מדענים ממרכז להערכת תחושתית באוניברסיטת פן סטייט גילו שחריפות קלה יכולה לעשות הבדל גדול בצריכת הקלוריות בזמן הארוחות. הממצאים שלהם, שצפויים להתפרסם בגיליון אוקטובר הבא של כתב העת Food Quality and Preference, מצביעים על כך ש"השריפה בפה" שמותירים מאכלים חריפים משפיעה ישירות על הרגלי האכילה, והוספת מעט חריפות למנה יכולה לגרום לכך שנאכל פחות.
"אנחנו יודעים ממחקרים קודמים שכאשר אנשים מאטים את קצב האכילה שלהם, הם אוכלים משמעותית פחות", אמרה פייג' קנינגהם, חוקרת פוסט-דוקטורט והמחברת הראשית של המחקר, שסיימה את הדוקטורט שלה במדעי התזונה בפן סטייט בשנת 2023.
"היה לנו חשד שהפיכת ארוחה לחריפה יותר יכולה לגרום לאנשים לאכול לאט יותר. אז אמרנו - בואו נבדוק את זה בתנאי מעבדה מבוקרים: האם תוספת קטנה של חריפות - אבל לא כזו שתהפוך את הארוחה לבלתי אכילה - תגרום לאנשים לאכול לאט יותר ולכן גם פחות?".
הצוות ערך שלושה ניסויים שבהם המשתתפים קיבלו אחת משתי מנות: צ'ילי בקר או עוף טיקה מסאלה, כל אחת בשתי גרסאות — חריפה או מתונה.
החוקרים גילו שהעלאת רמת החריפות באמצעות פלפל צ'ילי מיובש האטה את קצב האכילה והפחיתה את כמות האוכל שנאכלה - מבלי לפגוע בטעם הכללי של המנה. "זוהי אינדיקציה לכך שתוספת של פלפלים חריפים יכולה לשמש אסטרטגיה להפחתת צריכת יתר של אנרגיה (קלוריות)", אמר ג'ון הייז, פרופסור למדעי המזון בפן סטייט והכותב הראשי של המאמר. "אמנם שליטה בכמויות לא הייתה המטרה המרכזית של המחקר, אך התוצאות שלנו מצביעות על כך שזה יכול לעבוד".
הייז ציין כי הסבר אינטואיטיבי לפער בצריכת הקלוריות היה שצרכני החריף שתו יותר מים, מה שגרם להם להרגיש שבעים מהר יותר - אך בפועל, כמות המים שנצרכה הייתה זהה, בין אם המנה הייתה חריפה או לא. "זו בדיוק הסיבה שצריך לערוך מחקרים אמפיריים על התנהגות - כי מה שנראה לנו הגיוני לעיתים פשוט לא נכון", הוא אמר.
המחקר מציע שהפחתת כמות הקלוריות נובעת מהשפעות על תהליך האכילה בפה - כלומר, המשתתפים אכלו את המנות החריפות בקצב איטי יותר. קנינגהם הסבירה שקצב אכילה איטי יותר משאיר את האוכל בפה זמן ארוך יותר, דבר שיכול לאותת למוח על שובע ולעודד אכילה מופחתת.
נוסף על כך, ציוני הרעב שנמדדו לפני ואחרי הארוחות תאמו - כלומר, למרות שאכלו פחות, המשתתפים הרגישו שבעים לאחר הארוחה החריפה.
"בפעם הבאה שאתם רוצים לאכול קצת פחות - נסו להוסיף פלפלים חריפים", הציע הייז, "יכול להיות שזה יאט את קצב האכילה שלכם ויעזור לכם לאכול פחות".
מלבד הפחתת תיאבון, לאכילה של חריף יש גם מגוון יתרונות בריאותיים. מחקרים מציעים שהקפסאיצין, החומר הפעיל שנמצא בג'לפניו, האבנרו, קאיין ורוב פלפלי הצ'ילי, עשוי להוריד את רמת הכולסטרול הרע (LDL), שמצטבר על דפנות העורקים ומגביל את זרימת הדם ללב. אכילת חריף עשויה גם לעזור בהרחבת כלי הדם, לעודד את זרימת הדם ולסייע באיזון רמות הסוכר בדם.
מחקר מ-2006 שהתפרסם בכתב העת Cancer הציע שקפסאיצין עשוי לעכב את התפשטות תאי סרטן הערמונית. מאכלים חריפים גם מחזקים את מערכת החיסון, ויש מחקרים שמראים שהם יכולים לפעול כמדכאי גודש ולהגן מפני מזהמים כמו אבק ועשן.
והחדשות הטובות באמת: מחקר של אוניברסיטת הרווארד הציע שאנשים שאכלו מאכלים חריפים מדי יום נהנו מסיכון נמוך ב-14% למוות מוקדם, לעומת אלה שאכלו חריף רק פעם בשבוע או פחות.
המסקנה? תוסיפו חריפות לחיים — זה עשוי להציל אותם!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו