בימים אלו, עוברים ושבים מחוץ לסניף מנורה של מאפיית אבולעפיה מופתעים לגלות שלט אדום וגדול המעטר את חזית החנות. תחת הכותרת "מאחלים לכם חג שמח וכשר!", השלט לא מסתפק בברכת חג שגרתית, אלא משתף את הלקוחות באנקדוטה היסטורית מרתקת שמסבירה מדוע, למרות הביקוש העצום, המאפייה בוחרת לנעול את שעריה במהלך חג הפסח.
"מחזור של דירה ביפו": ההצעה העסקית של הרב למשפחת אבולעפיה
הסיפור, כך מתברר, מחזיר אותנו למעלה מחמישה עשורים אחורה, לשנת 1969. באותם ימים, פעל בסמוך למאפייה ביפו מפעל נעליים בבעלותו של הרב שלמה זלמן שטראובר. לפי הכתוב בשלט, השכנות הולידה דילמה לא פשוטה: "לרב כאב לראות את התורים של היהודים בפסח בפתח מאפייתינו".
במקום להתעמת, בחר הרב ליזום צעד חריג והגיש לבעלי המאפייה דאז, סב המשפחה, הצעה עסקית בלתי שגרתית. הרב פנה אל הסבא ושאל אותו מהו מחזור המכירות של המאפייה במהלך שבוע הפסח.
תשובתו של הסבא, כפי שמצוטטת בשלט, ממחישה את גודל הוויתור: "זה היה עלות דירה ביפו בזמנו במחזור של שבוע". למרות סכום העתק, הרב שטראובר לא נרתע והציע לממן מכיסו את כל אובדן ההכנסות, ובלבד שהמאפייה תישאר סגורה בימי החג.
התפנית של אבולעפיה בשנה השישית: "קיבלנו כזאת ברכה"
הסבא הסכים לעסקה, ואת שבוע החופש הפתאומי ניצל לטובת מנוחה ושיפוצים בעסק. ההסדר הזה החזיק מעמד במשך חמש שנים רצופות, שבהן, כפי שמעידים הנכדים היום, "כל שנה, שבוע לפני פסח הרב שלמה זלמן שטראובר היה מגיע עם כסף וסבא היה סוגר בפסח".
אולם, התפנית המרגשת ביותר בסיפור התרחשה בשנה השישית. רגע לפני שהרב הגיע עם התשלום השנתי הקבוע, בחר הסבא להקדים אותו, הגיע בעצמו למפעל הנעליים, ובישר לו על החלטה דרמטית.
"סבא אמר לרב שקיבלנו כזאת ברכה בשאר השנה בשל העובדה שאנו סגורים בפסח", נכתב בשלט, "ושהוא ימשיך לסגור בפסח ללא תשלום!". השלט מסתיים בהכרזה כי מאותו יום ועד היום, ממשיכה המשפחה את המסורת של הסבא.

![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)