אילו פירות יבשים באמת בריאים לנו - ומאילו ממש כדאי להתרחק?

ט"ו בשבט הגיע, הפירות היבשים שוב על השולחן, ביחד עם התחושה הנעימה של "זה טבעי, אז זה בטוח בריא". וכאן המלכודת: פרי יבש הוא לא פרי טרי שהתייבש לו בשמש, אלא מוצר שעבר תהליך שמרכז סוכר טבעי, ולעיתים גם מקבל חיזוקי מעבדה.

שזיפים

אותם מערכת העיכול הכי אוהבת! שזיפים מיובשים נחשבים לאחד ה“כלים” היעילים והטבעיים לתמיכה במערכת העיכול, בעיקר בזכות שילוב מנצח של סיבים תזונתיים שמוסיפים נפח לצואה, יחד עם סורביטול - רכיב מתוק שמושך מים אל המעי ובכך מקל על עצירות.

מעבר לזה, יש בהם גם נוגדי חמצון, שתומכים בחיידקי המעי. לרוב שזיפים מיובשים הם מוצר די "נקי". הצבע הכהה שלהם טבעי, ולא צריך "לייפות" אותם. יחד עם זאת, לעיתים כן מוסיפים מעט שמן צמחי למניעת הדבקה, או חומר משמר להארכת חיי מדף. לכן ההמלצה היא להסתכל ברשימת הרכיבים ולבחור מוצר שבו כתוב רק "שזיפים מיובשים".

משמשים

מגיעים בשתי גרסאות עיקריות: כתומים זוהרים או חומים טבעיים. המשמש הכתום נשמר לרוב בעזרת גופרית דו־חמצנית (E220; אלרגנים: מכיל סולפיטים), שמטרתם למנוע השחרה ולשמור על צבע יפה ואחיד; מדובר בתוספים שמותרים לשימוש בכמויות מפוקחות, אך אצל חלק מהאנשים, במיוחד מי שסובל מאסתמה או רגישות לסולפיטים, הם עלולים לעורר תגובה כמו שיעול, צפצופים או אי־נוחות.

לעומתו, משמש מיובש חום בדרך כלל “נקי” יותר מתוספים. מבחינה תזונתית, בשני הסוגים יש אשלגן וסיבים תזונתיים.

חמוציות

דוגמה קלאסית לפער בין "נשמע בריא" לבין מה שקורה בפועל על המדף. חמוציות מיובשות טבעיות (בלי תוספות) הן נדירות יחסית, כי חמוציות במקור הן פרי מאוד חמוץ וכשהן מיובשות בלי תוספת הטעם נהיה מרוכז עוד יותר.

לעומת זאת, רוב החמוציות המיובשות הנמכרות הן חמוציות “משודרגות” בטעם: מוסיפים להן סוכר, מיצי פירות מרוכזים (למשל תפוח) כדי להמתיק, ולעיתים גם שמן צמחי כדי למנוע הדבקה ולתת מרקם "עסיסי". זה הופך את החמוציות מפירות יבשים למעין "סוכריות פרי", שקל לנשנש מהן בכמויות גדולות. לכן, אם ברשימת הרכיבים כתוב יותר מ"חמוציות" בלבד , במיוחד אם מופיעים סוכר/סירופ/מיץ מרוכז/שמן, כדאי להתייחס לזה כתוספת מתוקה קטנה ולא כתחליף לפרי.

חמוציות מיובשות טבעיות ללא תוספות, מספקות נוגדי חמצון ממשפחת הפוליפנולים, שנקשרו לתמיכה בבריאות כלי הדם ובהגנה חמצונית. בנוסף, הטעם החמצמץ נשאר דומיננטי גם בגרסה המיובשת, מה שעוזר להסתפק בכמות קטנה: 1-2 כפות כתוספת ליוגורט, סלט או דייסה מאפשר ליהנות מהטעם והיתרונות בלי להעמיס.

תמרים ותאנים

שני כוכבי חג ט"ו בשבט, אבל הם שונים באופי ובתועלת. תמרים הם בעיקר "בוסט אנרגטי" זמין: מתיקות חזקה שמספקת תחושת קינוח, ולכן הם מצוינים כממתיק בכדורי אנרגיה לספורטאים או לצד קפה (במקום סוכר). אבל בדיוק בגלל זה הם גם הכי קלים להגזמה - כמה תמרים קטנים מצטברים מהר לקינוח גדול. מבחינה תזונתית הם תורמים מינרלים כמו אשלגן ומעט סיבים, אך בשורה התחתונה מדובר בפרי צפוף באנרגיה וסוכר טבעי מרוכז.

תאנים מיובשות, לעומת זאת, תורמות יותר לתחושת שובע בזכות תכולת סיבים גבוהה יותר ומרקם לעיס שמאט את קצב האכילה; הן משתלבות נהדר עם יוגורט, גבינות או טחינה. לכן, למי שמנסה לשמור על איזון לאורך היום או מחפש "קינוח נשנושי ומשביע" לעיתים תאנים יהיו בחירה עדיפה יותר. ותמרים? הם יכולים להיות בחירה מעולה, בעיקר כשצריך דלק מהיר במהלך אימון ממושך ואינטנסיבי.

טיפ לבחירת פירות יבשים:

• מראה זוהר - "אם רואים פרי יבש בצבע ירוק זוהר, כתום-ניאון או אדום אחיד ומבריק תעצרו ותשאלו "למה הוא נראה ככה?". לא פעם מדובר בצבע שנשמר או הוגבר בעזרת צבעי מאכל, חומרים משמרים ,ולעיתים גם תוספת סוכר ושמן כדי ליצור מראה מפתה ומרקם ‘עסיסי’. ברשימה הזו נכנסים לעיתים קיווי מיובש, פפאיה מיובשת וגם אננס ומנגו ממותקים.
• צפיפות קלורית - לשם השוואה: ב־100 גרם תאנים או שזיפים מיובשים יש כ-250 קלוריות, בעוד שבננה מיובשת/בננה צ׳יפס יכולה להגיע לכ־520 קלוריות. אז אם כבר בוחרים משהו צפוף יותר קלורית, כדאי לעשות את זה במודע ובכמות קטנה, ולהעדיף משהו שבאמת נותן חוויית טעם ומרקם, במקום ‘פרי יבש’ שנראה תמים אבל מתנהג בפועל כמו חטיף עתיר קלוריות.

בשורה תחתונה, פירות יבשים יכולים להיות חלק מחגיגה נהדרת, שימו לב פשוט לבחור את ה’נקיים’ יותר, העדיפו טעמים טבעיים על צבעים זוהרים, ותהנו ממנה במודעות, ככה ט"ו בשבט ישאר חג טעים וגם מאוזן.