אחרי 27 שנים, יותר מ-2.6 מיליון סועדים ואלפי שקיעות מול הים התיכון, מסעדת מנטה ריי, אחת המסעדות הוותיקות והאהובות ביותר על קו החוף התל אביבי, סוגרת דלתות. המסעדה, שהוקמה בשנת 1998 על ידי עופרה ואבי גנור ושהפכה לסמל של הקולינריה התל אביבית, לא תפתח מחדש את שעריה.
ביולי השנה פרסמנו שמנטה ריי יוצאת לשיפוץ נרחב של תשתיות, סביבה וחיזוקי מבנה, עם הבטחה לחזור "משופצים ויפים" עם הגשם הראשון. עופרה גנור אמרה אז בביטחון: "מנטה ריי תמיד נשארת... נחזור וגם המרגריטה תחזור, אני מאוד אוהבת את המקום הזה, זאת פשוט הזדמנות להתחדשות פנימית".
אך כעת, כחצי שנה לאחר הסגירה, נודע למערכת "היום" כי המסעדה לא תיפתח מחדש. עובדי המסעדה קיבלו הבוקר מכתבי פיטורים, והעירייה צפויה להוציא מכרז על הפעלת המסעדה על ידי מפעילים חדשים.
במכתב פרידה מרגש ששלחה הבוקר עופרה גנור לעובדים ומכרים, היא פרסה בפניהם את המספרים המדהימים של 27 שנות פעילות בסגנון מיוחד של שאלות ותשובות. "כמה אנשים אכלו אצלנו במאנטה ריי?" שאלה, ועונה: "1,320,795 יוניקים, 2,640,093 סועדים". היא המשיכה לחשוף נתונים מרשימים: 803,072 כיכרות לחם בלקני הוכנו במסעדה, 44,970 ק"ג תפוחי אדמה נרכשו להכנת ניוקי, ו-1,880,302 ביצים נשברו בארוחות בוקר והפכו לחביתות.
גנור שאלה את עצמה: "כמה בוקר טוב אמרת במאנטה ריי?" והשיבה: "שני מיליון פעמים בעברית ומיליון באנגלית". היא גם העידה שמעולם לא הפסיקה להתפעל מהשקיעות: "אין שקיעה שדומה לחברתה". במהלך השנים עבדו במסעדה 924 עובדים, תשעה מהם הפכו לרופאים, ובמסעדה נשברו לאורך השנים כ-50,000 כוסות.
במכתב הפרידה גנור חשפה גם רגעים אישיים מרגשים. "מה הרגע הכי גאה שלך?" שאלה את עצמה, ועונה: "ילדה של זוג, שהיו בדייט הראשון עובדת אצלי עכשיו כמלצרית". לשאלה "כמה צעדים צעדת במאנטה ריי?" היא השיבה בהומור אופייני: "לפי סטפס ואקסטרפולציה, סך הכול 79,546,117".
מנטה ריי הוקמה כאמור בשנת 1998 על ידי עופרה ואבי גנור, זוג המסעדנים שהחליטו להפיח חיים בצדה הדרומי של הטיילת בתל אביב, באזור שהיה אז עזוב יחסית. המסעדה ממוקמת בגן צ'רלס קלור, ליד חוף עלמה, והפכה לאחת מנקודות הציון הקולינריות של העיר. המסעדה ידועה במיוחד בזכות מנות הדגים שלה, מגש המאזטים המפורסם, ארוחות הבוקר האגדיות, ומנות הדגל כמו סביצ'ה הבורי, מיקס פירות הים המפורסם ומוס החצילים שהלקוחות ביקשו ממנה לשמר.
בראש המטבח עמד בשנים האחרונות השף רונן סקינזס, שגנור כינתה בפרידה "הכוח-על של מאנטה ריי". יחד הם פיתחו מטבח ים-תיכוני יצירתי שהפך לחלק בלתי נפרד מהזהות התל אביבית.
מנטה ריי הייתה הרבה יותר ממסעדה. היא הייתה חלק מהתרבות התל אביבית, מקום לדייטים ראשונים, ארוחות משפחתיות, חגיגות ופגישות עסקיות. המסעדה שרדה פיגועים, מלחמות, סגרי קורונה ושינויים כלכליים, אך שמרה על הפופולריות והנאמנות של קהל הלקוחות שלה. לדברי גנור, המסעדה פעלה במשך 10,107 ימים של "אופטימיות ללא תקנה".
עופרה גנור עצמה היא אחת הדמויות המרכזיות בקולינריה הישראלית. היא הקימה בעבר גם את מסעדות "הטאבון", "לילית" ו"יונה" בנמל יפו, ייזמה את יריד האוכל "טעם העיר", ועמדה בראש איגוד המסעדות והברים.
במכתב הפרידה כתבה גנור: "בקשתי מחברת אתרים להעביר את מאנטה ריי - בת עיני, בפברואר 2026 לאנשים משובחים ומקצועיים שישמרו עליה, שיאהבו אותה לפחות כמו שאתם ואני אהבנו". היא הודתה למיליוני הלקוחות, למשפחתה, ולכל העובדים שעברו במסעדה לאורך השנים: "צר כאן המקום להזכיר את כול העובדים הנהדרים, שהיו למאנטה ריי במשך שנותיה וימיה".
גנור סיימה את מכתב הפרידה המרגש במילים פשוטות ואופטימיות: "ומה איתי? נו מה? ממשיכה. עסקים כרגיל". בסיומו היא כתבה: "תודה רבה מקרב לב על שהייתם איתנו באהבה ובנאמנות כה עזה".
העירייה צפויה להוציא מכרז להפעלת המקום על ידי מפעילים חדשים. גם עלמה ביץ', המסעדה האחות הקטנה והרגועה יותר של מנטה ריי, אשר פעלה בסמוך, אותה הוביל אוריה גנור, בנם של עופרה ואבי תיסגר.
במכתב שהוציא אוריה, כמה שעות לאחר ההודעה של אמו כתב: "בקיץ 2001 הייתי בן 14, התחלתי למכור ארטיקים וקולה בעלמה ביץ'. אהבתי את זה מאד. כל הברמנים בדיוק חזרו מהודו וכולם דיברו באהבה וכבוד. הייתה תחושה של קבלה ושלווה. הבנתי שאלו התחושות שאני רוצה להרגיש תמיד ובכל זמן, וכל אדם באשר הוא אדם. זה הקסם. עלמה ביץ' תמיד הייתה פתוחה בפני כל אחד כמו שהוא – רק תהיה חבר. אני רוצה להודות לצוות הנפלא, הבלתי נגמר שליווה אותי בשנים האחרונות, וניהל את המקום הלכה למעשה. אני רוצה להודות לאמא שלי שלימדה אותי כל מה שאני יודע על מסעדנות ועמדה על המשמר, לאבא שלי שתמיד אמר את הדבר הכי חכם ובנה כאן כל דבר, ולאחותי שתמיד הייתה שם ברגע שהיה צריך חיבוק ומילה טובה".
הוא סיכם והוסיף: "רוצה להודות ללקוחות שלנו שקצרה היריעה מלהזכיר... מאמין שהמקום הזה נכנס אליכם ללב כמו שהוא נכנס אליי. מודה לכולכם שבאתם, רקדתם, שתיתם, שמחתם וצחקתם. אני מרגיש אני סוגר בית עם נוף - לא בר על החוף - סוגר ומשאיר את הלב פתוח".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו