Arthurs Nosh Bar, מסעדה יהודית ידועה במונטריאול, קנדה, נקלעה בימים האחרונים למרכזה של סערה תקשורתית וקולינרית גדולה, אך לשם שינוי לא על רקע אנטישמי וגם ללא קשר למונדיאל המתקיים בימים אלה במדינה.
הסיבה למהומה נובעת מחוקי שפה חדשים בפרובינציית קוויבק דוברת הצרפתית, שבה נמצאת העיר השנייה בגודלה בקנדה.
לפני נתונים מעודכנים, כ-71 אחוזים מתושבי מונטריאול מכירים בצרפתית כשפה הראשית שלהם, ואילו 94 אחוזים מקרוב לשני מיליון תושבי העיר דוברים צרפתית שוטפת. בקוויבק עצמה, 82 אחוזים מהאוכלוסיה מגדירים צרפתית כשפתם הראשית. אנגלית אומנם נמצאת במקום השני, אם כי הרחק מאחור.
חוקי השפה שמטלטלים את קוויבק
אף שאנגלית וצרפתית הן שתי השפות הרשמיות של קנדה, קוויבק היא הפרובינצייה היחידה שבה צרפתית היא השפה הרשמית היחידה.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
על רקע נתונים חד משמעיים אלה ורצון ממשלת קוויבק לשמר ולהעצים את האחיזה הצרפתית בפרובינצייה, חוקים שנכנסו לוקף בשנה שעברה קובעים כי צרפתית חייבת להיות השפה השולטת בשמות ובסימנים רשומים של בתי עסק וחברות מקומיות – כאשר מילים משפות אחרות מתנוססות על שילוט חיצוני וחלונות הראווה של העסקים.
מי שאינו מיישר קו עם ההנחיות עלול להיקנס בסכומים של עד 30,000 דולר קנדי ליום.
נשנוש המריבה
כאן נכנסת לתמונה Arthurs Nosh Bar, מסעדה אהובה שנפתחה ב-2016, לפני עשור בדיוק. המקום מתמחה בארוחות בראנץ' בסגנון יהודי-מזרח אירופאי-צפון אמריקני, ונמצא בבעלותם של בני הזוג אלכסנדר כהן וריגן סטיינברג.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
בר הנשנושים של ארתור אומנם לא נושא תעודת כשרות, אך תמצאו בתפריט "טעמים יהודיים קלאסיים עם טוויסט והרבה גאווה משפחתית".
בין השאר תמצאו בו כריך בייגל ולקס (סלמון מעושן תוצרת עצמית, גבינת שמנת, בצל מוחמץ, עגבנייה, צלפים, שמיר ובייגל קלוי); חלה וחמאה (עם דבש אורגני ומלח מאלדון); ארוחת לטקעס (לביבות תפוחי אדמה, חביתה מקושקשת, גרבלקס סלמון, סלט מלפפונים וחלה); כריך שניצל עוף מושקע ובבקה נימוחה (קינמון או נוטלה) לקינוח. בקיצור, תגיעו ותרגישו בבית (או שלא).
הצגת פוסט זה באינסטגרם
בשבוע שעבר פרסם ה"מונטריאול גאזט" – העיתון היומי בשפה האנגלית היחיד שיוצא כיום לאור במונטריאול, כי Arthur’s Nosh Bar התבקש על ידי ה"משרד הקוויבקי לענייני השפה הצרפתית" (OQFL), שמטרתו ליישם את חוקי השפה הנוקשים, לטפל במילה Nosh המתנוססת על חלון המסעדה.
מקור המילה, בדיוק כמו "נשנוש" בעברית, הוא מיידיש – שבה משמעות הפועל נַאשְׁן היא אכילת ממתקים או חטיפים בין הארוחות. לפי חוקי הפרובינצייה, על המסעדה להציג על חלונה שם צרפתי בגדול, ורק אז להשתמש בשפות אחרות, ובקטן יותר. מכיוון ש-Arthur הוא שם פרטי ו-Bar זה "בר" גם בצרפתית, הבעיה נעוצה אך ורק במילה הכיפית Nosh. למי אכפת מזוטות שכאלה? מתברר לממשלת קוויבק, שאינה מוכנה להתפשר.
"מתסכל מאוד שאנחנו מתעסקים בזה בכלל"
בראיון שהעניקה ל"גאזט" אמרה סטיינברג כי התלונה שהוגשה לה ולבעלה "מתסכלת", והבהירה כי למרות נסיונות למצוא לסוגיה פתרון, רשויות החוק לא ממהרות לסייע. "Nosh היא מילה ביידיש לחטוף משהו לאכול. חשבנו שזה השם המושלם", הוסיפה הבעלים וטענה כי המחלוקת סובבת סביב המילה הזו. "בהתחשב בקשיי היומיום, מתסכל מאוד שאנחנו מתעסקים בזה בכלל".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
אבל זה לא נגמר כאן. סטיינברג שיתפה את התסכול שלה ברשת בפוסט נוקב במיוחד, שבו היא מכריזה על קבלת תלונה מ"משטרת השפה". עד מהרה הפכה הפרשה לויראלית כשבתי עסק, גם של יהודים, כתבו בגאווה על חלונות החנויות והמסעדות שלהם את המילה Nosh כתמיכה בבר הבוהריים של ארתור, כפי שניתן לראות בתיעודים.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הפרשה טרם הגיעה לסיומה, אבל תודו שהסולידריות מחממת את הלב – ולגמרי עושה חלק לנשנש משהו. מבטיחים לעדכן בכל התפתחות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנוהצגת פוסט זה באינסטגרם
