תחום המסעדנות, כמו תחומים רבים אחרים, ספג פגיעה קשה במהלך המלחמה. התוצאה: גל סגירות של מסעדות ותיקות ומוכרות, חלקן מפתיעות במיוחד. לרוב, תשומת הלב הציבורית מתמקדת במסעדות תל־אביביות, דוגמת מונאר שנסגרה השבוע לאחר שמונה שנות פעילות. הפעם בחרנו להתמקד דווקא באזור הרצליה והשרון, שגם בו נרשמו בתקופה האחרונה סגירות בולטות.
ברמת השרון נסגרה לאחרונה מסעדת "עדנה", שהוקמה בסוף שנות ה־50, התפרסמה בתבשיליה הביתיים והפכה למוסד קולינרי מקומי עם מנות אייקוניות. בהרצליה פיתוח נסגרה מסעדת "ג'ויה", שפעלה מאז 2001. סגירתה מצטרפת לסגירת "מקס ברנר" באותו מתחם ולזו של מסעדת "טפאו", שפעלה גם היא באזור במשך שני עשורים ונסגרה בדצמבר האחרון. הסניף התל־אביבי הפופולרי של "טפאו" ברחוב הארבעה נסגר כבר בתקופת הקורונה.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
אייל חסיד, הבעלים של "טפאו", סיפר לישראל היום: ״האפקט של הקורונה בשילוב המלחמה הביאו לירידה משמעותית ברווחיות. עלויות המזון והעובדים עלו בצורה ניכרת בשלוש–ארבע השנים האחרונות. כשעושים את החישובים, פחות מתאהבים ברומנטיקה של להיות בעלים של מסעדה שהייתה קיימת שני עשורים וסוגרים את הבאסטה. בנוסף, אזור הרצליה פיתוח עבר שינוי בעשור האחרון והפך מאזור בילוי לאזור מסחר״.
כששאלנו אם הסגירה קשורה גם לשינויי טרנדים, השיב: ״יש מסעדות ספרדיות וטאפאסים שעובדות חזק בתל אביב. הסניף ברחוב הארבעה נסגר בעקבות עלייה מטאורית בשכר הדירה. בהרצליה החזקנו כי העלויות היו סבירות יותר, עד שגם שם הפערים הכלכליים הפכו לבלתי אפשריים. זה לא עניין של טרנד אלא של מספרים: לא היינו מוכנים להתפשר על איכות חומרי הגלם, ובמקביל התייקרו עלויות העובדים. כשרואים את החשבון החודשי ומבינים שהעסק לא רווחי, חותכים בבשר החי כשהוא מדמם. יש לציין שיש לי עוד שלושה עסקים בחוף הים בהרצליה ובתל אביב שעובדים יפה״.
בפוסט פרידה שפרסם גיל רפאל, הבעלים של מונאר כתב: ״בתחום שלנו אומרים ששמונה שנים של מסעדה זה מוסד, נצח, אינפיניטי. אומרים שאחרי שלוש שנים (או חמש, תלוי מי המומחה ובאיזו כתבה), אתה על הגל וזהו, החלק הקשה מאחוריך. אז זהו שלא. מסעדה זו סיזיפיות יומיומית קשה שלא נגמרת, ותוסיפו לזה מבצע, מגפה עולמית ומלחמה ועוד מלחמה ועוד מלחמה״.
הנתונים מחזקים את התחושה: לפי דן אנד ברדסטריט, חברת המידע העיסקי הבינלאומית, מחצית מהמסעדות שנסגרו ב־2024 היו מסעדות ותיקות בנות יותר מ-15 שנות פעילות - השיעור הגבוה ביותר בעשור. לשם השוואה, ב-2023 עמד הנתון על 46%, ב-2022 על 43%, ב-2021 על 33% וב-2020 על 27%. בחברה מסבירים כי מדובר בכדור שלג שמתחיל מהקורונה, דרך המשברים הכלכליים ועד המלחמה הנוכחית. ענף המסעדנות, הרגיש במיוחד, נפגע ראשון; גם מסעדות שהחזיקו רזרבות נאלצות כעת להתמודד עם נטל פיננסי כבד, קושי תפעולי, מחסור חריף בעובדים ועלויות מימון וחומרי גלם גבוהות.
תומר מור, מנכ"ל "מסעדנים חזקים ביחד", מסכם: ״2025 היא שנת מלחמה ומהווה שנה של אתגרים משמעותיים למסעדני ישראל. המסעדנים למדו לייצר חוויית מסעדנות איכותית גם בתנאי אי ודאות. מי שהתאים את עצמו והגיב מהר למציאות המשתנה, הצליח להישאר רלוונטי גם בימים קשים. שוק המשלוחים מספק פיצוי חלקי להכנסות שאובדות כשלקוחות ממעטים להגיע, אך העלויות הגבוהות של חברות המשלוחים פוגעות ברווחיות ולעיתים מותירות את המסעדות כמעט ללא רווח".
עוד הוסיף: "המסעדות הפרטיות שאינן חלק מרשת מתקשות במיוחד, משום שאין להן נגישות למימון ואשראי. לכך מתווספים עיכובים בתשלומי הפיצויים ומחסור חמור בכוח אדם. חסרים לנו עוד לפחות 10,000 עובדים, ואנו פועלים להבאת עובדים מסרי לנקה. בתל אביב לבדה נסגרים מדי שנה כ-300 עסקים יותר מאלה שנפתחים - נתון שמלווה אותנו כבר שנתיים ברציפות. המסעדנים חזקים ומורגלים למשברים, אבל ללא העזרה שלנו מול הממשלה בהשגת פיצויים, ההתמודדות הייתה קשה הרבה יותר״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו