שנות השפל המועטות ביחסים שבין ישראל לטורקיה כבר הספיקו להפוך את יוון, על שלל אייה, ליעד הנופש המועדף עלינו הישראלים. והאמת? מפתיע למה זה לא קרה קודם. המדינה הזו התברכה בחופי ים תכולים אינסופיים, בטברנות בלי גינוני נימוסים אירופיים, באוכל טוב, במחירים עממיים ובקרבה גיאוגרפית. אה כן, וגם האוזו, המשקה הלאומי היווני, בן משפחתו של הערק שלנו.
מה זה בעצם אוזו? אוזו (כנראה מהמילה הטורקית uzum) הוא משקה חריף שמזוקק על בסיס תירוש ענבים ומתובל בזרעי אניס ובשלל תבלינים וזרעונים נוספים, המקנים לו את הטעם והריח הייחודיים. הוא דומה מאוד לערק הישראלי ולראקי הטורקי (ובן משפחתם של הסמבוקה והפסטיס), ולעיתים קרובות הוא גם ממותק קלות. צבעו שקוף, אבל כשמוסיפים לו מים או קרח הוא הופך לחלבי (השמנים האתריים שבו מסיסים באלכוהול, וכשריכוז האלכוהול יורד נוצרת אמולסיה). לוגמים אותו נקי, בתוספת קרח או כשהוא מהול במים, אבל הוא גם פופולרי כתיבול אלכוהולי־אניסי בקוקטיילים שונים.
בשנים האחרונות התרחבה השפעתו של האוזו בסצנת המשקאות בישראל, והוא תפס מקום של כבוד גם בקרב יוצאי אירופה שכבר אימצו את המשקה הזה לחכם, אחרי שהצליחו להתגבר על האסוציאציה של טעמו עם זה של הסירופ נגד שיעול לילדים. השנה יותר ויותר יבואנים החלו לייבא לארץ אוזו בסגנונות שונים, אז החלטנו לעשות קצת סדר ולטעום את ההיצע הקיים. כדי שהאוירה תהיה מושלמת, קפצנו למסעדת Happy Fish שבמלון ממילא הירושלמי, שהטראסה שלה הופכת בערבי שלישי של הקיץ לטברנה יוונית אותנטית – תפריט ים־תיכוני של השף המחונן אילן זעפרני, נגן בוזוקי בהופעה חיה, קוקטיילים ומשקאות מהים האגאי והמון אוויר פסגות צלול ונעים, אפילו באוגוסט.
אז אם אתם עדיין חוששים לעלות על מטוס לכיוון הים האגאי ואם רק חזרתם משם, הנה המלצות האוזו שלנו.
אוזו פלומארי - אולי מותג האוזו הפופולרי ביותר בישראל, ולא בכדי. הוא מזוקק במזקקת THOMOPOULOS שבאי פלומארי היווני החל משנת 1894 בתהליך ייצור מסורתי המשולב בטכנולוגיה חדשה ומתובל בכוכבי אניס כמובן, שומר, קינמון, מוסקט ועוד. באף ניחוח ליקריץ מתקתק ופלפל שחור חמים. טעם נהדר ומרקם שמנוני. מצוין (40%, 75 שקלים).
אוזו מטאקסה - מיוצר במזקקה השייכת לבית רמי קואנטרו היוקרתי, על ידי המאסטר דיסטילר קוסטס רפטיס. קוסטס מיודענו התמחה באיתור חומרי גלם ייחודיים ותיבל את האוזו ברכיבים בוטניים נדירים, דוגמת מסטיק (שרף), שניחן בארומטיות מיוחדת. יש לו ארומת פריחת לימון חיננית, אניסיות כמובן ונגיעת שקד. בחך הוא מתוק וחריף גם יחד, והאופי שלו מתעדן עם קצת קרח בכוס (38%, 85 שקלים).
אוזו ג'יבארי - והנה משהו אחר. אוזו לא סטנדרטי, אלא משהו שמאוד מזכיר ג'ין מתובל במעט אניס. הוא מתובל בכ־14 צמחי מרפא וזרעים ארומטיים ועשוי ממי הרים צלולים מאזור תסיליה. האף שלו הדרי בשילוב ניחוח ערער ורוזמרין. המשקה עבר זיקוק דודי כפול ושני סינונים שהקנו לו טעם עדין וסיומת רכה. הפה עדין, בטעמי אניס וציטרון. אוזו נגיש שיתאים גם למתחילים. להשיג ברשת בנא משקאות (40%, 99.9 שקלים).
אוזו מלטאמי 38% - מזוקק במזקקת גאטסיוס שנוסדה בשנת 1878 על ידי תמאסיס גאטסיוס, מהגר שהגיע ליוון מהעיר קונסטנטינופול שבטורקיה. כיום מנהלים אותה בני הדור הרביעי של המשפחה. בעל מתכון רך ארומטי ומפגין הרמוניה נפלאה של טעמי אניס וליקריץ. אקספרסיבי מאוד ומהנה. נסו גם את אחיו המאופק יותר בעל 40% כוהל (65 שקלים).
אוזו מיני - בשנת 1967 חברו יחדיו כמה משפחות והקימו את מזקקת EPOM ב־Mytilene, עיר הבירה של האי ההיסטורי לסבוס, לחופו של הים האגאי, שבו נוצר האוזו לראשונה. בשנת 1996 רכש תאגיד פרנו ריקארד העולמי את המזקקה והפך את המותג OUZO MINI למותג בינלאומי. באף ניחוחות מקסימים של אשכולית ולימון, אניס מרוכך ואסוציאציה של חוף ים תכול. נעים וכיפי במיוחד (40%, 70 שקלים).
אוזו 12 – עוד מותג אוזו פופולרי ומוכר, המזוקק כבר יותר מ־70 שנה בפיראוס. הוא מתובל בשורשי אניס ובכוכבי אניס, שומר, אגוז מוסקט, כוסברה והל, חלק מהתבלינים משתתפים כבר בתהליך הזיקוק ואחרים מתווספים בהשריה מאוחרת בו. יש לו טעם לימוני ועדין, והוא חלק, שמנוני ומעודן בפה. קלאסיקה (38%, 85 שקלים).
אוזו סאנס ריבל - מיוצר כבר משנת 1905 (ובייצור מסחרי מ־1937) בפיראוס. זה אוזו שונה וייחודי - באף מודגש ריח שקדים משכר, שהאניס בו מעודן. בלגימה הוא מתחיל בעדינות אבל אז פתאום כל הטעמים שלו מתפוצצים לך בפה יחד - ליקריץ, אניס, רוזטה. יופי של אוזו! (40%, 69 שקלים).
אוזו מיטיליני - מיוצר במזקקה המשפחתית אווה באי לסבוס. הבקבוק היחיד שהגיע עם "פורר", למזיגה מדודה ונוחה. האף שלו קצת סגור, הארומות מתקתקות ומשלבות אפרסק עדין, בחך הוא קלאסי ומאוזן ובעל סיומת בינונית באורכה. אושר. (40%, 69 שקלים).
אוזו ברביאני כחול - מזקקת האוזו של משפחת ברביאני נוסדה בשנת 1857 באי לסבוס שביוון. לאחר הליך ייבוש זרעי האניס שנבחרו בקפידה, מוסיפים להם אלכוהול שנוצר מצימוקים והתערובת עוברת שלושה זיקוקים. ריח בבונג נעים באף, לצד קרמל וליקריץ מעודן. בפה הוא שמנוני, מתקתק, עשיר מאוד ואלכוהולי. מורכב ומסקרן (43%, 90 שקלים).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו