"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הכוכבים של כוכבי
בימים אלה ממש דובר צה"ל עורך עבור הרמטכ"ל אביב כוכבי - שתכף יימצא בקמפיין בחירות - קמפיין יח"צ פרטי • אכן, הציניות בשיאה
רא"ל אביב כוכבי| צילום: אורן בן חקון

הכוכבים של כוכבי

בימים אלה ממש דובר צה"ל עורך עבור הרמטכ"ל אביב כוכבי - שתכף יימצא בקמפיין בחירות - קמפיין יח"צ פרטי • אכן, הציניות בשיאה

,עודכן
0השמעה

קודים אתיים הם חלופה לעשייה מהותית. פלסטר יחסי ציבור שמסמן מה אין, לא מה יש. תשאלו את אהוד ברק: באינתיפאדה הראשונה, כשנפער שסע בין צה"ל לבין השמאל הישראלי, ברק ביקש באמצעות אסא כשר (מי שהיה אז האידיאולוג של "יש גבול") לייצר "התיידדות" בין צה"ל לבין הורי החיילים שנשאו אז בנטל באמצעות קוד אתי שיעניק חותמת של לגיטימציה למשימה המורכבת של השירות בשטחים. זה לא עזר. מי שהיו אמורים אז להשתכנע כי השירות הפך "לפתע" מוסרי וכשר רק משום שפרופ' כשר - מי שהיה באותה עת הסמכות המוסרית של סרבני לבנון, נתן חותם אתי לפעילות צה"ל - לא הסתפקו בכך. היום בניהם משרתים ביחידות הסייבר.

לו היה צה"ל מעוניין לבצע פעילות מהותית ולא יחצ"נית - לא היה מסתפק בעיצוב קוד באמצעות פילוסוף־סלבריטאי, אלא מבצע אז פעולות מהותיות, כמו העלאת גיל המשרתים (באמצעות העברת הפעילות מחיילי החובה לאנשי קבע) וביצוע סדנאות, סימולציות והדרכות מורכבות.אבל למה לעשות את כל זאת כאשר ניתן לייצר קוד שלאחריו ניתן לטעון שהמשימה הפכה... אתית? הנה, עתה הכיל הרמטכ"ל כוכבי את ערך הממלכתיות בקוד הצה"לי.

כדי לא להיחשב רדוד ויחצ"ני אלא כמי שפועל מתוך כנות ורצינות, אמליץ לו כך: אחת הבעיות בהצהרות עמומות היא שכל קהילה יכולה לתפוס אותן כרצונה. כך גם בתחום האתיקה והממלכתיות. הנה שלוש פרשנויות קונקרטיות, נגזרות התנהגותיות ממשיות, שראוי יהיה שכוכבי יכתוב בחוזר רמטכ"ל שיפרש את ערך הממלכתיות:

1. מעתה אסור יהיה לשום קצין לקחת חלק בשום קמפיין או שיח ציבורי על תקציב הביטחון. 2. מעתה לשום קצין אסור יהיה לקחת חלק בשום קמפיין או פעילות ציבורית על שכר אנשי הקבע.

3. ליחידת דובר צה"ל ולדו"צ עצמו אסור יהיה לעסוק בקידום תדמית הרמטכ"ל או קצינים בכירים, אלא רק בתדמיתו של צה"ל בכללותו. יחסי ציבור לקצין פרטי הם בניית תדמית לקצין בטווח הקצר, אך פגיעה בתדמית הצבא בטווח הארוך. כל שלוש ההמלצות הן לטובת קידום הממלכתיות.

אך מה לעשות ששלושתן הן מורשת הקרב של כהונת כוכבי, מי שהחל את כהונתו ברמטכ"לות בקמפיין צעקני להשבת ערך הניצחון, שעם ישראל מצפה לו עד היום; מי שכשהמשק הישראלי היה "על הקרשים" לאחר הקורונה ואמון הציבור בצה"ל היה הנמוך בכל הזמנים - בחר להירתם לקמפיין "תוספות הרמטכ"ל" להקפצת פנסיות אנשי הקבע; מי שבימים אלה ממש דובר צה"ל עורך עבורו יח"צ פרטי לקמפיין"בימים הקרובים יבקר הרמטכ"ל במדינה ערבית", "בימים הקרובים יבקר הרמטכ"ל במרוקו" - הבילד־אפ הזה, שנעשה כמו למי שתכף יימצא בקמפיין בחירות, עם תמונה מרוטשת ומלוטשת שהוכנה במשרד פרסום יוקרתי, הוא סיום נהדר לקדנציה שהחלה עם "קמפיין ערך הניצחון" ונגמרת עם "תמונת ניצחון" על "כרזות בחירות" של יחידת דו"צ. אכן הממלכתיות בשיאה. קמפיין הממלכתיות - יותר משנועד להפוך את צה"ל לממלכתי - נועד לצבוע ככזה את הרמטכ"ל. הציניות בשיאה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו