצולמת ואמר כי "המחתרת פעלה בעוז ובאומץ רב, כמעט בקצה הדמיון. זה סיפור שלא מספיק מסופר".

"הם התחפשו לחיילי צבא החץ, חילצו יהודים שנתפסו בידי המרצחים ועוזריהם, הביאו אותם לבית הזכוכית בחזרה לחיים, הנפיקו תעודות הצלה מזויפות, סיפקו מזון לבתי ילדים בגטו, או העבירו והבריחו פליטים את הגבול. הם ידעו שאם הם ייתפסו – ימיתו אסון על תנועות ההצלה, או ישלמו בחייהם. כ־200 מאותם גיבורים זוכים היום באות המציל היהודי. יהודים שהצילו יהודים נשכחו או לא נדונו מספיק בספרות ובהיסטוריה, אך כעת ברור שיש להכיר גם ביהודים המצילים".

המאבק להכרה

דוד גור (97) היה מהבולטים במחתרת תנועות הנוער. "דור־דור ומאבקיו", הדגיש גור בנאומו, "כל דור משאיר מאבק לדורות שאחריו. אנו, דור המחתרת, השארנו לכם להשלים את המאבק למען ההכרה המלאה של אתוס ההצלה. תהיו גאים במעשים של דור המחתרת, ואל תוותרו". גור ציין בהמשך כי "הטקס עושה חסד רק לשעה. צריך למצוא דרך אחרת, דרך מוסדות החינוך, שהנושא הזה יחדור, יכנס ויוזכר כל שנה לפחות פעם אחת".

החל מהפלישה הגרמנית להונגריה גור ירד למחתרת והצטרף לצוות שעסק בזיוף תעודות ומסמכים. עם הזמן, גור היה אחראי לכלל פעולות זיוף מסמכים, חותמות ותעודות. פעילות זו הייתה הגדולה ביותר בהיקף של מגוון הזיופים והיקף הפעילות בכל אירופה. המחתרת סיפקה מסמכים גם לחברי התנגדות לא יהודיים.

בסוף 1944 גור נתפס עם צוותו בבית המלאכה לתעודות מזויפות. הוא נחקר בעינויים בכלא המרכזי והשמור ביותר בבודפשט. בערב הראשון של החקירות, נרצח חברו למחתרת. לאחר כמה שבועות הוא שוחרר עם 116 אסירים במבצע של המחתרת.

בתום מלחמת העולם השנייה, גור כיהן בתפקידים מרכזיים בשומר הצעיר ובהנהגת ארגון ההגנה. ב-1949, כשאסר המשטר הקומוניסטי על פעילות התנועה הציונית, גור היה שותף להברחת חניכי תנועות הנוער הציוניות מהונגריה דרך צ'כיה ואוסטריה לארץ ישראל. ב-1949 הוא עלה לארץ והצטרף לקיבוץ געתון, למד הנדסת אנוש בטכניון והיה בעלים של משרד שניהל פרויקטים הנדסאים. ב-1984 היה מיוזמי ומקימי העמותה לחקר ההיסטוריה של תנועות הנוער הציוניות בהונגריה, שביקשה לחשוף את סיפורם של חברי המחתרת. ב-2011 הוא קיבל את אות המציל.

חברה אחרת בתנועות הנוער שקיבלה את אות המציל היא שרה אפשטיין (97). כיום היא חברת קיבוץ גבעת ברנר, ולה 3 ילדים, 9 נכדים ו-24 נינים. אפשטיין עזבה את הבית בגיל 16 התנועה שימשה לה בית וחברה. היא הייתה ציונית והצילה יהודים בעזרת תעודות מזויפות. לברגן בלזן הגיעה בהריון והופעלו עליה המון לחצים להפיל את התינוקת. ואולם, היא התעקשה ובזכות כך ניצלה ויצאה ברכבת ההצלה. בהמשך עלתה לארץ.

חברת מחתרת מגיל 14

מלבדה קיבלה את האות גם דייזי הפנר (97). הפנר היא חברת קיבוץ נגבה ולה 4 ילדים, 8 נכדים ו-11 נינים. היא הגיעה למחתרת ההונגרית בעקבות בן דוד שהיה פעיל במחתרת, אך עזב את המחתרת לטובת הקומוניסטים. דייזי הצטרפה בגיל 14 בבודפשט ושמשה כנערת שליחויות. היא השתתפה בסיוע לפליטים מפולין במעבר הגבול באופן בלתי־חוקי ובחלוקת תעודות. במהלך המלחמה הסתירה פליטים בביתה. היא הייתה חברת הקבוצה שנכנסה למשרד מרשם האוכלוסין כדי להשיג פרטים שאפשרו לאחרים לקבל תעודות מקוריות, ועשתה זאת פעם אחר פעם.

בתיק גב הפנר העבירה אוכל לפליטים יהודים מפולין והשתתפה באיתור מקומות מסתור בערי השדה. מהונגריה היא יצאה ברכבת של ועדת ההצלה ועלתה לארץ ישראל. בהמשך הצטרפה לקיבוץ גבעת ברנר.

"אני עומד כאן היום כשגריר הונגריה, שנכשלה בהגנה על היהודים שבה ב-1944, מה שממלא אותי בצער וחרטה עמוקים. מצד שני, אני גם עומד כאן בגאווה כשאותה המדינה בזמננו היא מבין התומכות הגדולות ביותר של ישראל בעולם", הדגיש בטקס שגריר הונגריה בישראל לוונטה בנקו.