"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הסיבה שבגללה קולה בזכוכית טעימה יותר - על פי מנכ"ל קוקה-קולה לשעבר

מנכ"ל החברה לשעבר טען כי הנוזל זהה והפער בטעם נובע מהולכת קור בלבד • מהנדסי מזון וכימאים מסבירים במחקריהם: התגובה בין המשקה לדפנות הבקבוק משנה את הגיזוז ואת הטעם בפועל

| עודכן:
0השמעה
קוקה קולה , רויטרס
קוקה קולה | צילום: רויטרס

מנכ"ל קוקה-קולה ישראל לשעבר, טל רבן, עורר דיון ער ברשתות החברתיות לאחר שהתייחס לשאלה הצרכנית הוותיקה: האם באמת קיים הבדל בטעם בין בקבוק זכוכית, פלסטיק ופחית. בסרטון שהעלה, פירט רבן את עמדתו לגבי מקור הפערים שהצרכנים מרגישים.

לדברי רבן, הנוזל שיוצא מפס הייצור במפעל זהה לחלוטין בכל סוגי האריזות השונות, וההבדל בתחושת הטעם נובע בעיקר מרמת הטמפרטורה ומהולכת הקור. עם זאת, בדיקה מדעית של הרכב החומרים מלמדת כי ההסבר מורכב יותר ואינו מתמצה בטמפרטורה בלבד.

View this post on Instagram

A post shared by Tal Raban (@tal_raban)

האינטראקציה הכימית בין המשקה לחומר האריזה

מבחינה כימית, זכוכית נחשבת לחומר אינרטי לחלוטין שאינו מגיב עם הנוזל החומצי ואינו סופח אליו רכיבי טעם. תכונה זו מאפשרת לנוזל לשמור על תרכובת הטעמים המקורית של המשקה לאורך זמן, ללא כל שינוי שנובע ממגע ישיר עם דפנות הבקבוק.

לעומת זאת, בקבוקי פלסטיק מאפשרים חלחול מיקרוסקופי של גזים. פחמן דו-חמצני בורח בהדרגה וחמצן חודר פנימה, תהליך שמשנה את רמת ההגזה לאורך חיי המדף, ובנוסף תיתכן פליטה מזערית של אצטאלדהיד אל תוך הנוזל.

בפחיות אלומיניום המצב שונה: החלק הפנימי מצופה בשכבת מגן פולימרית כדי למנוע מגע ישיר של החומצה עם המתכת. ציפוי מיוחד זה נוטה לעיתים לספוח מולקולות טעם מסיסות מתוך הנוסחה, מה שיוצר שינוי כימי קל בפרופיל הטעם של המשקה בפועל.

בקבוקי קוקה-קולה (אילוסטרציה) | צילום: רויטרס

חוקי הפיזיקה והשפעת מוליכות החום על החוויה

בנוגע לטענה של רבן על הולכת קור, חוקי הפיזיקה מציגים תמונה אחרת מזו שהוצגה. אלומיניום הוא מוליך חום מעולה בהרבה מזכוכית ומתקרר מהר יותר. יתרונה של הזכוכית טמון במסת החום שלה, ששומרת על המשקה קר לזמן ממושך לאחר הוצאתו מהמקרר.

בנוסף, שתייה ישירה מפחית יוצרת מגע בין השפתיים והאף לבין מכסה האלומיניום. חוש הריח משפיע ישירות על תפיסת הטעם במוח, והניחוח המתכתי שנשאף בעת פעולת השתייה משנה את החוויה החושית של הצרכן, ללא קשר לשיפוט פסיכולוגי סובייקטיבי.

קוקה קולה | צילום: ללא

המנגנון מאחורי משקאות הפוסט-מיקס בקולנוע

הנקודה שבה רבן דייק לחלוטין נוגעת למשקאות הנמזגים בבתי קולנוע וברשתות מזון מהיר. במקומות אלו לא נעשה שימוש במוצר מוגמר שנארז מראש במפעל, אלא במכונות המערבבות במקום תרכיז סירופ עם פחמן דו-חמצני ומים מסוננים מהרשת המקומית.

הבדלים בכיול יחס המיהול של המכונה, לחץ ההגזה, איכות הסינון המקומית וקצב המסת קוביות הקרח בכוס יוצרים מוצר כימי שונה בפועל מזה שנמכר בבקבוקים סגורים, מה שמסביר מדוע קולה בקולנוע מציגה פרופיל טעם שהוא שונה לגמרי מהמוצר במדף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר