פיצת "פריז" של רשת מוצ'ה המתחדשת עשויה לקבוע את עתידכם ולחרוץ גורלות רומנטיים. יש כאלה שיטענו כי הזמנתה בדייט ראשון תהיה טעות פטאלית, שכן רוטב בצל חום, קרם פרש, סלט פלפלים, שום פיקנטי וגבינות הם לא בדיוק המרכיבים האידאליים לארוחה שאולי תוביל לנשיקה המיוחלת.
אבל אנחנו דווקא חושבים להיפך. אם יצאתם לדייט במוצ'ה, הפיצה בהשראת עיר האורות יכולה לשמש כנייר לקמוס פחממתי לעתיד מערכת היחסים. קודם כל, כי זו פיצה מעולה. אבל חשוב יותר, אם הנשיקה שלכם צלחה את צונאמי הבצל-שום-עוד-בצל-וגם-פלפלים הדומיננטי ואת הבל הפה המנדטורי שלאחריו, צפוי לכם עתיד מזהיר. אפשר לשעוט ישר לטירמיסו עם הטוויסט ולהתחיל לנסח טקסט מקורי להזמנה לחתונה.
אין דייט באופק או שהוא כבר הפך להיסטוריה רחוקה ואתם עדיין רעבים? אל חשש, פיצת פריז עדיין מומלצת, כמו גם הטירמיסו שאליו נגיע בעוד כמה פסקאות. שווה להישאר.
שוברים את הקונספציה
מודים, עד היום החזקנו ממוצ'ה רשת כשרה סימפטית למדי שמתמחה בעיקר בפיצות, גם בישיבה במקום אבל בעיקר במשלוחים. לא פאסט פוד גנרי מן המניין, אבל בכל זאת רשת קז'ואל דיינינג לא מחייבת בשירות עצמי.
פקדנו סניף שלה מספר פעמים בשנים האחרונות לארוחת צהריים או לנשנוש זריז על הדרך, יצאנו באופן כללי מרוצים והמשכנו בשלנו בלי להקדיש לחוויה מחשבה מרובה. ואת הקונספציה הזו, מתברר, מוצ'ה המתחדשת שואפת לשבור.
בימים אלה עוברת הרשת מטמורפוזה משמעותית: עם השקיעה היא הופכת למסעדה בשירות מלא, כולל מלצרים שלוקחים הזמנות ומגישים את האוכל לשולחן, לצד תפריט ערב מעודכן שכולל אלכוהול. קונספט הלאנץ' עדיין קיים, אבל מתחלף לקראת ערב.
רעבים ומסוקרנים, יצאנו – כותב שורות אלה וזוג צעיר שומר מסורת שחרט על דגלו לדגום כל פיצה כשרה באשר היא – להתרשם ממסעדת מוצ'ה החדשה שברעננה, המוגדרת כסניף קונספט של הרשת (סניף דגל נוסף נפתח לאחרונה במודיעין, ובקרוב ייפתח לוקיישן דומה בקריית אונו).
ה"קונספט" הזה מתבטא בעיצוב חדש ומלוטש, תאורה מעומעמת ומוזיקת רקע להשלמת האווירה – וכמובן בתפריט הערב המעודכן.
לחם חובה, קנלוני חצי קלאץ'
לראשונות, אחרי התייעצות פנימית סוערת שהושקטה רק לאחר המלצות מהצוות, בחרנו בקנלוני (56 שקלים), בארנצ'יני (54 שקלים) ובלחם הפרמזן (37 שקלים). שלושת כדורי הארנצ'יני היו טובים מאוד – חמים פריכים מבחוץ ומוקרמים ומושחתים מבפנים. רוטב הויניגרט-בזיליקום שדרג את המנה משמעותית, עד לרמה שגרפנו אותו בכף.
הקנלוני (רוטב חמאת עגבניות, בזיליקום ומוצרלה), היה לא יותר מבסדר (שזה עדיין בסדר, איכשהו) – אם כי המחיר היה גבוה מדי ליחידה אחת (או שאלה היו שתי יחידות שהוצמדו בהקרמה? קשה לדעת).
לחם הפרמזן (שמן זית, קונפי שום, קרמבל פרמזן וקרם פרש למריחה / טבילה), התגלה מעולה, אוורירי וממכר כאילו אין מחר. אהבנו מאוד את הטריק שאפשר לבצוע ממנו "גולגולים" אישיים בלי לגעת בכל הכיכר, וסועדת מסוימת הכריזה בקול על חיבתה המפתיעה לקרם פרש.
בגזרת המנות הראשונות נרשם קונצנזוס מוחלט: הלחם חובה, הארנצ'יני אחלה, הקנלוני חצי קלאץ' ואפשר לוותר.
ספייסי פסטה
עיקריות. לפיצת פריז (78 שקלים) הקדשנו מונולוג פתיחה שלם והבנתם את הרעיון, אבל נמליץ עליה שוב כי אנחנו רציניים לגביה. אפילו אם אתם פחות בעניין של בצל, שום, ופלפלים, תנו לה צ'אנס וככל הנראה לא תתאכזבו. החיסרון היחיד: גם הפיצה היתה לדעתנו קטנה מדי בשביל מחירה הלא נמוך. זאת מנת חלוקה לשני אנשים גג.
מצד שני, אלה ככל הנראה הסכומים שנאלצים להיפרד מהם כיום בשביל פיצה ראויה ומיוחדת, כך שהבעיה חורגת הרבה מעבר למוצ'ה.
במקביל הסתערנו על צמד מנות פסטה שהומלצו על ידי הצוות וגם קסמו לנו מהתפריט. ספגטי אולליק (חמאת עגבניות, שרי, קונפי שום, פטרוזיליה, בזיליקום, פרמזן ופלפל שאטה – 68 שקלים). למה הדגשנו את הפלפל? כי המנה הזו היתה חריפה בטירוף – ובמתכוון. בני הזוג ליטרלי עפו עליה ושיבחו את החריפות האינטנסיבית, בעוד שעבדכם הנאמן פחות מתחבר לאקסטרה (מגה? היפר?) ספייסיות והתחיל להזיע.
כך או כך, האיטריות עצמן היו מדויקות בהכנתן – לא רכות מדי ולא קשות מדי, אלא בול במידה. זה אומנם מתבקש, אבל לא תאמינו כמה מפספסים בזה. לעומת זאת, כולם נהנו מפסטת הכמהין (פפרדלה, שמנת כמהין, פטריות שמפיניון צרובות ופרמזן – 69 שקלים). הרוטב לא היה כבד מדי (אפילו יותר לכיוון הדליל), התיבול הוכיח את עצמו כמוצלח וגם במקרה הזה הפסטה היתה מדויקת. מברוק.
קרם דה לה קפוצ'ינו
לקינוח בחרנו בטירמיסו (41 שקלים), כי בכל זאת מסעדה איטלקית וטירמיסו זה טרנדי עכשיו. החתיכה שקיבלנו היתה גדולה ונדיבה, אין תלונות, אבל מה ששדרג את המנה פלאים היה קרם הקפוצ'ינו המעולה בתחתית שלה – רכיב שלא מופיע בתיאור שבתפריט ותפס אותנו בהפתעה. אם זה היה תלוי בנו, היינו מוסיפים לטירמיסו עוד שכבת קרם קפוצ'ינו, ואולי אפילו לחיים בכלל. החיים הרי מתוקים יותר עם עוד קרם קפוצ'ינו, בטח אחרי פיצת בצל ושום חורצת גורלות.
השורה התחתונה: המעבר של הרשת לפורמט מסעדת ערב בשירות מלא בהחלט מצדיק גיחה, ואפשר להגדיר את המהלך כמוצלח. לא הכל מושלם, ע"ע הקנלוני וייתכן שגם גודל כמה מהמנות לעומת מחירן, אבל תראו לנו עוד רשת איטלקית כשרה שסוגרת פינה באותה רמה.
הסניף הנבדק: מוצ'ה רעננה, רחוב הנופר 2
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו