לאכול בלי חשבון ב־155 שקלים: בדקנו את ארוחת הערב הכי משתלמת בירושלים

מלון ענבל הירושלמי ידוע בזכות הזווית הקולינרית המושקעת שלו. בנוסף למסעדת 02 הוותיקה ולבר 22 החדש יחסית, המלון היוקרתי שבבירה מקפיד לערוך כמה פעמים בשנה אירועי אוכל ממוקדים בשיטת "בלוס כפי יכולתך", שמושך אליו פודיז מכל רחבי הארץ.

אף שפסטיבל המרקים החורפי הוא האירוע הידוע יותר, בשנים האחרונות מרימים בענבל בחודשי הקיץ גם מיזם "אוכל רחוב ירושלמי". השנה, בניגוד לפעמים הקודמות, האירוע הינו בשרי, ומציע מגוון מטעמים קרניבוריים בטעם אסלי-מקומי, אבל עם טוויסט של מלון יוקרתי.

תמורת מחיר הוגן לגמרי של 155 שקלים לאדם (שתייה בתוספת תשלום חוץ ממים) תוכלו להסתער במשך שעה וחצי על קומץ עמדות מזון שמשנעות סטריט פוד ירושלמי טרי – ישר מהטאבון / פלנצ'ה / קרש החיתוך, ואף ליהנות ממילויים חוזרים בגזרת הסלטים, הממרחים והמטבלים. אף שנרשמו כמה אכזבות פרטניות, האוכל ברובו טוב מאוד, חלקו מעולה, והחוויה הייחודית הזו שווה לטעמנו את הכסף.

טיפ למתחילים: תרגיעו עם הבצקים, תתחילו במעורב ותשמרו מקום של כבוד לבסבוסה. תודו לנו אחר כך, אולי בזמן שתחכו לשופל שיגרוף אתכם מהכיסא.

דילמת הבצק

עם הישיבה משוגר לשולחן מגש עם בייגלה ירושלמי קטן וחמוד שמגובה בשקיק זעתר (מנייר עיתון, כמובן) וכמה מאזטים. אנחנו קיבלנו מיקס זיתים, צלוחית חריפים, סלט חצילים בטחינה, פלפלים אדומים בתחמיץ, ומחמרה (מטבל פלפלים, אגוזים ורכז רימונים). הבייגלה היה אלוהי ולוהט, הטאבולה מצויינת והמחמרה חוסלה, אבל בואו – באנו להעמיס בשרים, לא חמוצים ובצקים.

בגיחה הראשונה שלנו למזנון אכן העמסנו יותר מדי בצק ופחות מדי בשר. העראייס, חצי פיתה קטנה שמוצנחת על הפלנצ'ה עם הבקשה (ולא עומדת בצד ומתקררת עד שמישהו ירים אותה), היה חמה, קריספית וטעימה, אבל לטעמנו היה בה פחות מדי בשר – שכבה דקה בלבד – כשהבצק השתלט על רוב הביס.

מנגד, מיני-מנת הפלאפל היתה מושלמת עם פיתה קריספית מבחוץ ורכה מבפנים, ובתוכה כדור אחד גדול, תפוח וממכר מצופה שומשום ומגובה בטחינה וסלט ירקות (שאפשר גם להעמיס בצד). וואו. צלוחית המסבחה, לעומת זאת, אכזבה. היא היתה קרה ונוזלית מדי והשארנו את רובה.

מעורב בהזמנה אישית

אחרי הבייגלה, העראייס ומנת הפלאפל, הבנו שדחסנו לעצמנו יותר מדי בצקים ולא התכוננו כמו שצריך למנת הדגל של האירוע – המעורב הירושלמי. הסדר היה צריך להיות הפוך ואנחנו מאשימים רק את עצמו בתוכנית הפעולה הלקויה. אחרי שהתעשתנו, פסענו לכיוון דוכן המעורב ושמחנו לגלות שניתן להרכיב את המנה לפי הטעם. ביקשנו שיערבבו לנו עוף, כבד ואנטריקוט, ודילגנו באלגנטיות על הטחול.

לאחר המתנה קצרה קיבלנו מערום מרשים ומתובל היטב של מעורב ירושלמי קצוץ דק – ונטול טחול. היה טעים למדי, ושתיים-שלוש צלחות כאלה בליווי סלט ו/או אנטיפסטי כבר סוגרות לכם ארוחה ראויה, בלי קלוריות ופחמימתיות ריקות, לא משנה עד כמה הן טובות ומפתות. תתחילו. במעורב. אין. פה. שאלה.

בסבוסה ודי

לסיבוב הניצחון ומתוך מחוייבות מקצועית, דגמנו עוד שני מאפים טריים מתוך מבחר רחב יותר: סמבוסק הביצה היה אחלה, ואם היה נשאר לנו מקום בבטן היינו זוממים על עוד אחד, ומקבילו ממולא הבשר היה מוצלח למדי, ובו יחס הבשר לעומת הבצק היה טוב יותר. שניהם מומלצים.

לא ניסינו את הלחמעג'ון ואת מאפי התרד והסומק כי יש גבול, אבל כן עפנו על הקינוח: פרוסת בסבוסה (עוגת סולת) נימוחה, עשירה ומעוטרת בקוקוס, ושמחנו שלא דילגנו עליה (אפשר לרכוש קינוחים אחרים בתוספת תשלום כמו מלבי ואבטיח, אבל אין צורך. הבסבוסה מספיקה בהחלט).

אירוע אוכל הרחוב של מלון ענבל, שיימשך עד סוף אוגוסט, ביצע בהצלחה את המעבר לתפריט בשרי. אם אכן תתמקדו במנות הבשריות, בראשן המעורב הירושלמי, תקבלו תמורה טובה וטעימה למחיר.

משקאות (קלים, אלכוהול, קפה) וקינוחים נוספים אומנם יתפיחו את חשבונכם בכמה עשרות אחוזים, אבל לגמרי אפשר להסתפק במים ובבסבוסת הבית. המאפים, בדגש על הבייגלה, מנת הפלאפל המיניאטורית וסמבוסק הביצה מעולים, אם כי הם ימלאו אתכם בלי למצמץ ולכן מוטב שתלמדו מהטעות שלנו ותתחילו, שוב, מהמעורב. שמחנו לעזור.

אוכל רחוב במלון ענבל, שלישי עד חמישי, 18:00 עד 23:00 (הזמנת שולחן אחרונה ב-21:30) - ז'בוטינסקי 3, ירושלים (כשר)