ברור לכולם שאין חגיגת ראש השנה בלי לפחות צלוחית דבש אחת טקסית על השולחן, שלא לומר תפריט שלם של מנות מתובלות בדבש, ארסנל קינוחי דבש מתקתקים ואפילו משקאות מבוססי דבש.
אבל בעוד שאצל רובנו הדבש על שולחן החג מגיע בין ממדפי הסופרמרקט, מחנויות מתמחות או מכוורות בוטיק נחשבות, מסתובבים בינינו לא מעט אנשים שאת הדבש בו נטבל התפוח שלהם השנה, הם מביאים הישר מהכוורת האישית שמוצבת אצלם על גג הבית, בחצר או במרפסת.
כן כן, תגידו שלום לעולם שרובכם כנראה לא הייתם מודעים לקיומו, עולם הדבוראים והכוורנים הביתי. מגמה שנדמה שבשנים האחרונות הולכת ונהיית נפוצה יותר ויותר. למעשה, כיום ישנם כמעט 20,000 אנשים פרטיים שמחזיקים בין כוורת אחת לכמה בצורה ביתית.
בין מובילי הבשורה נמצאים אביחי ברזני ואדם שמש, שני צעירים בוגרי מדעי הסביבה שהחליטו לפתוח יחד עסק בשם "בי גרין", שכל מטרתו היא ללמד אנשים כיצד לגדל בעצמם דבורים וכוורות בשטחם הפרטי ובקנה מידה בייתי וקטן יחסית, לאו דווקא בשביל הדבש אלא יותר בשביל החוויה והכרת העולם המופלא של דבורת הדבש, למידה על מערכת הטבע הכל כך מהותית הזאת והתרומה למארג הסביבה האישית והטבעית שלהם. הנוזל הסמיך והדביק שמתקבל מהתהליך הוא פשוט בונוס מתוק במיוחד.
ברזני ושמש הם אמנם לא היחידים שעושים את זה בארץ, אבל אין ספק ש״בי גרין״ שלהם, הוא בין העסקים המובילים בענף הזה. מעבר לאספקת כל הציוד הנחוץ לגידול הדבורים כמו גם כמובן נחיל דבורים התחלתי, מציעים הצמד גם קורסים וסדנאות בהם הם מלמדים כיצד לגדל ולתחזק כוורת באופן מיטבי וכמה שיותר ידידותי הן לכוורת ולדבורים, והן לסביבה האישית והכללית בה הכוורת תימצא, לצד שירות ליווי צמוד לכל הדבוראים המתחילים שהם מנפקים.
"האמת שהרעיון המקורי שלנו היה בכלל לפתח מודל לגידול גינות ירק באופן פרטי, והכוורות והדבורים היו אמורות בתחילה להיות כלי עזר לתחזוקת הגינה. די מהר זה הפך מגינת ירק לכוורות ודבורים נטו", אומר ברזני, "הפוקוס שלנו פשוט עבר לשם באופן טבעי. זה עולם מרתק, מורכב ומיוחד כל כך, והוא בהחלט מחזיק כמוצר בפני עצמו. אדם גם בא מרקע של כוורות ועבד עם לא מעט מכוורות בעבר ושנינו עם רקע של לימודי סביבה. בסוף יש פה עניין גדול בהרבה מעבר לעוד כוורת בעולם, זה היה נראה לנו הכי מתבקש לאפשר לאנשים לגעת בנושא הזה - ללמוד, לגעת ולהתעסק בזה, כי זה בסוף יוצר שינוי תפיסתי של מה זה היצור הזה, מה זה עולם החרקים, ואיך החיים שלנו משתנים ומשתפרים בזכותם".
האם כל אדם בכל מצב יכול להחליט לפנות אליכם ולהתחיל לגדל כוורת?
"לבוא לעשות קורס אני ממליץ לכולם", אומר ברזני, "יש כל כך הרבה מה ללמוד ולהבין ומי שנכנס לזה מתאהב חזק, זה כיף, זה מעשיר וזה באמת משנה חיים ותפיסות עולם. לגבי החזקת כוורת וגידול דבורים אז לא הייתי אומר בכל מצב, אמנם כוורת דבורים זה יצור מאוד רגוע ומסודר אבל לא הייתי שם כוורת למשל במרפסת בבניין דירות, זה פשוט לא מתאים. אנחנו תמיד מסבירים לאנשים שקודם כל צריך לקבל היתר לשים כוורת ושצריך מרחב מסויים ושטח מתאים. אבל אנחנו חיים במדינה עם המון פריחה ובגדול, חוץ מאיזור הערבה, אפשר לגדל דבורים כמעט בכל מקום. גם הרוב המוחלט של האנשים שפונים אלינו רובם כבר באים עם התנאים המתאימים. בד״כ אלה אנשים שיש להם חיבור אינהרנטי לזה מראש, כי סבא גידל פעם, או שיש להם גינת ירק והם רוצים להוסיף לה את אפקט ההאבקה של הדבורים, או שמשהו בתוכם מושך אותם לזה. אין טייפ קאסט מסויים למי שפונה אלינו, זה נע כקו מחבר בין כל העולמות, מאנשים מבוגרים לזוגות צעירים לאנשי קולינריה או סטארטפיסטים שמחפשים תחביב ייחודי. חלק לא מבוטל מהם בכלל מגיע ואומר לנו 'אנחנו בכלל לא רוצים להוציא מזה גרם של דבש, אלא פשוט להעמיק ולהיכנס לזה'".
בוא נדבר רגע טכני, עד כמה זה עסק יקר ומורכב?
"כוורת דבורים נעה בין 750 שקלים רק לנחיל עצמו וזה יכול להגיע עד כ-3600 שקלים, שזה כולל את כל הציוד, יום הדרכה איתנו וליווי. מכאן זה 'שגר ושכח', יש בעצם מעטפת מלאה של עזרה וליווי מאיתנו כולל קבוצת ווטסאפ לשאלות ושיתוף בחוויות ולמידה והפרייה הדדית. מבחינת קושי, זה לא קשה בכלל, למעשה יש שתי גישות בנושא, הראשונה היא פשוט להעמיד כוורת ולא לגעת בה, זאת מערכת שלחלוטין מתחזקת את עצמה, ומצד שני יש את הגישה, שרווחת בד״כ בתעשייה, שזה כן לפתוח את הכוורת ולטפל ולעקוב אחרי מה שקורה בה ולשפר את תנאיה מפעם לפעם. אנחנו בגדול מאמינים בשילוב בין שתי הגישות, עם התערבות מינימלית אבל כן עם מעקב והשגחה".
כל מי שמגיע אליכם באמת ממשיך להחזיק ולתחזק כוורות ונחיל דבורים?
"הרוב המוחלט. זה כמו שמי שמגדל ירקות ואז נותן ביס במלפפון הראשון שהוא גידל בעצמו לעולם לא יוכל לחזור אחור לקנות מלפפונים בסופר. גם כאן החוויה של לגדל דבורים ולרדות לעצמך דבש והדבש עצמו שמתקבל, זה שונה לחלוטין מכל מה שתמצאו על המדפים בחנויות. זה שלך וזה פשוט ממכר".
למה בעצם כמעט לא שומעים על זה?
"אני חושב שזה תחום שנפתח רק בשנים האחרונות, וזה לא שאנחנו הראשונים בתחום, אבל אני כן חושב שלקחנו את זה צעד קדימה ומאמין ומקווה שעם הזמן זה יהפוך להיות תחביב ועיסוק נפוץ יותר, קצת כמו הגינות ההידרופוניות שהיום נפוצות בכל פינה. זה אמנם עיסוק קצת יותר מורכב, אבל עם זמן, סבלנות ויותר מודעות, אנחנו לגמרי יכולים להיות שם".
אחרי שקיבלנו מאביחי תשובות לכל השאלות שסיקרנו אותנו, רצינו להבין מי הם אותם אנשים שבוחרים להכניס כוורות לבתיהם ולחייהם, ופנינו לכמה מתלמידיהם, ביניהם גם כמה אנשי אוכל שאולי אתם מכירים.
View this post on Instagram
הילית סביר צידון היא אשת קולינריה ובשלנית מחוננת, שמארחת בביתה בתל אביב ארוחות וסדנאות אוכל ויין מרהיבות. כבר שנים מגדלת סביר צידון על גג ביתה גינת ירק מפוארת, שממנה היא מלקטת מלוא הטנא תוצרים עימם היא מבשלת. כך שמבחינתה הכנסת הדבורים לתמונה היה תהליך טבעי ומתבקש. הכוורות הראשונות אותן גידלה היו בכלל של דבורי בומבוס, שהן כלל לא יצרניות דבש אלא הובאו רק לשם ההאבקה, וזה אכן עשה פלאים בגינה. אחרי שתי עונות של בומבוס היא החליטה שאם כבר היא מגדלת דבורים אז כדאי כבר להביא דבורי דבש.
״בשלב הזה פניתי לאביחי ואדם, ודרכם למדתי להכיר את העולם הזה של דבורי הדבש. פתאום נפתח לי עולם, הבנתי כמה החיה הזאת חשובה ומהותית, ואיך בלי דבורים בעצם אין לנו מזון, אני מודה שאפילו קצת התביישתי בבורות הרבה שהייתה לי, למרות שאוכל זה המקצוע שלי וגידול ירקות זה משהו שאני עושה כבר שנים, פתאום הבנתי כמה מעט ידעתי וכמה הרבה מאוד יש ללמוד. אני ובן זוגי צללנו לעולם הזה במטרה להכיר ולהעמיק. אני זוכרת את הפעם הראשונה שבה הוצאנו מסגרת עץ מתוך הכוורת וראינו שהיא נוטפת דבש, זאת חוויה באמת משנת תודעה".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
"לאט לאט עם הזמן ובעזרת ״בי גרין״ הבנו איך נכון להתנהל עם כוורת, איך לרדות דבש בצורה שלא תפגע בדבורים, איך לקחת בדיוק את הכמות הנכונה שתספיק גם לנו וגם להם. פיתחנו איתן מערכת יחסים מדהימה. היום כשבן זוגי מגיע לפתוח את הכוורת הוא כבר לא משתמש בציוד מגן. הוא מגיע בפנים וידיים חשופות והדבורים מזהות את הריח שלו ולא תוקפות אותו, הן ממש זזות הצידה ונותנות לו לעשות את שלו כי הן יודעות שהוא לא יפגע בהן. הן עוזרות לי לאבק ולתחזק את הגינה, הן נותנות לנו דבש מדהים שאנחנו מקפידים לקחת ממנו במסורה כדי להשאיר להן את מה שהן צריכות ועדיין הכמות שאנחנו רודים מספיקה בהחלט גם לנו לשימוש אישי וגם המשפחה והחברים נהנים ממנה, גם בדונג (שעוות דבורים) אנחנו משתמשים, אוספים אותו ומייצרים ממנו נרות ומוצרים. אנחנו מצידנו שומרים על הדבורים, מטפלים בהן, דואגים לשלומן ולבריאותן, מוודאים שהמערכת עובדת בצורה תקינה, שהמלכה בטוחה ובריאה, ושיש להן את כל מה שהן צריכות וזקוקות לו. הן כבר ממש חלק מהמשפחה שלנו. אפילו כשהנכדים שלי מגיעים אליי הם אומרים לי שלום ואז ניגשים לדרוש בשלומן של הכוורת והדבורים, וזה תהליך שלקח זמן. גם הם היום כבר מבינים שדבש לא פשוט מופיע על המדף בסופר אלא מתוודעים לתהליך ולעולם המרתק שמאחוריו. הלוואי ויבוא יום שבו כולם יכירו ויבינו את הערך והחשיבות העצומה מאחורי היצורים המרהיבים האלה״.
"אני חושבת שהדבורים שינו לי את תפיסת החיים לתמיד", מספר לנו ארז גולקו, שף ומוביל סיורים קולינריים בחיפה. "מרגע שאדם ואביחי פנו אליי והציעו לי לשים כוורת כאן במרפסת שלנו, גיליתי את עולם הדבורים ומצאתי אהבה ותשוקה חדשה. למרות שלאחרונה נאלצנו לוותר על הכוורת בשל סיבות טכניות, ארבע השנים האחרונות בהן תחזקנו את הכוורת וגידלנו את הדבורים היו מהמספקות ביותר שחוויתי".
"אני עם הכוורת שלי נקטתי בגישת אפס התערבות, פשוט נתנו לה להיות. פעמיים בשנה הייתי ניגש אליה ומוציא חלות דבש, ולמרות זאת, למרות שלא נגעתי ולא התערבתי כל פעם שאדם ואביחי היו מגיעים אליי לראות מה העניינים הם היו מתלהבים מכמה הכוורת חזקה, שמורה ומתפקדת על מלא. זה רק מחזק עוד יותר את ההבנה עד כמה דבורים זה יצור מדהים ושלגדל כוורת, כל עוד יש לכם את תנאי השטח המתאימים לכך, זאת חוויה שאין שנייה לה. אני באמת ממליץ בחום למי שיכול להכנס לתוך העולם הזה. זאת חוויה מתוקה מדבש".
"חשוב לזכור שגידול דבורים לא שווה ערך לגידול חתולים או כלבים", מדגישה תמי, תלמידה נוספת של הצמד. "זאת לא חיית מחמד שפשוט מאמצים ומסתגלים אליה לאט לאט ובלי הכנה. דבורים וכוורות זה נושא שצריך ללמוד אותו ולהתכונן אליו גם מבחינת התפעול וההתנהלות השוטפת, ללמוד ולהכיר את העולם העשיר ואת המערכת המורכבת שהן חלק מהותי ממנו. כשעושים את זה נכון אין חוויה מדהימה מזאת".
אם גם אתם מעוניינים להצטרף לעולם הקסום הזה ולמשפחת מגדלי הכוורות הביתיות בארץ. כאן תמצאו את הפרטים של בי גרין. מאחלים לכם ולנו שנה טובה ומתוקה יותר מקודמתה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו