זו אולי אחת המסעדות הטובות בעולם – אבל לעולם לא תוכלו לשבת בה

מעטים, אם בכלל, יחשבו על צמד המילים "צפון קוריאה" יחד עם הקונוטציה של יעד קולינרי מרתק. סיבה אחת לזה היא העובדה שיותר מ-45 אחוזים מאוכלוסייתה של המדינה סובלים מתת תזונה חמורה, חלקם אפילו מרעב קשה. בין השנים 1993 ו-1998 מומחים מעריכים כי יותר משני מיליון בני אדם מתו מרעב במדינה המסוגרת והענייה ממחסור במזון ומחלות הקשורות לרעב. 

סיבה שנייה שככל הנראה אף אחד מכם לא ממהר לתכנן טיול קולינרי במדינה המזרח אסייתית היא שהמדינה סגורה באופן חלקי בפני זרים, ועל מנת לבקר בה יש להצטרף לסיור ממשלתי מאורגן ויקר להחריד שמארגנת חברת התיירות הממשלתית.

סיורים אלו הופסקו לגמרי לאחר מגפת הקורונה ורק בשנה האחרונה הוחזרו באופן חלקי ומוגבל.

ובכל זאת, התיירים המעטים שזוכים לבקר ב"ממלכה הנזירית", מקבלים הזדמנות חד פעמית לכמה חוויות קולינריות מעניינות במסגרת הסיור ההמתוכנן והמפוקח היטב שלנם. כיצד זה מתאפשר במדינה מורעבת ללא שום יוזמה פרטית חוקית? המדינה בצפון קוריאה מחזיקה בעשרות מסעדות, חלקן מסעדות יוקרה של ממש, שנועדו עבור האליטה השלטונית במדינה ועבור אורחים זרים.

רעב מחוץ למסעדה, שפע על השולחן

בשנים האחרונות נפתחו עבור תושבי הבירה פיונגיאנג, שנהנים ממעמד גבוהה יותר מיתר תושבי המדינה, גם סדרה של מסעדות עממיות ודוכני אוכל רחוב, ככל הנראה במימון הכספים שמקבלת צפון קוריאה מרוסיה, לה היא מסייעת במלחמתה באוקראינה. 

בעוד רבות מהמסעדות אליהן נלקחים המבקרים במדינה מגישות גרסאות צנועות יחסית של המטבח הקוריאני המסורתי, כמו מסעדת "טונגיל" הממוקמות סמוך לשטח המפורז עם דרום קוריאה, בבירה פיונגיאנג שומר המשטר את הפנינה הקולינרית הגדולה שלו.

מסעדת "פיונגיאנג דאק ברביקיו", שסובלת משם לא יצירתי במיוחד, היא תחנת חובה בכל סיור רשמי בבירה הצפון קוריאנית ומסיבה טובה. 

ליאור דיין, פובליציסט וסופר ישראלי, שביקר במדינה בסיור מאורגן לפני למעלה מעשור מספר: "לקחו אותנו לכל מיני מסעדות משונות במהלך הסיור. באחת מהן לא היה חשמל ותאורה במשך כל הארוחה ובאחרת הציעו לנו בשר כלב כחלק מ'חוויה מסורתית'. אבל מסעדת הגריל של פיונגיאנג הייתה חוויה נחמדה שזכורה לי היטב". 

"אחת מחוויות האכילה האבסורדיות בחיי"

"הגענו לארוחת צהריים במקום והמדריכים הבטיחו חוויה מיוחדת. ההושבה היא בשולחנות של ארבעה, אך למרות השם הטוב שיצא למסעדה, היא הייתה כמעט ריקה לגמרי מלבדנו. מישהו הסביר לי שהם מקפידים להפריד על שעות וימים שונים עבור חברי האליטה הקוריאנית והתיירים שפוקדים את המקום", אומר דיין.

"התיישבנו בשולחן שבו יש גריל שולחני, חלק בלתי נפרד מהברביקיו הקוריאני, ומיד כשהתיישבנו החלו להגיע מנות", הוא נזכר. 

שמה של המסעדה מסגיר היטב את סוג המנות שמוגש בה. "למרכז השולחן הגיעו ארבעה סוגים שונים של בשר ברווז אותו היינו אמורים לשים בעצמנו על הגריל שבמרכז השולחן. בגלל שהיינו תיירים קצת מבולבלים, המלצרית הצפון קוריאנית עשתה את זה בשבילנו", הוא אומר.

"זו פעם ראשונה שניסיתי את זה"

"היה שם חזה ברווז, שוקי ברווז חתוכות לרצועות, מנה מקומית משונה  של נתחי ברווז ודיונון יחד והמנה החביבה עלי, נתחי ברווז בבלילה מתוקה שהפכו לפריכים כשהנחנו אותם על הגריל", סיפר. 

לצד מנות הבשר מגיעים כמה סוגים של סלטים, ממרח פולי סויה מותססים וממרח פלפלים קוריאני חריף .באתר המסעדה מדגישים כי רמת החריפות מתאימה לזרים אך מי שמבקש יכול לקבל גם את הגרסה המקומית החריפה בהרבה.

בנוסף הסועדים מקבלים עלי חסה טריים. "המנהג הוא לעטוף את הבשר והרוטב בעלה חסה ולאכו לאותו כמו סוג של ראפ. זו פעם ראשונה שניסיתי את זה ואני מודה שזה היה מאוד מרענן", נזכר דיין.

לסיום הארוחה, במקום קינוח מתוק, מקבלים הסועדים קערה של אורז לבן וקערה של מרק ברווז. "בצפון קוריאה לאורז הלבן יש מעמד מיוחד של כמעט קדושה, בתקופת הרעב רק האליטה זכתה לאכול אורז לבן בעוד ההמונים הסתפקו בתירס בהמות ואורז מלא גרוס", מסביר העיתונאי הישראלי.

"האוכל היה טעים ומדובר באחת מחוויות האכילה היותר אבסורדיות של חיי. הנה אני יושב לאכול ארוחה דשנה וטעימה מאוד כשאני יודע בוודאות, כפי שראיתי במו עיני כמה ימים קודם לכן, שאנשים חיים במחסור משתק ובעוני כמה קילומטרים ממרכז העיר בו ישבתי", הוא נזכר. 

מחיר הארוחה ב"פיונגיאנג דאק גריל" כלול במחיר הסיור בצפון קוריאה והאורחים לא משלמים במסעדה, מלבד טיפ במטבע זר עבור המלצרים. בקבור סוג'ו, שכיר קוריאני, כלול במחיר הארוחה אך עבור אלכוהול נוסף יש לשלם מחיר של כמה דולרים נוספים. 

הכי קרוב שאפשר

למי שמאוד סקרן לנסות את פלאי המטבח הצפון קוריאני, אך לא מעוניין לחכות שהמדינה תפתח את שעריה לתיירים או לשלם אלפי דולרים ולחכות שנים לסיור מאורגן, יש כמה אפשרויות נוספות. מסעדות של אוכל קוריאני קיימות גם בישראל (יש אפילו אחת כשרה בעיר העתיקה בירושלים) וברחבי העולם, אך הן מגישות את הווריאציות הדרומיות של המטבח.

עבור מי שמעוניין בגרסאות המוכרות בצפון קוריאה ניתן לאכול בכמה מסעדות מיוחדות שמפעילה ממשלת צפון קוריאה ברחבי העולם. רשת "פיונגיאנג", המופעלת על ידי משרד החוץ הצפון קוריאני מפעילה כ-100 מסעדות ברחבי העולם עם סניפים בדובאי, בנגקוק, מוסקבה, בייג'ינג ושנגחאי.