OBI. צילום: אריאל עפרון

אולי בקרוב לא נצטרך סיבות לברוח יותר - והמקום הזה יהיה "סתם" מקום בילוי נהדר

העיצוב, האוכל, הקוקטיילים והמוזיקה - OBI החדש הוא תמצית הטוב של תל אביב בחלל אחד

נדמה שמשהו השתנה במקומות שנפתחים בתל אביב בשנתיים האחרונות. אולי זה מצב הרוח הלאומי, שלא היה בשיאו בתקופה הזאת (בלשון המעטה), אולי דווקא המצב הכלכלי, ואולי זו פשוט אבולוציה טבעית של עיר שתמיד ידעה לשלב בין אוכל, תרבות ותחושה. נדמה שכבר לא נפתחות כאן “מסעדות” במובן הקלאסי - אלא חללים שמבקשים להעניק חוויה רחבה יותר; בילוי של ממש, כזה שמשלב דרינק, ביס טוב, עיצוב מוקפד ומוזיקה שמרימה את מצב הרוח - גם אם רק לשעות ספורות.

"אסקפיזם" אוהבים לקרוא לזה כאן - מושג שכבר הפך שחוק ומאוס, ובכל זאת, מה זה אם לא רצון למפלט של כמה שעות מהחדשות? כמה שאפשר להתנתק, כן? כי בדיוק כשחנינו בסמוך ל־OBI, המקום החדש ברחוב יבנה בתל אביב, התקבלה בטלפונים שלנו התראה כי בקרוב תישמע אזעקה מכיוון תימן. כי ככה זה כאן - גם כשאנחנו מנסים לברוח, המציאות תמיד משיגה אותנו.

OBI, חלל תרבותי חדש ומרהיב,

ובכל זאת, OBI מצליח לספק סוג אחר של בריחה, כזו שמתרחשת מתוך האוכל, המוזיקה והאווירה. מדובר בחלל תרבותי חדש ומרהיב, שמשלב קולינריה ומוזיקה בקומפלקס רחב ידיים ומעוצב לעילא. מאחורי המקום עומדת “סופר־גרופ” של אנשי לילה, מוזיקה ואוכל - דרור שר (תדר, פורט סעיד, בית רומנו), מוטי אלה ועומר דוד (קפה אירופה) והשף דידי פרמינגר (מיראז’, קיסה), שביחד מבקשים להגדיר מחדש את חוויית הבילוי העירונית.

בלב החלל ניצבים זה מול זה שני מוקדים: גריל הפחמים, שהוא הלב הקולינרי של המקום, ועמדת התקליטים עם מערכת הסאונד האנלוגית שנבנתה במיוחד על ידי One-A-Way Sound. המפגש בין השניים הוא ה־DNA של OBI - קולינריה מדויקת ואנרגיה מוזיקלית שמתחברת לאווירה אחת חמה וקלילה.

ההשראה למקום מגיעה מהאיזקאיות היפניות - ברים קטנים שמציעים אוכל, אלכוהול ואינטימיות, עם תחושת חופש מהשגרה. השף דידי פרמינגר, בן לאם יפנית ואב ישראלי, מתיך כאן את שתי התרבויות שמהן בא, עם תפריט שמבוסס על יסודות המטבח היפני אך מתכתב עם חומרי גלם מקומיים, בטכניקות גריל מוקפדות ודיוק יפני קפדני.

קוקטייל מושלם למעבר בין יום ללילה, צילום: אריאל עפרון

העיצוב של OBI, שנעשה בידי טל ודרור שר (Sight Specific), ממשיך את אותה פילוסופיה: שילוב בין תרבות יפנית, סאונד אנלוגי ואלמנטים של וינטג’ וקליפורניה של אמצע המאה הקודמת. עץ טבעי, בר משורש אגוז בעבודת יד ופרטי אמנות שמעניקים לחלל חמימות וייחוד.

הגענו למקום ב-19:00 והספקנו ליהנות משעה רגועה לפני שהאורות מתעמעמים והדי־ג’יי עולה. פתחנו עם שני קוקטיילים נהדרים מהתפריט המרשים, שמציע ברובו קוקטיילים מוגזים, ועוד שניים תחת קטגוריית הקוקטיילים המאוזנים. מהראשון דגמנו את DEVIL FRUIT - בומביי ספייר, ליקר סמבוק, סאוור אפל וטוניק, ומהשני את ENOLA GAY ניגורי סאקה, בומביי ספייר, אגבה, פמפלמוס רוזה, טבסקו ירוק וליים. שניהם (56 שקלים כל אחד) היו נהדרים, מאוזנים ומוקפדים, כאלה שמצליחים לעשות את המעבר בין היום לערב בלי מאמץ.

הנד רול מפורק, צילום: אריאל עפרון

משם עברנו לתפריט האוכל המפתה. התחלנו עם הנד רול מפורק (25 שקלים) - שמגיע, באופן מילולי - מפורק לשש קעריות של אורז וסויה, אצות נורי, מלפפון, בצל ירוק, חריפים ודג נא. אנחנו בחרנו בטרטר דג לבן (48 שקלים). מעבר לגימיק החביב, זו יופי של מנה - האורז עשוי נהדר, הדג טרי ורענן, ויכולת השליטה בהרכבת הביס המושלם מוסיפה נדבך של הנאה.

לא יכולנו לוותר על עוד מנה של דגים נאים, ובחרנו בסשימי דג (אצלנו זה היה המאצ’י), טוסאזו דאשי וחריפים (78 שקלים). גם כאן ההגשה נאה ומזמינה, בלי רעש וצלצולים - דג נהדר, רוטב מהמם וביס שמוכיח שכשחומרי הגלם טובים וכשיודעים לטפל בהם נכון, לא צריך הרבה מעבר.

סובה קרה וביצה רכה,

מהחלק הבא בתפריט, שהציע לא מעט אופציות מפתות כמו פרגית מטוגנת עם איולי ולימון (52 שקלים) או סנדוויץ’ קריספי צ’יקן עם איולי וואסבי וכרוב לבן (58 שקלים), בחרנו דווקא בסובה קרה וביצה רכה (58 שקלים) - שכללה אטריות סובה, צנונית, ג’ינג’ר ושיטאקי. מנה חביבה, שילוב טעמים טוב, אך אולי בשל הטמפרטורה שלה, קצת מיצינו אותה בשלב מסוים.

בחלק של השיפודים - הלב של המקום - מציעים ארבעה סוגים, ביניהם פרגית, כבדים, שכבות כף ושומן בקר. אנחנו הלכנו על שיפוד שקדי עגל עם פונזו הדרים וגלדי בצלים ירוקים (92 שקלים) - ככל הנראה המנה הטובה ביותר בארוחה. מידת עשייה מדויקת, גלייז נהדר, שומני במידה - פשוט מושלם. מנת חובה לחובבי שקדים.

לא לוותר על השיפודים,

תוכלו להמשיך גם לנתח מפילה דג לצד אוניגירי צלוי וציר בצלים בדאשי, או לנתח קצבים עם ציר עוף מושחם ואורז קלוי. הכל עשוי לעילא, מוקפד מאוד, עם טעמי גריל יפני נהדרים. 

קינחנו עם פנקוטה אורז קלוי (42 שקלים) - קינוח מיוחד במינו, כזה שצריך רגע כדי ללמוד לאהוב, אבל מהר מאוד תמצאו את עצמכם לא רוצים שייגמר.

בריחה קלה מהמציאות,

אז כן, אם נחזור להתחלה, גם אם אין באמת דרך לברוח מהמציאות (ומי ייתן שממש בקרוב גם נצטרך להפסיק לנסות), ב־OBI מצליחים לייצר רגעים של התנתקות בדיוק במינון הנכון של אוכל, מוזיקה ואנרגיה תל אביבית שמזכירה למה אנחנו עדיין כאן.

OBI, רחוב יבנה 31, תל אביב

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...