כבר תקופה ארוכה שאני משתוקק לעשות ביקורת במסעדה טבעונית. הניגודיות בין חובב הבשר גדול הממדים שאני, למסעדה, שבדמיוני לפחות, תהיה עדינה ושברירית - קסם לי. חוץ מזה, אני תמיד אוהב לגלות עולמות חדשים, בעיקר כשהם נמצאים מרחק קצר מביתי, עם חניון צמוד ומעלית כדי שחלילה לא ארזה תוך כדי עלייה של שתי קומות ברגל.
הגענו ל416 (שאוהבת יותר להיקרא "פור וואן סיקס") בליבה הסואן של תל אביב, רחוב הארבעה מספר 16, מכאן השם. מסעדה טבעונית טרנדית ומגניבה, עם מוזיקה כיפית ואווירה של בר חמים אבל חדשני.
לקחתי איתי את פלאפי ולולי, זוג חברים צמחונים והריוניים, ואת חברי הטוב ארז שכמעט לא בא בגלל שהמסעדה טבעונית.
שמעתי הרבה ביקורות טובות על המקום אז באתי עם ציפיות גבוהות (בניגוד לדיאטנית שלי שכבר לא מצפה ממני לכלום) שיחה קלילה עם הברמנית המקסימה שדאגה לנו לקוקטיילים מיוחדים ויאללה למלאכה.
לראשונות לקחנו "קלמרי" מלך היער, סיגרים מרוקאים, צלחת לאבנה וקייל הקיסר. הקלמרי היה חוויה נהדרת, בתור אדם שזוכר היטב את הטעם של קלאמרי אבל נמנע ממנו לחלוטין יותר מעשור (מטעמי כשרות), נהניתי בטירוף לנגוס בקלאמרי הטבעוני הפריך עם המרקם שזהה לחלוטין למקור אך ללא כל רגשות אשם (גם מהדת וגם מבעלי החיים).
הסיגרים המרוקאים היו טובים יותר מרוב הסיגרים שאכלתי, והגיעו לצד שלושה מטבלים משלימים ונהדרים. צלחת הלאבנה הייתה נהדרת, הוגשה עם פיתה בדואית והייתה חמצמצה במידה נכונה. קייל הקיסר היה סלט הקיסר הטוב ביותר שאכלתי, גרסה טבעונית לסלט הקיסר הקלאסי עם טעמים זהים ואף טעימים בהרבה מכל המרכיבים מן החי.
פלאפי הייתה מאושרת שאני נהנה במסעדה טבעונית, לולי התרשם מהלאבנה וארז אמר שהוא ממש שמח שהוא בא. וכשלאף אחד אין טענות - אפשר להמשיך לעיקריות: סטייק רוקה, שווארמה סייטן וסטייק במחבת.
הסטייק רוקה היה סלט של שומר, בצלים, סייטן ותפוחי אדמה והיה נהדר. הסייטן היה טעים מאוד, תפוחי האדמה היו קריסיפיים ומושלמים והסלט נעלם יותר מהר מג׳קו אייזנברג אחרי כוכב נולד.
שווארמת הסייטן הייתה משוגעת, טורטייה מושחתת לחלוטין עם פטריות, שום, צ׳ילי וסייטן שבאמת מזכיר באופן מפליא שווארמה, שילוב שיוצר ביס שנותן פייט ללא מעט שווארמיות שאני מכיר.
הסטייק במחבת הגיע עם תבשיל של עגבניות חמות וטעימות, ירקות נהדרים ותפוחי אדמה קריספיים, אך לגבי הסטייק עצמו? מנה נהדרת לטבעוני שרוצה להיזכר במרקם של סטייק, אם כי בניגוד לשאר המנות התחליף הזה לא משתווה למקור.
לולי וארז היו שיכורים מהקוקטיילים המהממים שהוגשו לאורך כל הערב בזמן שאני ופלאפי הסתפקנו בקוקטיילים ללא אלכוהול שהיו טעימים ומרעננים. שיחה קולחת על תרבות האונלי פאנס, ביקורות מסעדות והשאלות שאני תמיד נוהג לשאול (מתברר שארז היה עובר לטבעונות עד סוף החיים תמורת ארבעה מיליון שקלים) והמשכנו לקינוחים: אלף ההורס ובראוני סאנדיי.
אלף ההורס הוא גרסה טבעונית ומושחתת לקינוח אלפחורס שמגיע עם עוגיית אלפחורס בצד. הקינוח היה מעולה, טעמים של קוקוס וריבת חלב נהדרים, ועוגיית האלפחורס בצד הייתה מהטובות שאכלתי. הבראוני סאנדיי היה מושלם, בראוני חם שנמס בפה לצד גלידה מעולה שמשאירה טעם של עוד.
פלאפי שאלה אותי מה חשבתי על המסעדה. אמרתי לה שהיה מדהים ושלמרות שהיו לי ציפיות, החוויה עלתה על כל דמיון ושלא חשבתי שאוכל ליהנות ככה ממסעדה טבעונית.
היא המשיכה ושאלה אם אני רואה את עצמי עובר לטבעונות? עניתי שביום שזה יהיה הסטנדרט של האוכל הטבעוני אז אולי, אבל שכמה זמן אני כבר משלב אופציות טבעוניות כי אני באמת ובתמים אוהב חיות.
מרוצה מהתשובה, היא שאלה את ארז אם הוא רואה את עצמו עובר לטבעונות. ״לא״.
אני צחקתי והיא התבאסה. אמנם העולם לאט-לאט משתנה ומשתפר, אבל יש דברים שלא משתנים. נפרדנו לשלום ורצתי להוריד את הכלבה מהר לפני ששטיפת הפיפי בסלון תצטרף לרשימת המטלות שלי להיום.
אני אוהב את הגורה שלי ברמות שאני לא יכול לתאר. למען האמת, אני אוהב המון חיות ועצוב לי על הסבל שלהן, אבל קשה לי לעשות הקרבה גדולה בעצמי ולעבור לטבעונות, האם זה הופך אותי לצבוע? אולי, אבל זה מה שאני מרגיש שאני יכול לעשות כרגע.
אבל לכו תדעו, היום אני המבקר החיובי, אולי בעוד כמה שנים אני אהיה המבקר החיובי הטבעוני, גם ככה בתור ראפר קומי אני מתמחה בנישות קטנות.
עד לפעם הבאה, אני הייתי לוקץ׳. שיהיה בתאבון
416, רח' הארבעה 16 תל אביב