כל חובב בשרים שמכבד את עצמו - חייב להגיע למקום הזה

לא זכור לנו מקרה שבו הרגשנו כל כך בנוח לכתוב משפט בסגנון הבא, בביטחון מלא וכבר בתחילת הסיקור: אם התמונה למעלה, זו של המגש המפלצתי העמוס בבשרים מעושנים, עושה לכם את זה - מוטב שתפסיקו לקרוא את המילים האלה כאן ועכשיו ותמהרו לקבוע את הביקור שלכם בסבב הבא "אצל הדוד סם" - מזללת הבשרים הטקסנית שבמושב בצרה הסמוך לרעננה.

עוד משפט שאמור לענות על קומץ שאלות ותהיות: הבשרים ברובם מעולים, המחירים לגמרי שפויים והתוספות לא רק חופשיות, אלא גם כלולות במחיר הבשר. מצד שני, אין לכם מה לחפש שם אם אתם צמחוניים, וגם אם אתם מרגישים לא בנוח לבלוס סטייקים עסיסיים ליד פרות חיות ומדושנות, שכן המקום נמצא צמוד לרפת.

טקסס הקטנה

בכל זאת זקוקים לעוד מידע? בבקשה: "אצל הדוד סאם", שפעיל מאז 2023, משתדל, ודי מצליח בהתחשב באילוצים, להציע למבקריו חוויה של מסעדת ברביקיו טקסנית אותנטית. זה אומר המון סוגים של בשרים מעושנים שמוגשים לפי משקל, לצד תלוליות של תוספות אינסופיות.

המקום אמנם לא כשר שכן הוא פתוח בשבתות, אבל לא תמצאו בו מנות שמערבבות חלב ובשר, והתוספות הן פרווה. עם זאת, הגלידות לקינוח הן חלביות.

הקונספט הוא כזה: יוצאים מהבית הכי רעבים שאפשר להעלות על הדעת, יורדים מכביש 4 לא רחוק מצומת רעננה צפון, נוסעים עוד דקה וחצי ומוצאים חנייה במגרש האפר הגדול שמחוץ למסעדה. רוצים לומר, הגישה קלה ונוחה במיוחד.  מגיעים לקופה, בוהים במעשנות הבשר הענקיות שניצבים מאחוריה ומנסים להחליט אילו סוגי בשר, שמוצעים כאמור לפי משקל, אתם רוצים שיעמיסו לכם על המגש.

טיפ למתחילים: תתחילו בקטן ותזמינו קצת, אפילו עשרות גרמים בלבד, מהמנות המעושנות שהכי קוסמות לכם בתפריט, ובגיחה השנייה כבר תתמקדו באלה שהכי קסמו לבלוטות הטעם שלכם. בביקור שלנו באחד מערבי חמישי האחרונים, התפריט כלל (המחירים ל-100 גרם) אנטריקוט (55 שקלים), פיקנייה (50 שקלים), פילה בקר (55 שקלים), צלעות טלה (50 שקלים), כרעי עוף (35 שקלים), אסאדו מפורק (45 שקלים), נקניקיות צ'וריסו (25 ליחידה) ו"הנתח של הדוד סם" – שהתגלה כבריסקט (75 שקלים).

הזמנו והעמסנו, מה זה העמסנו, הכל מהכל, והתיישבנו על ספסל צמוד לשולחן עץ כשהרכב קאנטרי חי הנעים את האווירה מעל במה קטנה. יש מצב שאפילו היה להם בנג'ו, אבל למי יש זמן לניתוחים מוזיקליים לקראת ההתחרעות הקרניבורית שעתידה להגיע.

יש עשן בלי אש

רוב הבשרים היו טובים ומעבר לכך. העובדה שחלקם התערבב זה בזה על המגש יצרה ביסים ששילבו יותר מסוג אחד, אבל מצאנו את הפייבוריטים שלנו די מהר: האסאדו המפורק התברר כמעולה וגרף מחמאות מכל יושבי השולחן. הוא נמס בפה ולגמרי היה אפשר להבחין שהוא קיבל מנוחה יפה בתוך המעשנה. למרבה הפלא, גם נקניקיות הצ'וריסו - גדולות, שמנמנות ועסיסיות וממש לא חריפות, שלא הזכירו במראה ובמרקם שלהן צ'וריסוס שאנחנו וככל הנראה אתם מכירים - זכו לשבחים מקיר לקיר, ואפילו גרמו למריבה בשולחן - על הפרוסות האחרונות שלהן.

הבריסקט (נתח הבית) והפילה המעושנים היו אף הם טובים מאוד וחוסלו, כשגם האנטריקוט העסיסי קיבל מחמאות, אם כי הנתח שקיבלנו לא היה שומני במיוחד. זה לא הפריע לנו, שכן איננו חובבי שומן מושבעים, אבל ייתכן שלאחרים זה יפריע.

לא עפנו על צלעות הטלה (אולי כי הן היו שומניות מאוד), ואף שכרעי העוף היו בסדר (אך שגרתיים למדי), הם לא הצדיקו לטעמנו גיחת ספיישל למזללת ברביקיו כפרית.

למגש הבשרים הוספנו מעט שום קונפי שהיה טעים מאוד ונשנשנו אותו סתם ככה, וגם מעין תערובת פלפלים חריפים - מאוד חריפים - שהנוזלים ממנה הרטיבו חלק מהבשר והפכו כמה ביסים לבוערים במיוחד. להבא נלמד לשים את הפלפלים בכלי נפרד.

תשמרו מקום לתירס

בגזרת התוספות קיבלנו מגש עם ארבע מנות צד, שכאמור מוגשות ללא הגבלה וללא תשלום נוסף בתנאי שמזמינים בשר. אמנם ניתן לקבל את התוספות כ"מנה צמחונית" ב-45 שקלים ל-100 גרם, אבל קשה לנו להעלות על הדעת סיבה שצמחונים יטרחו להגיע למקום רק בשבילן.

בכל אופן, התפודים הצלויים היו לוהטים וטובים מאוד, השעועית הירוקה היתה אנמית וסלט הירקות עשה את העבודה. לעומת זאת, תוספת התירס - גרגירים צהבהבים וחלקם שחומים שעברו צלייה קלה, היתה מושלמת. לא לפספס את התירס, אפילו אם זה בא על חשבון קצת בשר.

לרוע המזל, המקום לא מציע קורן ברד - לחם תירס - תוספת הכרחית בכל בית ברביקיו אמריקני שמכבד את עצמו, אבל לא מן הנמנע שבחורף יהיה צ'ילי - עוד נדבך ברביקיו הכרחי.  קינוחים? רק גלידות וארטיקים ארוזים. לא תמצאו כאן פאי בננות, בראוניז וברד פודינג, למשל.

טאץ' קטן נוסף אך מתחשב שהערכנו מאוד, הוא שהמקום חוסך לכם את השלב, הלפעמים לא נעים, של לבקש שיארזו לכם שאריות מנה לקחת הביתה (ותהיו בטוחים שיישאר לכם משהו לקחת הביתה). במקום להחזיר את המנה למטבח ולקבל אותה בחזרה בכלי, תוכלו פשוט לגשת לעמדת הסכו"ם ולקחת ממנה עצמאית מגשית טייק אוויי ומכסה כדי לסגור פינה ללאנץ' של מחר. בהנחה שתוכלו לזוז מחר.

האם נשוב לאצל דוד סם? אין ספק, אם כי שעות הפתיחה של המסעדה מוגבלות ומגבילות למדי. המעשנות נכנסות לפעולה רק בערבי חמישי בין 18:00 ל-23:00 (מושלם לבילוי עם חברים או לדייט שבו תוכלו לדמיין שאתם וודי וג'סי מ"צעצוע של סיפור"); בשבתות מ-10:00 עד 21:00 (ואז כבר אפשר להביא את כל המשפחה); ולפעמים גם בחגים ובימי חול המועד.

עם אוכל אמריקני מעולה, קונספט ייחודי שלא ידוע לנו על כמותו בישראל, מחירים הוגנים במיוחד, מנות שאפשר לשלוט בגודלן והרגשה שהצוות באמת רוצה שתצאו שבעים ומרוצים - קשה לא להמליץ על המקום לכל קרניבור. יאללה, לדהור.

אצל הדוד סאם, מושב בצרה