ביג'י ברהני, שפתחה את "ציון קפה" (Tsion Cafe) בהארלם בשנת 2014, הודיעה לאחרונה שהיא מעצבת מחדש את המסעדה כחלל אירועים לחוויות תרבותיות מעמיקות. המשמעות היא שלא יהיו יותר כניסות של עוברי אורח, אלא רק הזמנות קבוצתיות מראש.
ברהני רואה במודל החדש הזדמנות פז לחנך את תושבי ניו יורק על התרבות שלה. עם זאת, היא ציינה שהשינוי מייצג פשרה עצובה עם המציאות של החיים היהודיים בעיר מאז ה-7 באוקטובר 2023.
"הכל השתנה, כל כך הרבה עוינות", אמרה. המצב החמיר אף יותר, לדבריה, כשהפסיקה להגיש בשר בתפריט בפברואר 2024 והפכה לטבעונית וכשרה לחלוטין, צעד שזכה לשבחים מיהודי העיר, אך גם הגביר את החשיפה של "ציון" בקרב מבקרי ישראל.
המעבר לכשרות מלאה והתגובות
"הייתי גאה להיות יהודייה. רציתי להאיר את זה", מציינת ברהני, "אבל מהרגע שעברנו להיות כשרים, זה הלך והחמיר".
אנשים היו מתקשרים למסעדה ומטרידים את מי שענה לטלפון, סיפרה ברהני. יום אחד, היא נזכרה, מלצר עמד בחוץ וקבוצה של צעירים שעברו במקום אמרו: "אל תיכנסו למקום הזה בחיים. הוא בבעלות ישראלים. ציונים".
בעוד שמסעדות ישראליות אחרות שחוו הטרדות זכו לתשומת לב ציבורית ולתמיכה, "ציון", הממוקמת מחוץ למסלול המוכר בהארלם, לא זכתה לכך. ברהני אמרה שלא ביקשה לפרסם את האירועים, בתקווה שהם ידעכו. אבל הם גבו מחיר.
"זה די מעייף", הסבירה ברהני, "את נמצאת כאן כדי להזין את הקהילה, ומרגיש שתופסים אותך כאויב."
ממסעדה רגילה לחוויה תרבותית
אירוח קבוצות של מבקרים יהודים הציע הפוגה. כשברהני השתתפה לאחרונה בפרויקט "StoryCourse: Diaspora", שבו היא ושלושה שפים יהודים נוספים שיתפו מתכונים וסיפורים על דרכם לניו יורק, היא הבינה שזה הכיוון, מודל של אירוח כחוויה תרבותית, במקום מסעדה מסורתית.
במודל החדש של "ציון", האורחים יירשמו מראש ל"אירועים חווייתיים ואוצרות תרבותית" שיתמקדו, לפחות בהתחלה, בתרבות של ברהני עצמה.
"תבואו ותישאבו לתוך התרבות", אמרה, "יהיה טקס נטילת ידיים בסגנון אתיופי, נביא לבונה. נערוך טקס קפה ואדבר על המטבח, התרבות וההיסטוריה של יהודי אתיופיה".
לאורחים יוגשו מאכלים אתיופיים כמו "מסר וואט" (נזיד עדשים אדומות), "גומן המלי" (כרוב עלים מבושל) או "קיי סיר" (סלק מבושל).
חווית הגורשה והסיפור האישי
"אני קוראת לזה 'חווית הגורשה' (The Gursha Experience). גורשה היא המילה באמהרית להזנה, האכלה, וסיפור סיפורים", אומרת ברהני. זהו גם שמו של ספר הבישול שפרסמה לאחרונה, שנבחר על ידי הניו יורק טיימס כאחד מספרי הבישול הטובים ביותר של 2025, ומציג מתכונים בהקשר של סיפור חייה.
ברהני נולדה באתיופיה, בילתה שלוש שנים במחנה פליטים בסודן לפני שעברה לדרום ישראל ואז לקיבוץ עלומים שליד רצועת עזה בנערותה. לאחר שירות בצה"ל, טיילה בעולם ובתחילת שנות ה-20 לחייה התיישבה בניו יורק, שם גידלה את בתה המתבגרת.
"ציון" אירחה לא מעט אירועים מיוחדים לאורך השנים, שרובם התקיימו במקביל לשירות הרגיל במסעדה.
"אנשים היו מאוד מעורבים", טוענת ברהני, "היה לנו זמן לדבר איתם על היסטוריה. הם יכלו לשאול שאלות. זה היה מאוד אישי. הרגשתי שאני יכולה לחנך אותם וליצור איתם קשר ברמה האישית. זה הרבה יותר מספק מהמודל הרגיל של לקוח שנכנס ואת לא יודעת מול מי את עומדת".
הביקור של JCC סטטן איילנד
כשבלה סמורגונסקאיה, המנהלת התרבותית של ה-JCC בסטטן איילנד, שמעה על "ציון קפה", היא הייתה נחושה לבקר.
"היגרתי לישראל מרוסיה והייתי שם במהלך מבצע שלמה", היא נזכרה, "בכל פעם שאני מגיעה לישראל, אני רואה את הקהילה האתיופית ואיך הם פורחים".
כמנהלת תרבות, סמורגונסקאיה מנסה להכיר תרבויות שונות למשתתפי הארגון, ולכן החליטה על טיול קבוצתי למסעדה בנובמבר האחרון. היא ו-23 משתתפים, בגילאי 58 עד 85, נסעו שעתיים באוטובוס להארלם. המשתתפים הגיעו מרקעים מגוונים, אירים, איטלקים וילדי ניצולי שואה. זו הייתה חוויה שונה מכל מה שהכירו.
"ביג'י דיברה על המשפחה שלה ועל המסע שלהם לישראל", אמרה סמורגונסקאיה, "היא לא רק הגישה אוכל, היא דיברה על השורשים שלו. למדתי על הסיפור וההיסטוריה של יהודי אתיופיה."
חברי הקבוצה לא הכירו את האוכל האתיופי או את הדרך שבה משתמשים באינג'ירה כדי לאסוף את הסלטים והנזידים ללא סכו"ם. "הם אכלו עם הידיים, אף אחד לא התלונן," אמרה, "ביג'י הייתה כל כך חמה. זה הרגיש כאילו באנו אליה הביתה, לא לבית קפה".
חנוכה בהארלם והעתיד של "ציון קפה"
אריקה פרנקל, מייסדת שותפה של "ציבור הארלם", קבוצה קהילתית יהודית בשכונה, קיימה מספר אירועים ב"ציון קפה", כשהראשון שבהם היה שיח בנושא "שחורים ויהודים בהארלם" בפברואר 2023.
ב-2025, כשפרנקל ובעלה, הרב דימיטרי אקשטוט, החליטו לקיים סדרת אירועי חנוכה בהארלם, האדם הראשון אליו פנו היה ברהני.
"הדלקנו נרות חנוכה. ביג'י שיתפה את החוויה שלה מהחג. מעניין שבקהילה היהודית באתיופיה חנוכה הוא לא חג שחגגו באופן מסורתי, כי הם עזבו את המזרח התיכון לפני שסיפור חנוכה התרחש", נזכרה פרנקל, "אבל היא שיתפה את החוויה האישית שלה ואת הנושאים של אור וחושך שבבסיס החג".
חגיגת החנוכה הייתה רגע משמעותי גם עבור ברהני. "שמנו את החנוכייה ליד החלון וראיתי את התגובות. 'את רצינית? את שמה את המנורה ממש שם?'. אז כן זה מה שאני צריכה לעשות. אני נאמנה לעצמי".
ברהני יודעת שהמודל החדש עלול להיות מאתגר בתעשייה חסרת רחמים. אך היא מדמיינת את "ציון קפה" כמי שמתרחבת בסופו של דבר מעבר לחוויה האתיופית-יהודית, כדי להציג היסטוריה, תרבות ואוכל של קהילות יהודיות אחרות בתפוצות.
"אם אמצא מישהו מהקהילה התימנית או הפולנית, נוכל לעשות את זה גם כן, עם שף ספציפי", אמרה, "איך נוכל להעשיר את המגוון היהודי דרך אוכל וסיפורים במקום אחד, ובמיוחד בהארלם? אנחנו קיימים כבר 11 שנים ונשמח להמשיך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו