"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התחיל כהטרלה והפך לטרנד: הונאת המשלוחים שתפגע גם בכם

הטרנד המפוקפק שצובר לאחרונה תאוצה ברחבי העולם יוצר בעיה אמיתית לחברות המשלוחים ולמסעדות - ונחשו מי ישלם את המחיר בסוף

,עודכן
0השמעה
המשלוח שהשתבש. צילום: באמצעות בינה מלאכותית - Chat GPT

זה התחיל כסרטוני בדיחה והטרלה בטיקטוק, המשיך לקבוצות פייסבוק והפך במהרה לטרנד ויראלי: גולשים בארה"ב ובבריטניה מצלמים את האוכל שקיבלו מ-Uber EatsאוDoorDash,מעבירים את התמונה דרך עורך תמונות מבוסס בינה מלאכותית, ויוצרים גרסה מזויפת של המנה שנראית כמו בשר נא (בעיקר כשמדובר בהזמנות של המבורגרים), אוכל מקולקל או מוצר שהתפרק בדרך. כמה לחיצות, כמעט אפס מאמץ או ידע טכנולוגי וקבלת ההחזר כמעט מובטחת.

אבל מאחורי הטרנדהשטותי לכאורה, מתגלה תופעה מדאיגה של הונאותAI:מהירות, זולות, בלתי ניתנות לזיהוי ומסוכנות למסחר הדיגיטלי, כזו שפוגעת בקמעונאים וגם בצרכנים הישרים.

איך קשור סנאי לטרנד ולמה מדובר בתופעה מסוכנת

מחקר של חברתForterהמתמחה בזיהוי הונאות, מצא כי45%מהצרכנים בארצות הברית ו-52%מהצרכנים בבריטניה הודו שניצלו לרעה את מדיניות ההחזרים של קמעונאים במהלך השנה האחרונה. Forterמדגישה כי מתוצאות המחקר עלה כי מדובר במעשים הנעשים בכוונה רעה, גם אם58%מהלקוחות מרגישים אשמה ומודעים לכך שמה שהם עושים אינו מקובל (ועל הגבול האפור של חוקי כשמדובר בהונאה וזיוף).

במקביל,68%מהצרכנים דיווחו שמדיניות ההחזרות של רשתות מסחר מקוונות קלה מדי לניצול, כשהמחקר הוסיף וצין כי כאשר מותגים מחמירים את הכללים בניסיון להילחם בתופעה16%מהצרכנים פשוט מפסיקים לקנות מהם. התופעה מגיעה גם לידי מקרים קיצוניים שמדגישים את הפער בין זיוף למציאות - לקוח שטען לדוגמה שסנאי קרע את שקית המשלוח של מקדונלד'ס ואכל את הצ’יפס, הראה צילום ברור, ובמקרה הזה אמיתי, של הסנאי מביט למצלמה ובכל זאתDoorDashסירבה להחזיר את כספו. במקביל, ברשתות החברתיות צצים סיפורים על משתמשים שמדווחים בגלוי על זיופים, נותנים טיפים לגולשים אחרים, ומשתפים בגאווה את התמונות המזויפות שיצרו וההחזרים הכספיים שקיבלו.

המומחים מזהירים כי הבעיה אינה מוגבלת למזון בלבד וכיום מתועדות הונאות נוספות: עריכת תמונות של מוצרים כדי שייראו פגומים, זיוף צילומי מסך של עסקאות שנכשלו, שינוי תמונות של אישורי/מעקבי מסירות כדי לטעון שחבילה לא הגיעה, ואף יצירת קבלות, חשבוניות או שיחות שירות לקוחות מזויפות וכל זאת מתבצע כאמור בקלות בלחיצת כפתור וכמעט ללא ידע טכנולוגי כך שכמעט כל אחד יכול לעשות זאת - מה שבעבר דרש מומחיות ועבודה ממושכת, נעשה היום פשוט ומהיר באמצעות מערכותAIפתוח או מודלים חינמיים.

האירוניה היא שאותה טכנולוגיה שמייצרת את הבעיה ככל הנראה תהיה גם חלק מהפתרון. חברות גדולות יכולות לשלב "סימנים דיגיטליים" בלתי נראים או מטא דאטה שמצביעים שהצילום נוצר על ידיAI,אבל מה עם המודלים הפתוחים והכלים הזמינים לכל משתמש? כאן כבר מדובר במרוץ חימוש אמיתי שבו הכלים זמינים כמעט לכל אחד. הנזק הכלכלי והחברתי ברור: רשתות מסחר ומסעדות מפסידות כסף ומשקיעות משאבים עצומים בזיהוי זיופים, צרכנים ישרים נדרשים לעבור מסלול החזר ארוך ומסובך, מחירים עולים כדי לכסות על הנוכלים, וכך התופעה פוגעת בכל מערכת האמון שמבוססת על מסחר דיגיטלי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר