הגענו בערב ל"בנדיקט". לא ציפינו שזה מה שנמצא שם

יש משהו מנחם בלהגיע למסעדה של "בנדיקט" בשעות הערב. הידיעה שתמיד נוכל להזמין ארוחת בוקר מושחתת או בראנץ' מושקע בכל שעות היממה עושה טוב על הנשמה. הקונצנזוס הוא שהשמש תמיד זורחת בבנדיקט, אפילו אם היא כבר שקעה. אז זהו, שלא בהכרח.

מפעם לפעם יוצאת קבוצת המסעדות הוותיקה בתפריט ספיישלים נושאי או עונתי ובו מנות קטנות עד בינוניות שוברות שגרה, רבות מהן מתאימות לחלוקה, המוצעות במחירים סבירים לגמרי.

קיץ 2026 ממשיך את הטרנד, אם כי יש בו טוויסט משמעותי לעומת העבר ובניגוד גמור לקונספט ארוחות הבוקר של הרשת כולה: תחזיקו את עצמכם, כי בעונה החמה הזו בנדיקט מוציאה מהמטבח דווקא מנות... קחו אוויר... ערב. הלם.

מה, כבר לא בוקר?

התפריט החדש כולל מספר מנות במחירים של עד 39 שקלים, המוצעים בכל מסעדות הקבוצה החל מ-17:00 (בנוסף לתפריט הרגיל). בנוסף, בימים ראשון עד שישי החל מאותה שעה תקבלו הטבת 1+1 משתלמת על כל כוסות היין והבירה. הכי Dinner שיכול להיות.

בערב תל אביב מהביל בשבוע שעבר, שמנו את פעמינו לסניף שרונה של בנדיקט כדי להתנסות במהלך שובר השגרה. הקונצנזוס: מלבד נפילה אחת, המנות היו טובות, חלקן טובות מאוד ואף מעולות, שזה אחלה.

מצד שני, המנות לא אחידות בגודלן ובתמורה שהן מעניקות לכסף. חלק מתאימות לחלוקה, אחרות פחות. חלקן יכולות לשמש כעיקריות וימלאו אתכם לגמרי, אחרות ממש לא. החוויה הכוללת אומנם ראויה ומשתלמת בהנחה שמזמינים כמה מנות ערב, אך רצוי לתכנן מסלול מראש אם לא מזמינים את כולן. בדיוק בשביל זה אנחנו כאן.

פנקייק מופלא, ברוסקטה בעייתית

פתחנו עם מנת כרובית קיסר (32 שקלים), שכללה כחמש חתיכות כרובית צרובות בתנור, עטופות ברוטב קיסר וגבינת פרמזן. היה די טעים, היה די חמים והפרמזן התגלה כדומיננטי מאוד, יש שיגידו יותר מדי דומיננטי. אבל הכרובית היא יותר מתוספת סימפטית למנה רצינית יותר. שמעתם פעם על מישהו שמגיע למסעדה ומכריז "וואלה, אני חייב לדפוק צלחת שלמה של כרובית בתנור"? גם אנחנו לא. לכן צריך להתייחס למנה הזו בהתאם.

לעומת זאת, מנת האבוקדו-מקושקשת (34) הפתיעה – והשביעה – מעל ומעבר. מדובר בבסיס בייגל טרי ומעליו כמות מרשימה של גבינת שמנת, "מניפת" אבוקדו ותלולית של חביתה מקושקשת (נקודת זכות: נשאלנו אם נרצה ביצה נוזלית או מוצקה, בחרנו באופציה השנייה).

הכריך (או חצי כריך, למען האמת) היה מצוין, עמוס בכל טוב ויכול לסגור פינה כמנה עיקרית. החיסרון: לא מתאים לחלוקה.

המשכנו לשיפוד סינטה (38 שקלים) – מה שהתגלה יותר כשיפודון על מצע תפוחי אדמה צלויים וארטישוק ירושלמי.

הבשר הוכיח את עצמו כמעולה, בלי להגזים, אבל שתי פיסות אנטריקוט, טעימות ככל שיהיו, שמסתכמות בשני ביסים הן לא יותר ממתאבן על גבול הנשנוש.

תפוחי האדומה החמים והקריספיים אומנם הוסיפו למנה מאסה, אבל העיקר אמור להיות הבשר. נכון ש-38 שקלים לא יקנו לכם בימינו שיפוד סינטה ראוי, אנחנו מודעים למצב ולא באים בטענות, אם כי היינו שמחים לשלם יותר על מנה גדולה יותר.

ברוסקטת האנטריקוט (36 שקלים), לעומת זאת, איכזבה מאוד. חתיכת לחם הקאסטן הקלויה והעבה היתה חביבה, אך תערובת הבשר (פיסות קטנות וחלקן שומניות), קונקסת העגבניות ואיולי הצ'יפוטלה נרשמה כמבולגנת, מתפזרת, לא נעימה לעין והביס לדעתנו לא היה כל כך טעים. לוותר.

משם התקדמנו לפנקייק הסלמון (39 שקלים) – דיסקית פנקייק שמעליה גבינת שמנת, סלמון מעושן, ביצת עין ובצל מוחמץ. לא רק שהמנה הזו נראתה כמו יצירת אומנות שחבל להרוס, גם הטעם התברר כמושלם.

לדעתנו אין על הפקנייק הפלאפי של בנדקיט, שלרוב מגיע בוריאציות מתוקות. הפעם התוספות המלוחות הלהיבו והרהיבו. גם המנה זו יכולה לסגור פינה כעיקרית ופחות יעילה לחלוקה.

סביח אל חיר

ברגע האחרון החלטנו לטפס גם על "מגדל בבל" (36 שקלים) – פרשנות בנדיקטית לסביח שמורכבת מפרוסות חציל מטוגן, פרוסות עגבנייה צלויה, ביצה קשה, טחינה ועשבי תיבול, כשבין השכבות מפרידות לביבות תפוחי אדמה לוהטות.

טוב שעשינו, שכן זו אחת מהמנות המומלצות בתפריט הערב החדש. היא גדולה, משביעה, עשירה במרקמים וטעימה באופן פסיכי (במיוחד הלביבות) – ואפילו מתאימה לחלוקה שכן אפשר לבצוע את המגדל במרכזו, איפה שהלביבה, ולפצל אותו בקלות. לא לפספס.

למרות הקונספט המתעתע של תפריט ערב במסעדת ארוחת בוקר, קשה לבוא בטענות כלפי פסטיבל הספיישלים הקיציים המשתלם של בנדיקט. להיפך. מלבד ברוסקטת האנטריקוט המקרטעת, כל המנות האחרות שדגמנו הוכיחו את עצמן כטובות ויותר מזה, אם כי לכל אחת יש תכלית אחרת. החוכמה לדעת לשלב ביניהן כדי להפיק את המקסימום. מקווים שעזרנו. לל"ט.