"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סערה בעקבות הנצחת ישראל קסטנר

הכנסת תציין את זכרו של קסטנר, שסביב פעילותו בתקופת השואה קיימת מחלוקת • נכדתו, מרב מיכאלי, תקריא קטע לזכרו • צעירי הליכוד: "מביעים שאט נפש"

,עודכן
ישראל קסטנר // צילום: מתוך ויקיפדיה

"שלח מאות אלפי יהודי הונגריה לארובות אושוויץ". ישראל קסטנר // צילום: מתוך ויקיפדיה

סערת ההנצחה:בעקבות הפרסום שלפיו הכנסת תציין את זכרו שלד"ר ישראל קסטנרביום השואה, צעירי הליכוד פרסמו כי הם סולדים מהנצחתו.

בהודעה מטעם צעירי הליכוד נכתב כי הם "מביעים שאט נפש ואכזבה מההחלטה לכלול את הנצחתו של ד"ר ישראל קסטנר בטקס האזכרה הממלכתי לשואה ולגבורה במשכן הכנסת. פועלו להצלת רוצחים נאצים, וביניהם רוצח ההמונים קורט בכר מחבל התליה, ומעשיו השנויים במחלוקת בעת שילוח מאות אלפי יהודי הונגריה לארובות אושוויץ, לא נשכחו גם בחלוף שנים כה רבות".

לטענת צעירי הליכוד, "ראוי היה שכנסת ישראל תמצא מקום וזמן להנצחתם של לוחמי אצ"י כמו פאבל פרנקל, יוסף גלזמן, מירה גניוניסקי, דוד וודובינסקי ונרצחים וניצולים נוספים, שפעלו למען העם היהודי בשערי הגיהנום – אולם השתייכו לצד הלא נכון של המפה הפוליטית ולכן כמעט ולא הונצחו ושמם ופועלם נפקד מספרי ההיסטוריה".

זכרו של קסטנר יועלה במהלך הטקס "לכל איש יש שם" שמתקיים מדי שנה בשנה, בנוכחות ראש הממשלה ושרים. בטקס נהוג כי ניצולי שואה ובני משפחותיהם מדליקים נרות, והשנה, בין המדליקים יהיו גם סוזי קסטנר, בתו של ד"ר קסטנר, שתעשה זאת יחד עם בתה – נכדתו של קסטנר –ח"כ מרב מיכאלי.

תביעת הדיבה שהציתה סערה

קסטנר היה חבר ועד החברה וההצלה בבודפשט בזמן השואה, ובמסגרת פעילותו ארגן את "רכבת קסטנר", שאפשרה את הוצאתם של כ-1,684 יהודים מהונגריה. במסגרת המבצע ניהל קסטנר מו"מ עם אדולף אייכמן ואנשיו.

ב-1952 עיתונאי ירושלמי בשם מלכיאל גרינוולד טען שקסטנר שיתף פעולה עם הנאצים. היועץ המשפטי לממשלה דאז, חיים כהן, הגיש כתב אישום כנגד גרינוולד בגין הוצאת דיבה. כעבור שלוש שנים גרינוולד זוכה מכול ההאשמות ובית המשפט קבע קסטנר "מכר את נפשו לשטן". קסטנר נרצח בעקבות המקרה כשלאחר מכן המדינה ערערה על זיכויו של גרינוולד, והעליון זיכה את קסטנר משיתוף פעולה עם הנאצים, רצח בעקיפין של יהודי הונגריה ושותפות גזל עם הנאצים.

עם זאת העליון קבע פה אחד כי קסטנר "הציל באמצעות שקר ביודעין ובאורח פלילי" את פושע המלחמה הנאצי קורט בכר מעונש המוות שציפה לו בעקבות משפט נירנברג. השופט שמעון אגרנט ציין בפסיקתו כי את "קסטנר תשפוט ההיסטוריה ולא בית המשפט".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר