מה קרה למשקה האייקוני - ולמה דווקא עכשיו הוא חוזר לכוס שלנו?

ימים מורכבים עוברים על תעשיית הקוניאק העולמית. הקוניאק, ברנדי המיוצר מזיקוק יין לבן באזור קוניאק הצרפתי ומוגן בחוקי מעמד גיאוגרפי של האיחוד האירופי, נחשב, ובצדק, לאציל שבתזקיקי האלכוהול. במשך שנים הוא היה הסמל האולטימטיבי לסטטוס גבוה ונלגם בכוסות סניפטר קריסטליות מעוגלות על ידי שועי עולם בטרקלינים מהודרים, לעיתים לצד סיגר משובח.

אולם בשנים האחרונות חלה שחיקה ממשית בביקוש לו, וחלק מהיצרנים מתקשים למכור את התוצרת הנהדרת שלהם, עד שהלשכה הלאומית של הקוניאק (BNIC) הודיעה על הקפאת עיבודם ובצירתם של עשרות אלפי דונמים של כרמים באזור לשנה הקרובה.

אמנם הוא מיוצר בצרפת, אולם רק כ־2% מהקוניאק נמכרים ונצרכים במדינה. הרוב המוחלט מיוצא לרחבי העולם, בעיקר לארה"ב, לרוסיה ולסין, שכיום, כל אחת מסיבותיה, צמצמו את היבוא שלו.

מנתונים שפורסמו לאחרונה ב"ניו יורק טיימס" עולה כי בארה"ב בלבד נרשמה בארבע השנים האחרונות ירידה דרמטית של יותר מ־50% ביבוא קוניאק - משיא של 2.1 מיליארד דולר בשנות הקורונה לכ־1 מיליארד בלבד כיום.

גם סין הגיבה לחסמי סחר אירופיים שהוטלו עליה בהגבלת יבוא המשקה לארצה, והמלחמה בין רוסיה לאוקראינה חיסלה כמעט לגמרי את היצוא של הנוזל הענברי הזה למדינת האוליגרכים של פוטין.

ארבעת היצרנים הגדולים, הנשלטים על ידי תאגידים בינלאומיים, חולשים על כ־90% מהענף: קורבזיה (Campari), הנסי (LVMH), רמי מרטן (Remy Cointreau) ומרטל (Perno Ricard), ומשתמשים בפרזנטורים מפתיעים לקידום מכירותיהם - לברון ג'יימס האגדי מייצג את הנסי, טוני לונג ואדי פנג, שחקני קולנוע מפורסמים ממוצא אסיאתי, עובדים עם מרטל, ואינקה אילורי, מעצב בריטי ממוצא ניגרי שנודע בסגנון עיצוב פרובוקטיבי, משתף פעולה עם קורבזיה. לא שמות שהייתם חושבים כמתאימים לתפקיד, אבל מתברר שקהל היעד של הקוניאק כיום חורג הרבה מעבר לבעלי ההון והאצולה הקלאסיים.

לצידם פועלים גם לא מעט יצרנים בינוניים וקטנים שמספקים קוניאק נהדר, איכותי וטעים שמגיע גם אלינו, וכדאי לשים לב אליהם. השמות דופויי, גודה, מוקסיון, נולין ורולנד־בלו כבר מוכרים וגם אנחנו כתבנו עליהם בעבר, אבל עכשיו נכנס לארץ שחקן חדש - ולא פראייר בכלל.

קרואזה (Croizet) הוא בית קוניאק ותיק שנוסד עוד ב־1805, ורק לאחרונה עלה לישראל. מתברר ששמו חוזר שנים אחורה - אבי המשפחה, ליאון קרואזה, שימש הסומליה האישי של קיסר צרפת נפוליאון בונפרטה, והניח את השורשים לבית הקוניאק המשפחתי. הנכד, בנג'מין, פיתח טכניקה שעזרה בהצלתם ובשימורם של כרמי קוניאק ובורדו ממגפת הפילוקסרה שהיכתה בגפנים בסוף המאה ה־19, ועליה הוא זכה בתואר האבירות של "לגיון הכבוד הצרפתי" (עם הישראלים שזכו בתוארי המסדר נמנו גם משה דיין, יעקב דורי, אהרן אפלפלד, עמוס עוז, הרב ישראל מאיר לאו, ועוד).

קוניאק קרואזה שימש המשקה הרשמי בחנוכת מגדל אייפל בשנת 1889, וב־1944 לגמו יחד ווינסטון צ'רצ'יל והגנרל אייזנהאואר, לימים נשיא ארה"ב, קוניאק מבציר 1858 של קרואזה (קרואזה הוא אחד משלושה בתי קוניאק בלבד המוכרים באופן קבוע קוניאק שאינו בלנד, אלא משנת בציר יחידנית) בערב יום הנחיתה המפורסם של כוחות הברית בנורמנדי (1944), מהלך ששינה את פני ההיסטוריה.

כיום חולשים בקרואזה על כרמים נרחבים באזור הנחשק של גראן־שמפיין בקוניאק, והקוניאק שלהם, המיוצר כולו אך ורק מענבי אוני־בלאן שגדלו שם, כבר זכה להכרה בינלאומית ולמדליות בתחרויות נחשבות. למרבה הפלא, המחירים שלהם, לכל הפחות בסדרת המוצרים הקבועה, תחרותיים והוגנים להפליא. לצד זאת, בקבוק שלהם מבציר 1858 נמכר בשנת 2011 במכירה פומבית בשנגחאי בלא פחות ממיליון יואן סיני (כ־214 אלף דולר במונחים של היום).המאסטר דיסטילר של בית הקוניאק, סטיב לאלו, מדגיש כי "יצירת קוניאק היא אמנות הדורשת תשוקה, דיוק וכבוד למסורת, ואנו בקרואזה שואפים לשלמות כזו בכל בקבוק". האם זו תחילתה של מגמה חדשה ומבורכת שתפתור את מצוקת היצרנים, ושתפגיש ותנגיש מחדש את הקוניאק לדורות הצעירים? ימים יגידו.

פינוק ללילה קר

בכל מקרה, קוניאק הוא אחד המשקאות האהובים עלינו, במיוחד בלילות החורף הקרירים, ואין כמו להתפנק על כוסית קוניאק אמיתי בסיום סעודה חגיגית, מתחת לפוך, ליד האח המבוערת (וגם אם רק בדמיון), או סתם ככה עם חברים, ולדמיין את עצמכם מינימום אוליגרכים.

קרואזה VSOP

קוניאק צעיר שזוקק מ־100% ענבי אוני־בלאן מכרמים מובחרים מאפלסיון גראן־שמפיין קונטרולה שבצרפת. התיישן כארבע שנים בחביות אלון צרפתי, ויש לו גוף קל־בינוני וארומות וטעמים מקסימים של קרמל, אגוזים, משמש מיובש ונגיעת לימון. כניסה נעימה לעולם הקוניאק. (279 שקלים).

קרואזה בלאק לג'נד

המשקה הזה התיישן יותר מחמש שנים בחביות עץ, והוא מוגש בבקבוק שחור אטום ומסקרן. באף ארומות של הדרים, משמש, שקד וקרמל, עם נגיעת מנטה מרעננת ומפתה. מפתיע באיכות ובעיקר במחיר! (249 שקלים).

קרואזה בלאק לג'נד נפוליאון

הנפוליאון הוא כבר עליית מדרגה. אחרי יותר משש שנים בחביות צרפתיות הוא מפגין ארומות של חרוב ותאנים מיובשות, תפוזי קומקווט, מעט ג'ינג'ר ווניל. בלגימה הוא עגול ובעל מרקם של משי. תמורה נהדרת לכסף. (299 שקלים).

קרואזה XO

זו כבר הליגה של הגדולים. ה־XO הוא קוניאק יוצא דופן שהתיישן לפחות עשור בחביות עץ. באף ניחוחות אייריש קרים, קרמל, פירות מיובשים, אגוזי לוז, שמנת, שוקולד חלב ועץ אלון. הוא מורכב מאוד, וכל לגימה בו מורכבת מרבדים ומשכבות רבים. הגוף עשיר וקטיפתי, והסיומת ארוכה מאוד. קינוח נפלא בפני עצמו! (489 שקלים).