השהות בבית מביאה עימה לא מעט חסרונות, אך יש בה גם יתרונות, ואחד מהבולטים שבהם הוא הזמן שהתפנה לנו כדי לפתח תחביבים חדשים או לפתח את הקיימים. רבים מחליטים להשקיע את הזמן שהתפנה להם דווקא בתחום הבישול - ולמה לא, בעצם? מדובר בפעילות שיכולה להתרחש בחיק המשפחה ולהעביר את הזמן בנעימים, מצטלמת נהדר לאינסטגרם, והכי חשוב - מנחמת, וכולנו צריכים נחמה בתקופה זו.
מרבית המתכונים נמצאים כיום ברשתות החברתיות, אבל עולם ספרי הבישול לא נותר קפוא על שמריו והתאים עצמו בעשורים האחרונים למציאות הדיגיטלית. הערך המוסף של הספרים ניכר בדרך כלל ביצירת חוויה כוללת לבישול, מעבר למתכונים.
בחודשים האחרונים יצאו לא מעט ספרי בישול חדשים ומסקרנים, שמציעים מגוון רחב של מתכונים מכל הסוגים, וכוללים אפילו מתכונים לילדים.
קל קל קל (לייזה פאנלים)
לאחר ששני ספריה הקודמים, "ספר המטבח של לייזה פאנלים" ו"יומן מטבח קטן של עקרת בית גדולה", הפכו לרבי מכר - מציגה חגית ביליה, היא "לייזה פאנלים", ספר שלישי המבוסס על בלוג הבישול המצליח שלה.
שם הספר, "קל קל קל" (הוצאת מודן), מסגיר את הרעיון המרכזי שסביבו הוא סובב - מתכונים קלים. לא תמצאו פה מתכונים שיהפכו את המטבח הביתי למסעדה מעוטרת בכוכב מישלן, ולא מתכונים למנות שיגזלו חצי יממה מזמנכם היקר. מה שכן יש בספר הוא אוסף מתכונים נהדרים שיכולים להתאים לכל אירוע אפשרי - ארוחה זוגית חגיגית, אוכל מהיר שחוטפים ללא הפוגה, וגם פעילות בישול משפחתית עם הילדים.
ביליה מנגישה את המתכונים לאנשים בעלי ידע בסיסי בלבד בבישול ומאפשרת להם לשדרג את הארוחה, כך שהיא תיראה ותיצור הרגשה שהיא מפוארת יותר. כל זאת, בלי "לשבור את הראש" עם מתכונים מסובכים ומרכיבים קשים להשגה.
קשה למצוא ספר שאפשר להגיד עליו שהוא "מתאים לכולם", אבל "קל קל קל" הוא בדיוק כזה, וזו המחמאה הכי גדולה שאפשר לתת לו. כל דכפין יוכל למצוא בו יותר ממתכון אחד שיתאים לו לכל רגע נתון. יש בו מנות ראשונות, ממרחים וסלטים, מגוון מרקים, פרק שלם של מתכונים צמחוניים וטבעוניים, תבשילים, שפע של קינוחים ועשרות עמודים של מתכונים המיועדים לילדים, כלומר כאלה שילדים יאהבו גם להכין וגם לאכול. הכתיבה של ביליה קלילה ועממית במובן החיובי של המילה, כלומר עברית נגישה ומעודכנת. בדיוק הסגנון שהיינו מצפים לו מבלוגרית.
הבשר - מתכונים, מידע והרבה יותר (ישראל דודק)
השף החרדי הכישרוני ישראל דודק, שפועל רבות כדי לקדם שילוב של גברים חרדים בעולם הקולינריה, הוציא לאחרונה ספר עמוס וגדוש במידע על בשר, על שלל סוגיו הכשרים.
בהכללה, חובבי הבשר מתחלקים לשתי קבוצות. לראשונה שייכים העצלנים, אלו שאוהבים לאכול בשר אבל אין להם כוח להשקיע בו יותר מדי עבודה והתעניינות. בקבוצה השנייה, שמעמדה גדל יותר ויותר בשנים האחרונות, נכללים "החוקרים", אלו שתמיד נמצאים במרדף אחר הנתח המושלם, ואיכות ומותג הבשר חשובים להם לא פחות מהטעם שלו על הצלחת.
הספר של דודק מיועד לשתי הקבוצות, אך עלול לסבך מעט את אלו שמחפשים את הידע הבסיסי בלבד. מבנה הספר ידידותי וכך גם הכתיבה. יש גם חלוקה לנתחים, שמסייעת למתחילים בניטור ובהבנה של חלקי הבשר. החלק הראשון נקרא "מידע מקצועי בשפה פשוטה", וכן מומלץ לא לדלג על פרקים כמו "מבוא על האש", "יישון בשר", "השריית בשר", ואם חשוב לכם - גם שיחה קצרה על כשרות.
מנגד, בספר של דודק יש תכנים נישתיים יותר ("מגידול עד מכירה") או עניינים שאינם נהירים לחובבי הבשר הממוצעים ("אומנות השרקוטרי - קונפי ורייט"). אלה אמנם יעניינו פלח קוראים מסוים, אך עלולים לקטוע את רצף הקריאה בספר, או לפחות לדחות אותה לימים קשים יותר של הסגר.
ובכל זאת, זהו ספר יעיל למטבח הישראלי, שחובב בשר ושמנצל את מזג האוויר הנוח ברוב ימות השנה לגריל במרפסת או בחצר. כל הסבר על נתח מורכב ממבוא קצר, ממפרט טכני על הנתח, מטעמים ומאנקדוטות. אלה נלווים לטיפים אישיים של השף - וקדימה לעבודה, מתכון בסיסי להכנה בסיר או בתנור, רכיבים והוראות.
אהרוני - תחנות אוכל בחיי (ישראל אהרוני)
לא בטוח שספר אחד בעל 216 עמודים בלבד יכול להספיק כדי למפות ולספר על כל נקודות הציון והאירועים בחייו של אדם מסקרן כמו ישראל אהרוני. אבל זו התחלה יפה. אהרוני, שעמד בראש המהפכה שהפכה את ישראל ממדינת פלאפל וקציצות למעצמה קולינרית, מציע את סיפור חייו בדומה לסגנון החיים והלבוש שלו - אופנתי וצבעוני.
האוטוביוגרפיה הקולינרית של אהרוני, שראתה אור בהוצאת אחוזת בית, היא ספר אישי ואינטימי, וגם קוראים שאינם חובבי אוכל ומתכונים יוכלו להתחבר אליה. בספר, שערך תומר קמרלינג, מספר השף בפתיחות ובגילוי הלב האופייניים לו על החיים המורכבים שהיו לו כנער שחווה הצקות בבית הספר ובהמשך נטש את הדת.
הספר מחולק לכ־24 פרקים, וכל אחד מהם מגולל סיפור או אירוע שחווה אהרוני, ובסופו מתכון רלוונטי. אלה נלווים ללא מעט סודות מקצועיים שאהרוני חושף. וכשזה בא ממנו, על כל הידע העצום שצבר, זה שווה זהב.
חומוס (אריאל רוזנטל ואורלי פלאי)
הוא במעמד גבוה מאוד, אך חומוס הוא לא המאכל הלאומי של ישראל. מנגד, הוא בהחלט המאכל של המזרח התיכון, וככזה, הוא חצה לא מעט מגזרים, עבר תהפוכות, מתכונים רבים ושינויים מהותיים ומוזרים כאחד, עד שהפך לגורם העיקרי להירדמות במקום העבודה ולשנת הצהריים של יום שישי.
זה אינו מוגדר כספר מתכונים, אף שיש בו כאלה, ולא מעט, אלא כספר "בישול ואמנות". מאחוריו עומדים המסעדן אריק רוזנטל, שמוכר ומזוהה בשם "הקוסם" - על שם מסעדת אוכל הרחוב שהקים בתל אביב. אליו הצטרפו העיתונאית אורלי פלאי ברונשטיין והמעצב דן אלכסנדר. הספר יצא בהוצאה עצמית.
עם פרסום הספר, לפני כמה חודשים, תיאר אותו רוזנטל כך: "מסע של מתכונים וסיפורים, מסע אנושי, פשוט, יפה וטעים. מסע בין ערים, אנשים וחלומות. מקהיר ועזה דרך יפו ותל אביב, ירושלים, נצרת, עכו, דרך ביירות ודמשק. אני מרגיש בר מזל שבחרתי בחומוס לעשייה יומיומית. אני מודה לכל איש, קבוצה, עם ומסורת, שהביאו לעולם את המתנה הזו, גם לאל הטוב שנתן לנו מחסדו. אחרי הכל, החומוס של אלוהים!"
כדי לפנות לשוק הבינלאומי ולשמור על המעמד הקוסמופוליטי של החומוס, הספר הופיע באנגלית, לא תמיד בסיסית, דבר שאולי עשוי להקשות על חלק מהקוראים. עם זאת, הוא מעוצב לתפארת ומציג מאות תצלומים של אוכל ושל אנשים אוכלים, ואין דבר יפה מזה בעולם, כך שגם אנשים שאינם קוראים אנגלית יוכלו ליהנות ממנו.
בספר, בעל 400 העמודים, נמצא גם לא פחות מ־70 מתכונים לחומוס, על שלל מיניו וסוגיו. אם אתם אוהבים חומוס, זה אמור להספיק לכם לדי הרבה זמן בבידוד. מדובר באנציקלופדיה הקולינרית של המזרח התיכון, ומשהו שחייב להיות בבית של כל חובבי המזון, והקטניות בפרט.
הכי טעים בבית (נטלי לוין)
השם בהחלט מקבל משמעות נוספת בתקופה זו, אף שנבחר הרבה לפני התפרצות נגיף הקורונה שהכניס את כולנו לבית וגרם לנו לחפש מתכונים באינטרנט מסביב לשעון. ואם חיפשנו באינטרנט קינוח מעניין, סביר להניח שנתקלנו בבלוג "עוגיו.נט", של נטלי לוין, שעל מתכוניו מבוסס הספר.
ספרה של לוין לא מיועד לחובבי התזונה הנכונה והכושר, בלשון המעטה. אין בו מנות דלות קלוריות או קינוחים "בריאים". יש פה מתוק, והמון ממנו, בכל הסוגים, המינים, הגדלים ורמות הקושי.
הספר, שראה אור בהוצאת תכלת, יעיל מאוד, יש בו מתכונים - וזהו. לוין חוסכת בהסברים; לשיטתה, לרוב הקוראים שמעוניינים במתכון לעוגה בחושה או לאלפחורס אין עניין להכיר את ההיסטוריה של שבבי הקוקוס או את הדרך שעשו פולי הקקאו מיערות הגשם עד לתבנית האפייה שלנו.
המתכונים שמספקת לוין מקיפים מאוד, מונגשים וברורים, גם עבור חסרי הניסיון באפייה. כך שבתום בידוד של שבועות ספורים, כל אחד מאיתנו יכול לצאת בעל פוטנציאל לקריירת קונדיטור/ית.
לוין מחלקת את הקינוחים לפרקים, שנפתחים במובנים מאליהם: ליד הקפה, קלאסיקות, וצנצנת עוגיות ומתוקים לסוף השבוע, שם תמצאו את כל "מתכוני האינסטגרם".
גם האוכלוסייה הטבעונית לא קופחה, ובספר מופיעים עשרה מתכונים לקינוחים מסקרנים במיוחד. לאחר מכן מגיע פרק לעצלנים, "קינוחים מנצחים בחמישה מצרכים" ולבסוף, אולי הפרק היעיל ביותר בספר - המלצות ומתכונים לקינוחים לחגים.
העובדה שהופכת את ספרה של לוין לטוב במיוחד היא שגם המתכונים הקשים בו הם יחסית קלים. אם תעברו על תוכן העניינים, סביר להניח שתמצאו קינוחים מעטים שלא יצא לכם לאכול בשנים האחרונות במסעדה או בארוחה חגיגית אצל חברים. לוין מציגה אוסף קינוחים ששווה זהב, ואת הדרך הכי פשוטה להכין אותם. לא צריך יותר מזה.