מאז שנכנס לתוקף באוגוסט 2022 האיסור האירופי הרחב על תוספים מסוכנים, המונח "Food banned in Europe" הפך למוקד דיון, ובמיוחד ברשת; בכתבות ודיונים, הרבה פעמים בטיק טוק, נטען כי מאכלים יומיומיים הנפוצים בארה״ב אסורים לחלוטין באירופה. בפועל, האמת מורכבת הרבה יותר: המאכלים עצמם אינם אסורים, אלא התוספים שבתוכם.
במילים אחרות, אירופה לא אוסרת סוכריות, עוגיות או משקאות מוגזים. היא אוסרת תוספים מסוימים שנחשבים בעייתיים ברמת בטיחות מזון, ובחלקם נמצאו עדויות מדאיגות במחקרים.
הנה הסיפור המלא מאחורי המהלך.
מוצרים להיזהר מהם?
מה באמת נאסר? לא המאכל, אלא התוספת
האיחוד האירופי מפעיל מדיניות שמרנית לפי עקרון "זהירות מונעת". המשמעות: אם יש ספק לגבי בטיחות של תוסף – אפילו אם הסיכון אינו מוכח לחלוטין – הוא יוסר מהמדפים.
בין התוספים הבולטים שנאסרו או הוגבלו:
Titanium Dioxide (E171)
צבע לבן מבריק המופיע בממתקים, עוגיות, רטבים וגלידות. באירופה נאסר לחלוטין אחרי שמחקרים הצביעו על חשש לשיבוש גנטי (genotoxicity). האיסור הפך מלא בקיץ 2022.
Potassium Bromate
תוסף קמח שנועד להעניק מרקם "אחיד" ללחם. נמצא כמסרטן בבעלי חיים ולכן נאסר במדינות רבות - כולל באירופה, קנדה ויפן.
Brominated Vegetable Oil (BVO)
שמן צמחי ברומיני ששימש בעיקר במשקאות הדר מרוכזים. נקשר בהפרעות נוירולוגיות והוצא משימוש באיחוד האירופי.
Azodicarbonamide (ADA)
משפר בצק שבארה״ב מופיע לפעמים תחת הכינוי "פלסטיק במזון", בשל שימושו בתעשיית הפלסטיק. נאסר באירופה עקב חשש לחומרים מסרטנים הנוצרים בעת עיבודו.
BHA ו־BHT
נוגדי חמצון סינתטיים המשמשים להארכת חיי מדף. BHA הוגבל מאוד באירופה ובחלק מהמוצרים נאסר; BHT נמצא תחת פיקוח הדוק.
צבעי מאכל סינתטיים
Red 40, Yellow 5, Yellow 6 - לא נאסרו, אך מחייבים אזהרה על השפעה אפשרית על קשב והתנהגות אצל ילדים, מה שגרם לחברות רבות להפסיק להשתמש בהם.
מתי זה נכנס לתוקף?
הצעדים אינם מהלך חד־פעמי, אלא מצטברים:
שנות ה־90: איסורים ראשוניים על תוספים כמו Potassium Bromate.
שנות ה־2000 - 2010: הרחבת רגולציה על צבעים, משמרים ושמנים.
2021 - 2022: האיסור הדרמטי על Titanium Dioxide נכנס לתוקף באופן מלא.
הגישה האירופית פשוטה:
אם לא ניתן להוכיח בוודאות שתוסף בטוח - הוא לא ייכנס למזון.
באילו מדינות האיסור תקף?
כל מדינות האיחוד האירופי (27 מדינות).
בריטניה - למרות הברקזיט, אימצה חלק מהרגולציה.
מדינות נוספות בעולם מאמצות חלק מהסטנדרטים: יפן, קנדה, ברזיל.
המשמעות לתעשייה ברורה:
חברות גלובליות מעדיפות לפתח מתכון אחד שמתאים לכל השווקים - ולכן שינוי שמתחיל באירופה משפיע גם על מוצרים בארה״ב ובישראל.
ומה קורה בארה״ב?
הגישה האמריקאית שונה: ה־FDA דורש הוכחת נזק חד־משמעית לפני שיוציא תוסף מחוץ לחוק.
אבל בשנים האחרונות יש שינוי:
קליפורניה אישרה "חוק סקיטלס" שמגביל ארבעה תוספים מרכזיים.
חברות כמו Mars ואחרות החלו להוציא Titanium Dioxide מהמתכונים בארה״ב.
צבע Red 3 נאסר בתוספי תזונה ומזון.
בפועל, אירופה מובילה - וארה״ב מתחילה להתיישר.
האם זה אומר שהמוצרים האמריקאיים "רעילים"?
זו הגזמה שכדאי להיזהר ממנה.
המציאות מדויקת יותר:
הסיכון נבחן על פי מינון, תדירות חשיפה ורגישות אישית.
חלק מהתוספים מעוררים דאגה בגלל פוטנציאל לשיבוש הורמונלי, פגיעה גנטית או הצטברות בגוף.
אירופה מעדיפה להקדים תרופה למכה.
ארה״ב מעדיפה להמתין להוכחה מוחלטת.
זו לא מלחמה בין "מזון בטוח" ל"מזון מסוכן", אלא פער פילוסופי בין גישות רגולטוריות.
איך זה משפיע עלינו בישראל?
למרות שהדיון סביב תוספים מתחולל בעיקר בין אירופה לארה"ב, ההשלכות מגיעות גם אל המדפים בישראל - לפעמים מהר יותר ממה שחושבים.
חברות המזון הגדולות עובדות היום עם מתכונים גלובליים, וברגע שהן משנות פורמולה כדי לעמוד בדרישות אירופה, לעיתים קרובות הן מיישמות את אותה נוסחה גם בישראל. זה אומר שחטיפים, ממתקים, דגנים ומשקאות שאנחנו מכירים מקבלים "עדכון שקט" - פחות חומרים שמעלים שאלות, פחות צבעי מאכל מלאכותיים, ולעיתים גם תוויות נקיות יותר.
הצרכן הישראלי נעשה מודע הרבה יותר, במיוחד הורים. קבוצות פייסבוק, רופאי ילדים, נטורופתים ומשפיעני תזונה מפעילים לחץ הולך וגובר על היבואנים, ומי שלא מתיישר, מגלה שהקהל פשוט מעדיף מוצרים אחרים. לחץ צרכני כבר הוביל בעבר להורדת צבעי מאכל ממשקאות מסוימים, להפחתת נתרן בנקניקיות ולשינוי פורמולות של ממרחים.
ישראל נמצאת בין שתי מערכות רגולציה - מצד אחד מאמצת חלק מהתקינה האירופית, ומצד שני שואבת השראה מהאפיק האמריקאי. זה יוצר מצב שבו מוצר מסוים עשוי להגיע אלינו בגרסאות שונות: דגני בוקר בטעם פירות עשויים להגיע לישראל עם צבעי מאכל טבעיים (כמו באירופה) - אבל משקה אנרגיה יגיע במתכון האמריקאי (עם צבע מלאכותי). הבחירה תלויה ביצרן וביבואן.
למי שמעוניין לצמצם חשיפה לתוספים, יש כלים פשוטים ומעשיים: להעדיף מוצרים עם רשימת רכיבים קצרה ומוכרת, לבחור מותגים שמצהירים על "ללא צבעי מאכל מלאכותיים", ולהיות מודעים לכך שמוצרים "צבעוניים במיוחד" או "מאוד יציבים" לרוב זקוקים לתוספים כדי להיראות כך.
השורה התחתונה?
לא כל מה שנאסר באירופה מסוכן, ולא כל מה שמותר בארה״ב בטוח לחלוטין.
אבל ברור לחלוטין שהכיוון העולמי עובר למזון פחות מעובד ועם פחות תוספים בעלי פוטנציאל סיכון.
מקורות: TIME, European Commission (תקנות מזון), Food Safety Authority of Ireland
BBC News