הפינו, המכונה לעיתים "הנסיך המפונק" או "הילד הרגיש" של עולם היין, הוא זן ענבים שמגלם בתוכו שבריריות אצילית עם עוצמה אינטלקטואלית. ייחודו טמון במורכבות טעמיו הפנומנלית, המועברת דרך גוף קליל וגוון שקוף למחצה; בניגוד לזנים דומיננטיים, הפינו נואר אינו מנסה להרשים בעוצמתו, אלא דווקא בשכבות של ניחוחות דובדבן שחור, פטל ופרחים, המתפתחים עם השנים לניחוחות "אדמתיים" של פטריות כמהין, יער רטוב ועור.
זהו זן הטרואר האולטימטיבי, המשמש כצינור עבור תכונות האדמה שבה הוא גדל ובה ספג כל ניואנס של מינרליות ואקלים.
הזירה המרכזית בה מגיע הפינו נואר לשיא ביטויו היא חבל בורגון שבצרפת, שם מפיקים ממנו יינות בעלי עומק רוחני כמעט, שזוכים מצד חובבי היין לביקוש כמעט אינסופי וכתוצאה מכך למחירים גבוהים במיוחד.
עם זאת, הזן נדד בהצלחה לאזורים קרירים נוספים; עמק וילאמט באורגון שבארה"ב מציע גרסאות פירותיות ואלגנטיות, קליפורניה נודעת ביינות פינו עשירים, בעלי אחוז אלכוהול גבוה יחסי וטעמים של פירות כהים בשלים עם השפעת חבית, סנטרל אוטגו בניו זילנד מתמחה ביינות בעלי צבע עז וחומציות מרעננת, באזור באדן בגרמניה (תחת השם Spätburgunder)הוא זוכה לעדנה מחודשת, ואפילו באזורי קסם מסוימים בדרום אפריקה הוא מצליח להרשים עם אופי שנמצא בין העולם הישן לבין זה האמריקני.
בקצה הפירמידה ניצבים יקבי העילית של בורגון, ובראשם Domaine de la Romanée-Conti (המוכר כ-DRC) ו-Domaine Leroy. מחירי יינותיהם נחשבים כיקרים בתבל, כמו ה-Leroy Musigny Grand Cru שמחירו יכול להגיע לכ-50 אלף דולרים לבקבוק ויותר.
הסיבה למחירי העתק נעוצה בראש ובראשונה בקושי הגידול: קליפתו הדקה של הענב הופכת אותו לרגיש למחלות, קרה ומזיקים, וכל בציר נחשב כהימור חקלאי. בשילוב עם תפוקת טונאז' נמוכה במכוון ושטחי כרם מזעריים – לעיתים שורות בודדות של גפנים עתיקות – נוצר מחסור קבוע אל מול ביקוש אדיר. עבור האספנים, רכישת פינו נואר נדיר אינה רק קנייה של משקה, אלא אחזקה של ממש בפיסת היסטוריה ואמנות בתוך בקבוק.
וכמו בכל סיפור טוב עם הרבה כסף, גם כאן נמצאת פיקנטריה ייצרית במיוחד. האישה שמאחורי הסיפור שלנו היא לאלו ביז-לרואה (Lalou Bize-Leroy), אגדה בעולם היין ילידת 1932, המכונה לעיתים "המלכה של בורגון", שמשפחתה מחזיקה ב-50% מהבעלות על יקב רומאני-קונטי (DRC) מאז 1942. החל משנת 1974, לאלו שימשה כמנהלת-שותפה (Co-Director) של היקב לצד אובר דה-ויליין. עם השנים הלכו היחסים הפנימיים בין השותפים והתערערו עד שבשנת 1992 פוטרה לאלו מהיקב, כשהסיבה הרשמית היתה ניגוד עניינים בהסכם הפצת היינות.
אמנם עוד לפני פיטוריה הרשמיים, בשנת 1988, פעלה לאלו בחשאי, רכשה שטחי כרם נרחבים בחלקות המבוגרות והנחשקות ביותר בבורגון והקימה את Domaine Leroy. היא אימצה שיטות עבודה ביו-דינמיות קיצוניות וחסרות פשרות, שכללו יבולים נמוכים להחריד (לפעמים רק שליש מהמקובל בבורגון!), וכיום, היינות של יקב Leroy נחשבים למתחרים היחידים של DRC על תואר "הפינו נואר הטוב והיקר בעולם", כשבקבוקים מסוימים נושאים תוית מחיר של חמש ספרות, באירו. למרות שפוטרה מהניהול, לאלו עדיין מחזיקה ב-25% ממניות DRC ובתה, פרין פנאל (Perrine Fenal), משמשת כיום כמנהלת-שותפה ביקב שפיטר את אמה.
מעניין שלסצנת היינות הכשרים שמגיעים אלינו מהעולם שעשתה קפיצת ענק בשנים האחרונות, הפינו נואר עדיין לא פרץ לתודעה לגמרי, כשהמבחר על המדפים, ובמיוחד מאזור בורגון, די דליל. יחד עם זאת, ניצנים ראשונים ומרשימים כבר נמצאים לשמחתנו על המדפים –
פינו נואר, 2024, לה בלו מיזון – פינו צרפתי בסגנון בינלאומי, שמגיע מאזור לנגדוק בקרבת הים התיכון. צבע היין עמוק מהרגיל, טעמים פירותיים וכייפים שיתאימו גם למתחילים, גוף נעים עם מורכבות מעודנת, והמחיר שלו מנצח את אתגר יוקר המחיה בקלילות. (50 ₪)
פינו נואר, 2024, ג'. דה וילבואה – מהיקב המוערך שבעמק הלואר, המוכר לרוב בזכות יינות הסוביניון בלאן שלו (סנסר ופואי-פומה). פינו מקסים וחינני העשוי היטב, בעל צבע אדום כהה בוהק, מגע קטיפתי ומלא טעמי דובדבנים ושזיפים עסיסיים עם רמזים לאדמתיות רטובה. מאוזן, הגוף שלו קליל ואלגנטי, רך וחלק עם חומציות נעימה. (120 ₪)
ESSA פינו נואר 2024, דרום אפריקה – עולה חדש מאד שמגיע בימים אלו למדפים. מקור הענבים מעמק המל-אן-הארדה המרתק, "בורגון של חצי הכדור הדרומי", לחופי האוקיינוס האטלנטי, והיין התיישן כשנה בחביות צרפתיות בגודל סטנדרטי. הוא מפגין צבע אדום בהיר, ניחוח פטל חמצמץ, עור מעובד ורמזים לקפה. בלגימה הוא ממשיך את הקו החומצי והרענן אבל הוא מפתיע עם גוף בינוני ועסיסי וסיומת ארוכה ונהדרת. (110 ₪)
WOLF פינו נואר 2022, יקב Narroe Bridge (קליפורניה) – פינו נהדר ועוצמתי (כן אני יודע שזה נשמע אוקסימורון), שגדל והבשיל לאיטו בכרמי סנט ברברה הקליפורניים והתבגר כ-15 חודשים בחביות אלון צרפתיות, בעל מאפיינים טיפיקליים לטרואר בו הוא גדל - גוון רובי-כתמתם עמוק וצלול, טעמי פרי אדום מרוכז, מעט עשבי תיבול, אדמה, עור וקפה וסיומת ארוכה. חתיכת יין! כעת יוצא לשוק בציר 2023. (81$ באתר היקב)
מרקיורי 22, דומיין דה שאטו פיליפ לה הארדי – בורגון קלאסי מאד שמגיע מאחד מהיקבים העתיקים, הגדולים והנחשבים בחבל הארץ הזה. היין הזה מכרמי אזור מרקיורי הנחשב, מפגין צבע ארגמני יפה וכהה יחסית, אף עם תווים פרחוניים לצד פרי אדום בשל, שופע ומלא טעם. קלאסיקה במיטבה. יין מופלא שעתידו לפניו. (350 ₪)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו