"אבקת קסמים": מה הופך את היין הזה לכל-כך מיוחד?

בני משפחת הרוני, שמקורם בקהילת אנוסי משהד ובהמשך בהודו ובלונדון, חזרו לישראל בתחילת שנות ה־90 והקימו את יקב דלתון - היקב הראשון בגליל • שלושה עשורים אחרי הבציר הראשון, היקב ממשיך לפרוץ גבולות • "צפויות עוד הפתעות", הם מספרים, "העיניים שלנו נשואות כבר לחגיגות היובל, בעוד 20 שנה"

יקב דלתון. צילום: דרור ארצי - ג'יני

פורצי דרך לא חייבים להיות מאצ'ואיסטים כוחניים, מלאי ביטחון עצמי והתנהגות מוחצנת, כמו שחלוצים לא חייבים לחבוש כובע טמבל, לייבש ביצות ולגדל שפם. הם בהחלט יכולים להיות גם בעלי גינונים בריטיים מעודנים, להתנהג כג'נטלמנים, לדבר ברוך ולשתות יין. כאלה הם בני משפחת הרוני, בעלי יקב דלתון, המציין בימים אלו 30 שנה להקמתו.

הסיפור של המשפחה חוצה יבשות ונפרס על פני יותר מ־100 שנה. הוא מתחיל בקהילת אנוסי משהד האיראנית, שם נאלצו בני המשפחה להסתיר את יהדותם ואת שם משפחתם - כהן. השם שנבחר היה "הרוני", שם מוסלמי שמזכיר ליודעי ח"ן את אהרן הכוהן ואת השייכות לשבט משרתי המקדש. מתוך חיפוש פרנסה נדד משה, סב המשפחה, לעיר הנמל הגדולה בומביי (היום מומבאי) שבהודו, החל לסחור שם באבני חן, כשבשנת 1930 הצטרפה אליו המשפחה כולה ובשנת 1939 נולד לו בנו מתי (מתתיה).

שלושה דורות של משפחת הרוני, צילום: שלי פארי

מכיוון שהודו היתה אז חלק מהכתר הבריטי, המשיכה המשפחה בטבעיות את דרכה ללונדון, אך גורשה משם זמן קצר לאחר קום המדינה. הם הגיעו להרצליה, ומתי אף הספיק ללמוד בתיכון התל־אביבי ע"ש צייטלין, שם ספג להט ציוני. בשנת 1956 חזר ללונדון והרחיב את עסקי אבני החן, תוך שהוא נושא לאשה את אנה, מקים משפחה ופועל רבות בגיוס כספים ובארגון כנסים למען מדינת ישראל הצעירה.

בתחילת שנות ה־90 של המאה הקודמת היכה מיתון עמוק בענף האבנים בבירת הממלכה המאוחדת, וזו היתה זריקת עידוד מצוינת למשפחה לחזור ולעלות לארץ. אלכס, הבן הבכור, היה החלוץ, ועד מהרה הצטרפה כל המשפחה. הם חיפשו אפיק השקעות שמצד אחד יהיה רווחי ומצד אחר יבטא את השורשים הציוניים העמוקים שלהם, וכך הגיעו לגליל, שעוד היה אז בחיתוליו בכל הקשור לתעשיית היין, והחליטו להקים שם יקב - היקב הראשון בגליל.

היקב ומרכז הבמבקרים, צילום: שלי פארי

חדשנות ללא הרף

"הגליל היה רחוק ולא נגיש עבור רוב הישראלים, וגם תחום היין בארץ היה מאוד לא מפותח, אבל זה לא הרתיע את אבא", מספר אלכס הרוני, בנו של מתי המשמש כיום מנכ"ל היקב, "כל אזור התעשייה היה היקב שלנו ועוד מפעל רהיטים אחד. היום יש פה לפחות עשרה יקבים ועוד עשרות מפעלים! אנחנו מדברים על התקופה שלפני הסמארטפונים והטכנולוגיה, ולכן ציירנו על התווית האחורית של הבקבוק מפה עם המיקום שלנו, ואכן רבים מהמבקרים היו מנווטים אלינו באמצעות הבקבוק... בשנים הראשונות מכרנו את היין במחירי הפסד מתוך רצון להנגיש את היין לציבור ומתוך הבנה שגם זה חלק מההשקעה ההתחלתית בהקמת העסק".

אבל החדשנות שלהם רק התחילה בכך. הם היו החלוצים להקים יקב מסחרי בגליל, הראשונים שהעסיקו אישה כייננית ראשית (נעמה סורקין, החל משנת 2001), הראשונים שתמכו בסדרת יינות בסגנון "מחוץ לקופסה" בשם "אסופה", בהובלת היינן גיא אשל, שמחליף את נעמה מאז 2015, ובקרוב הם יחנכו מזקקה חדשה ביקב שממנה יופקו מיני כהילים שונים.

"כל אחד מהייננים שלנו לאורך השנים תרם לפיתוח של היקב - היינן הראשון שלנו, ד"ר ארקדי פפיקיאן המפורסם, שם אותנו על מפת היין. נעמה באה עם חזון פיתוח הכרמים העצמאיים שלנו והביאה לנו את היציבות, וגיא הביא איתו את התעוזה ואת החדשנות", אומר אלכס. "הבציר האחרון היה ה־30 שלנו, אבל הוא היה מאתגר מאוד בגלל המלחמה. הכרמים שלנו נמצאים קרוב לגבול הצפון ולחלקם לא ניתן היה להגיע בשנה שעברה, וגם הגישה ליקב עצמו היתה לא פשוטה. זה ממש היה בציר שיקומי, אבל למרות זאת היין מסתמן כמוצלח מאוד".

היקב מייצר כיום יותר מ־1.2 מיליון בקבוקים, 30% מהם מיועדים ליצוא, והיד עוד נטויה. בילי הרוני, אשתו אל אלכס וסמנכ"לית הפיתוח העסקי של היקב ("כשהיא הצטרפה אלינו היא הוסיפה את האנרגיות ואת הטמפרמנט", מחייך אלכס), מוסיפה: "נטענו לאחרונה זנים חדשים שלא היו בפורטפוליו שלנו, כמו אסרטיקו, ריזלינג, ורדלו ועוד, מתוך אמונה שהם מתאימים לאקלים המתחמם של ארץ הקודש. אנחנו כל הזמן משפרים ומחדשים תהליכים ומוצרים. יש לנו מבעבעים נהדרים (פט־נט ובסגנון שמפיין), אנחנו מזקקים ג'ין פרחוני וערק אמיתי מיין, ובהמשך צפויות עוד הפתעות.

"בשנה הקרובה מתוכננת סדרת אירועים לציון 30 שנה להקמת היקב, אבל העיניים שלנו נשואות כבר לחגיגות היובל, בעוד 20 שנה. זה כבר ממש מעבר לפינה".

יין 30 שנה ליקב דלתון, צילום: אורי גרון

יין 30 שנה ליקב דלתון

בלנד דגל ייחודי במהדורה מוגבלת וחד־פעמית, שמורכב מקברנה סוביניון (45%), מרלו (35%) ושיראז, מהחלקות הטובות של היקב בגליל העליון, שנבצרו בספטמבר 2021. כל חלקה נבצרה, תססה והתיישנה כשנה בחביות בנפרד, ולאחר יצירת הממסך, היין התיישן יחד עוד כשנה בחבית, לא לפני שהוספה לו "אבקת קסמים" - בקבוק קברנה סוביניון מכל אחד מ־30 הבצירים של היקב (ללא שנות שמיטה). התוצאה סופר מרשימה - יין אינטנסיבי, בעל ארומות גרגירי יער שחורים מפתות, איקליפטוס ורמזי טבק. בכוס הוא עשיר, בעל גוף מלטף, מתפתח לעוד ועוד רבדים ומראה לאט את הטמון בו. נדיר. (375 שקלים, להשיג ביקב עצמו או בדיוטי פרי בלבד).

קברנה אלקוש 2022, יקב דלתון, צילום: אורי גרון

קברנה אלקוש 2022, יקב דלתון

כרם אלקוש הוא כרם הדגל של היקב. הוא שוכן על צלע ההר הצפונית למושב אלקוש, בגובה של כ־650 מטר מעל פני הים, כשהאדמה היא חרסיתית (רנדזינה) עם סלעי גיר, אבני צור ומאובנים. היין התבגר בחביות אלון צרפתי 18 חודשים ובסיומן עבר סינון גס בלבד. יש לו ארומת שזיפים סגולים, דובדבנים שחורים, שוקולד בלגי כהה ותיבול גלילי. בלגימה מתגלים טעמי פטל בר ודובדבן שחור עם פלפל שחור ועשבי תבלין (מנטה וזעתר). הגוף מלא ורך, והסיומת ארוכה. יין פרימיום מרשים ואלגנטי במחיר שפוי וראוי. (160 שקלים).

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר