קצת קשה להתעלם מרעשי הרקע כשכותבים על בית אוכל חדש שהוא שלוחה של "המסעדה הטובה בישראל" ואחת מ"אלף המסעדות הטובות בעולם" – שני תארים מרשימים שהוענקו השנה לצ'אקרה, הירושלמית הוותיקה, על ידי מיזמי הקולינריה הבינלאומיים World Culinary Awards ו-La Liste בהתאמה. בכל זאת, ההילה, ההייפ והבאזז עלולים קצת לסנוור.
צ'אקרה, שפועלת בהצלחה רבה מזה חצי יובל, השיקה לפני כשנתיים את פיצה צ'אקרה - אחות צעירה ונגישה יותר של מסעדת האם, הממוקמת גם היא בירושלים ומתמקדת בעיקר במאכל האיטלקי האייקוני, לצד קומץ מנות ראשונות שכמה מהן נלקחו מצ'אקרה המקורית אך עברו התאמה קלה. פיצה צ'אקרה הפכה מהר מאוד למוקד עלייה לרגל עבור חובבי פיצה בבירה וסביבתה, ולפני חודשים אחדים היא התרחבה לרשת עם לוקיישן חדש ושיקי במודיעין, שתקופת ההרצה שלו הסתיימה בימים אלה.
קצת קשה להתעלם מרעשי הרקע כשכותבים על בית אוכל חדש שהוא שלוחה של "המסעדה הטובה בישראל" ואחת מ"אלף המסעדות הטובות בעולם". אבל עם יד על הלב, המשפט הבא נכתב באובייקטיביות מוחלטת, ולא תחת השפעה של דירוג בינלאומי זה או אחר: אם הסיבה העיקרית שבגללה טרם ביקרתם בפיצה צ'אקרה הירושלמית היא מיקומה הגיאוגרפי ומודיעין נגישה לכם יותר מירושלים - כדאי שתתחילו לתכנן את הגיחה שתחסוך לכם את העליות ואת הפקקים של כביש 1 (וכנראה שגם כמה רונדלים בחיפוש אחר חנייה בבירה). אין פה ויכוח.
חכו רגע עם הפיצה
חוץ מכמה ספיישלים מתחלפים, התפריט של פיצה צ'אקרה מודיעין זהה לזה של אחותו הירושלמית הגדולה. כבר מכירים? לא יהיו לכם הפתעות, וזה בסדר. לא מכירים? מעולה. הפיצות הן כמובן הדבר העיקרי במסעדה השיקית הזו, שמזכירה מעין בר אירופאי אינטימי. אבל אם כבר באתם רעבים, מומלץ להתחיל במנת פתיחה או שתיים.
הארטישוק המטוגן (47 שקלים) מגיע חתוך לפיסות קטנות עטופות בבלילה דקה ובגיבוי מטבל חריף ופלח לימון. למרות הטיגון והקריספיות החיצונית, הירק עצמו התגלה כטרי, אוורירי וממכר. מעולה. גם הספייסי טונה (59 שקלים), גרסה מוקטנת של אחת ממנות הדגל של צ'אקרה המקורית, הלהיבה. מדובר בארבעה טוסטונים שעליהם הועמסו תלוליות נדיבות של תערובת טונה קצוצה ופיקנטית, ירוקים, בצל ואיולי. המחמאה הכי גדולה שאנחנו יכולים להעניק למנה הזו היא שאחד הסועדים, בחור שסולד מדגים כפרנציפ, התענג על כל ביס והמשיך להלל אותה בנסיעה הביתה, בעת שככל הנראה ניהל עם עצמו חשבון נפש נוקב על יחסו לדגים.
אלה לטעמנו צמד הראשונות שלא כדאי לפספס, אם כי חובבי סלט קיסר מוזמנים לכרסם את הפרשנות המקורית של צ'אקרה למאכל (57 שקלים) - גם היא גרסה מוקטנת למנה של מסעדת האם. "עדיף להחזיק את החסה ביד, כאילו שהיתה משולש פיצה", הפצירו בנו כשניסינו לחתוך את החסה בסכין.
אושר משולש במגש
אבל באנו בשביל הפיצות - ובשבילן גם נשוב. המגשים של פיצה צ'אקרה אינם גדולים, ולמען הסר ספק אי אפשר להזמין במסעדה (או בטייק אוויי) סלייסים נפרדים, אלא מגשים בלבד. כל מגש מגיע עם צלוחית זיתים ורוטב חריף, מחולק לשישה משולשים קטנים עד בינוניים ואמור לספק זוג סועדים, אף שבהחלט אפשר לדמיין אדם יחיד וסופר-רעב מחסל מגש לבדו.
כמה סופרלטיבים אפשר להרעיף על פיצה מרגריטה רגילה בלי תוספות (58 שקלים – מחיר לגמרי הוגן, אגב)? במקרה שלפנינו, הרבה. על פניו מדובר בשילוב סטנדרטי של בצק, רוטב עגבניות, מוצרלה טרייה ובזיליקום, אבל כמה שהפיצה הזו היתה פשוטה על הנייר, בפועל היא היתה מופלאה. הבצק הדק עם הקראסט התפוח והפציח הוכיח את עצמו כמושלם, הרוטב המעולה והגבינה נבזקו בנדיבות, ושמנו לב שהמרכיבים לא נזלו או נשפכו מהבצק בזמן האכילה. הכל ישב על הסלייס כמו שצריך וכל ביס מילא אותנו באושר – עד שהפיצה התחילה להתקרר בגלל הבצק הדקיק. טיפ: תאכלו מהר. עוד טיפ: זה אומנם לא כתוב בתפריט, אבל תוכלו לשדרג את המרגריטה שלכם עם תוספות כמו זיתים, פטריות, בצל, טונה, פלפל, גבינת פטה ובעצם כל החשודים המידיים חוץ מתירס ואננס, ויש גם "גרסת ילדים" עם מוצרלה יבשה במקום מוצרלה טרייה.
משם המשכנו לשתי פיצות ספיישל יצירתיות שאינן מבוססות על רוטב עגבניות, אבל מלהיבות לא פחות. פיצה "אוליביה" (84 שקלים) מורכבת מקרם שום, מוצרלה, זיתים חתוכים דק וזעתר (!), ומקושטת בפלחי עגבניות מגי טריות שלא הוכנסו לתנור עם הפיצה עצמה והשתלבו מעולה עם הביס. וואו. חובבי שום כמונו? תוסיפו עוד וואו.
פיצת הפולנטה (94 שקלים), לעומת זאת, עלולה להרתיע סועדים סולידיים, אך כותב שורות אלה דווקא עף על המנה ההרפתקנית הזו. הפיצה עשויה מקרם תירס קטיפתי, מוצרלה מעושנת (שמחליפה את הגבינה הרגילה), פלפל צ'יפוטלה, בצל ירוק ופרמז'ן. המוצרלה המעושנת, מרכיב שטרם יצא לנו לנסות על פיצה, שדרגה את המנה פלאים, אבל ביס או שניים שלנו נפלו על אקסטרה-צ'יפוטלה אקסטרה-חריף, מה שאילץ אותנו לשלוח יד מהירה לכוס מים קרובה, שלא בהכרח היתה הכוס שלנו. מחילה. מוצלח ושונה, אם כי ייתכן שבפעם הבאה נבקש להרגיע קצת עם הצ'יפוטלה.
ויש גם קינוחים. ריבוע אדיר של טירמיסו תוצרת בית, טעים, קריר, קרמי ועשיר, נחתך ונשלף לאחר כבוד מתוך מגירה ייעודית מקוררת (47 שקלים, לגמרי מתאים לחלוקה, בבקשה לא לריב על הביס האחרון), וגם לא היינו פוסלים את האפוגטו (32 שקלים), שאת שוט האספרסו משלימה, לשם שינוי, גלידת פיסטוק רכה, מעולה וביתית אף היא – כולל שברי אגוזים (אופציה נוספת: גלידת פיסטוק בגביע ב-25 שקלים). אל תשפטו אותנו, אבל הזמנו מנת טירמיסו נוספת הביתה... ביחד עם טייק אוויי של פיצה, שיהיה לנו למחר. אין מה לומר, נראה שההילה של צ'אקרה עברה בירושה.
פיצה צ'אקרה, הרכבת 2, מודיעין.
שעות פעילות נוכחיות: ימים א'-ו': 17:00 עד חצות. שבת: 12:00 עד חצות.
