"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אוהבים קארי? אתם מואשמים בגזענות

סערה קולינרית חדשה גורמת לוויכוחים רבים ברשת, ולא רק • הפעם על הפרק: בלוגרים מעולם האוכל שדורשים להפסיק את השימוש במילה "קארי" כשמדברים על אוכל הודי, בשל מה שהם מגדירים כמניע גזעני: "שורשיה בעליונות לבנה"

,עודכן
0השמעה
אוכל הודי (אילוסטרציה), צילום: איתיאל ציון

סערה בעולם הקולינרי: בלוגרים של אוכל קוראים להחרמת השימוש במילה "קארי", שלטענתם מתובלת בגזענות ושורשיה נטועים בקולוניאליזם הבריטי.

"קארי לא צריך להיות הדבר היחיד שאתם חושבים עליו כשמדובר באוכל הודי", זעמה בלוגרית האוכל צ'האטי בנסל, והיא, כך מתברר, אינה הבלוגרית היחיד בקהילת הפודיז שמוחה על השימוש הבעייתי במונח הקולינרי הפופולרי.

מוקדם יותר השנה, בנסל אף העלתה סרטון לאינסטגרם שבו קראה לבטל לחלוטין את השימוש במילה "קארי". בסרטון, שצבר יותר מ-3.6 מיליון צפיות, בנסל טענה כי זרים עושים שימוש מוטעה כבר עידן ועידנים במילה קארי, כשהם באים לתאר כל מאכל שמגיע מתת-היבשת ההודית.

"יש ביטוי שאומר כי האוכל בהודו משתנה בכל אלף ק"מ, ועדיין אנחנו עושים שימוש במושג המטרייה הזה, שהפך לפופולרי על ידי 'האנשים הלבנים' שלא יכלו להטריח את עצמם ללמוד את השמות האמיתיים של המאכלים שלנו", הסבירה.

איליס מורגרנסטרן פורסט, פרופסורית ללימודי דת באוניברסיטת ורמונט ומומחית בלימודי דרום אסיה, חיזקה את דבריה ואמרה: "המילה 'קארי', למיטב הבנתי, לא קיימת בשום שפה בדרום אסיה". פורסט מייחסת את השתרשות המילה לאוזן הבעייתית של הבריטים בתקופה שבה שלטו בהודו.
מספר היסטוריונים טוענים כי הבריטים שמעו לא נכון את המילה הטמילית Kari, שיש לה משמעויות שונות בהתאם לדתות שונות. פורסט טוענת כי אחרי שהבריטים הגיעו לאזור בשנת 1850 הם החלו לעשות שימוש במילה, ובגלל מערך הכוחות בין השליטים למקומיים, אלה החלו לעשות בה שימוש גם כן, וכך נטבעה והשתרשה.

"המקומיים יגידו 'אוקיי, אם הקצינים הבריטים רוצים קארי, ויש בצד זה רווח חברתי, פוליטי או כלכלי עבורי, אז אקים דוכן קארי'", הסבירה פורסט. "אי לכך, המילה 'קארי' לא צריכה לשמש כמושג מטרייה לתיאור כל סוגי התבשילים והאוכל מהאזור, כי מקורה בטעות, כאמור, ושורשיה בעליונות נוצרית לבנה".

לעומתה, בנסל טוענת כי השימוש במילה "קארי" לא צריך להיות מוחרם לחלוטין, בשל העובדה שבדרום הודו היא מתארת מגוון מנות, מתבשילי קדרה של בשר ברוטב ועד לצלחות של ירקות. "הסוגיה פה היא לא ביטול מוחלט של המילה", אמרה, "אלא חינוך של אנשים על משמעותה האמיתית, וכיצד לא לעשות בה שימוש במקרים שבהם הוא פשוט לא נכון וכוללני".

לפניות למדור האוכל של "ישראל היום" באינסטגרם

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר