"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תזונאית חושפת: הטריקים הפשוטים שמפסיקים נשנושים בין הארוחות

מומחית לתזונה מסבירה מדוע רעב מתמשך הוא לא כישלון של כוח הרצון אלא איתות של הגוף, ומציעה שורה של צעדים מעשיים שיכולים להפחית את הדחף לנשנש • אז מה כדאי לשלב בכל ארוחה, וממה רצוי להימנע?

,עודכן
0השמעה
אישה אוכל בפיג'מה. צילום: istockphoto

מומחית לתזונה שרטטה תכנית מעשית לרסן את הדחף לנשנש ביןארוחות, כשהיא ממסגרת רעב מתמשך כאות מהגוף ולא ככישלון של כוח הרצון, וממליצה על ארוחות עשירות בחלבון, ארוחות ערב מוקדמות, שינה מספקת, ניהול לחצים ומשקאות אסטרטגיים כצעדים מרכזיים לשיקום אותות השובע ולהפחתת חשקים, לפי לאס פרובינסיאס.

מחקר על האופן שבו רעב משנה מצב רוח וקבלת החלטות מדגיש מדוע ניהול התיאבון חשוב מעבר לתזונה בלבד, כשמחקרים רבים מקשרים קיבה ריקה לשינויים לעבר שליליות, רגזנות ואף תוקפנות, כפי שדווח ב-אל פאיס.

ההנחיות מדגישות כי יש לבנות כל ארוחה סביב חלבון ולא לדחות את ארוחת הערב. המומחית ממליצה לכלול 20-30 גרםחלבוןבארוחת הבוקר, הצהריים והערב כדי לקדם תחושת שובע ולהימנע מחזרת רעב מהירה.

סלמון. בחירה מצוינת,צילום: Getty Images

בחירות מתאימות כוללות:

  1. בשרים רזים כגון עוף, הודו ובקר
  2. דגים כולל טונה, סלמון וסרדינים
  3. ביצים
  4. מוצרי חלב כמו יוגורט יווני וקוטג'
  5. מקורות צמחיים כגון סויה וקטניות, כולל עדשים וחומוס
חומוס. תמיד בא בול,צילום: רותם גולן

אכילת ארוחת ערב מוקדמת, בסביבות שבע-שמונה בערב, עשויה לסייע לייצב את הורמוני הרעב והשובע גרלין ולפטין.

ניהול נכון של שגרת היום

מעבר לצלחת, יש חשיבות גם לשגרת היום. שינה של שמונה שעות יכולה למנוע עליית קורטיזול ורעב ביום שלמחרת. זיהוי רגעים במהלך היום להירגע, לנשום, ללכת או להתאמן יכול לשמור את הלחץ והקורטיזול בשליטה.

דחפים רבים לאכול הם רגשיים יותר מאשר פיזיים, כאשר חליטה בטעמים כגון קינמון או אפילו כוס מים לעיתים מספיקה כדי להחליש את תחושת הרעב.

ממצאים מדעיים משלימים את הצעדים ההתנהגותיים הללו בכך שהם מראים שרעב אינו רק אות גופני אלא גם מעצב כיצד אנשים מרגישים ומתנהגים. בשלל מחקרים, הראיות מצביעות על דפוס עקבי שבו רעב נקשר לתזוזה לעבר מצבים רגשיים פחות חיוביים, כולל עלייה בשליליות ובזעם, וליותר התנהגויות תוקפניות בהקשרים מסוימים.

מחליש את הרעב,צילום: GettyImages

נראה כי השינוי הרגשי הזה נושא השפעה גם על קבלת החלטות, עם דוגמה מצוטטת תדיר המכונה "אפקט השופט הרעב", כינוי נפוץ שצמח ממחקר מ-2011, המדגיש כיצד שופטים מקלים יותר בגזר הדין כשהם אחרי ארוחה ואינם רעבים.

גוף הראיות מתכנס סביב תמה ברורה: להיות רעב יכול להחמיר את מצב הרוח, ובנסיבות מסוימות לעצב התנהגות ובחירות חשובות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר