"ההיכרות הראשונה שלי עם יין היתה בילדותי, כשכרמל מזרחי התחילו לייצר את 'כרמל הוק', יין לבן חצי יבש, ואבא שלי, ייקה אמיתי שעלה מגרמניה, התלהב ממנו כי הוא הזכיר לו את היינות שהוא הכיר מהבית", מספר עמיחי אריאל (68), כורם ובעלי יקב "אריאל ביהודה".
"אבל הזיכרון שממש קשר אותי לגידול גפנים היה כשבגיל 10 טיילתי עם הוריי מירושלים לכיוון גוש עציון וחברון, וכל הדרך היתה רצופה בטרסות עם גפנים, שהיו שונות כל כך מהנוף החקלאי שהכרתי מנהריה, עיר מולדתי".
בפועל, זה לקח לו עוד לא מעט שנים כדי להפוך לכורם וחקלאי במשרה מלאה; לפני כ־35 שנה הוא התיישב בקריית ארבע, ולפני כ־12 שנה פרש מהוראת תנ"ך והיסטוריה והתמסר לכרמים שעוטפים את ביתו. העובדה שהוא מתנחל שגר ביישוב המוקף כפרים עוינים לא הכינה אותו למה שהתרחש בביתו בבוקר יום חמישי, כ"ד בסיון תשע"ו, 30 ביוני 2016. "אשתי כבר יצאה לעבודה ואני הייתי בבריכה, כחלק משגרת הבוקר. הבת שלי, הלל, ילדה טהורה בת 13, ישנה במיטתה כאשר מחבל ערבי נכנס לחדרה דרך החלון ורצח אותה באכזריות שקשה לתאר, בשמונה דקירות סכין. הגעתי לשם אחרי דקות ספורות, יחד עם עוד חברים מכיתת הכוננות, אבל חוץ מלחסל את המחבל, נער בן 17 מהכפר הסמוך בני נעים, שעוד היה בתוך הבית, כבר לא יכולנו לעשות דבר".
נדמה שהזעזוע עדיין לא נרפא, וזיכרונה של הלל מלווה אותו לכל מקום. הוא הקים, יחד עם רינה אשתו, פסיכותרפיסטית במקצועה, את עמותת "כרם הלל" ואת מרכז המבקרים שמשלב את הנצחתה של הלל יחד עם פעילות יקב הבוטיק שלו. "אין לי כמות ייצור קבועה. יש שנים שאני עושה 10 חביות (כ־3,000 בקבוקים - ר.פ.), יש שנים יותר ויש שנים שבהן פחות", הוא אומר ומציע גם טעימות מהיין, סיורים חווייתיים ופעילויות נוספות.
לאחרונה הם השיקו, באירוע משותף עם בית ספר שדה כפר עציון, שהתקיים באתר אמת הביאר, אלבום מרהיב בשם "מיומנו של כורם" (120 שקלים, לרכישה - או ישירות אצל רינה אריאל 054-7543051), שמביא את המתרחש בכרם אל הקורא, לזכרה של הלל. "זה איננו ספר מקצועי בנושאי כורמות ויין", מסביר עמיחי, "אלא ספר שפורס בפני הקוראים את מעגל השנה של הכרם והיין, חודש אחר חודש, בצורה ברורה ונגישה, עם תמונות אותנטיות מהכרם. לכל חודש מוקדשים בספר ארבעה פרקים, המתארים את שלבי הכנת היין - החל בבציר, דרך התסיסה ועד לביקבוק, ומשם ממשיכים וצוללים אל עומקים נוספים - תנ"כיים, היסטוריים ופסיכולוגיים. גם המלחמה הנוכחית נתנה את אותותיה בספר וסביבו, והוא כתוב באופן עכשווי ומעודכן – אני עצמי שירתתי במילואים תקופה ממושכת בתחילת המלחמה, ולאחר מכן, מכיוון שאנחנו הורים שכולים, אשתי החליטה שאנחנו צריכים לנסות ולנחם את מי ששכל את יקיריו במלחמה, ומאז אנחנו נוסעים לניחום אבלים לפחות פעם בשבוע. היא באמת צדיקה אשתי".
איש של אמת
עמיחי הוא איש אדמה קשוח שידיו מחוספסות מעבודה ודיבורו מופנם, ישיר ומצומצם. הוא ראה ועבר דבר או שניים בחייו, והאופי שלו בא לידי ביטוי לא רק בשיחה איתו אלא גם בטעמים של יינותיו. האמונה, השורשים והעקרונות שלו נטועים עמוק וחזק בארץ, וניכר כי הוא איש אמת - "אין לי יומרה להיות יינן דגול או כורם מהולל. הידע המקצועי שלי הוא בעיקר מקורס בלימודי יין של אוניברסיטת אריאל ומהרבה התנסות פיזית.
"מה שאני כן יודע הוא שהטרואר שלנו כאן ליד חברון הוא הטוב בעולם. מתוך האמונה הזו החלטתי לעשות את היין, וב"ה היין יוצא מצוין ואף זכה להכרה בינלאומית ולמדליות בתחרויות נחשבות – אבל שוב, זה לא בזכותי, זה המקום", הוא מצטנע. "יש לי כ־25 דונמים כרם שאני מטפח בעצמי, מהם 10 דונמים שעדיין אינם מניבים, ויש לי תכנון לטעת בקרוב עוד 15 דונמים. הבציר אצלנו מאוחר. אנחנו כרגע רק בשלב הבוחל שבו צבע הענבים מתחלף מירוק לשחור, והבציר להשערתי יהיה עמוק לתוך ספטמבר".
כמה עובדים יש איתך בכרם וביקב?
"אני עובד לבדי ומסתייע בעזרה כמעט אך ורק בבציר. אפילו אשתי נותנת לי את המרחב הזה ולא מתערבת ביין. אני 'one man show'. בין הזנים שאני מגדל יש שני זנים מקומיים, גורדלי וחרדלי (אשר יש המזהים אותם עם הזנים ג'אנדלי וחמדאני - ר.פ.), שהייתי שותף לזיהוי שלהם במחקר עם פרופ' זהר עמר מאוניברסיטת בר־אילן ופרופ' שיבי דרורי מאוניברסיטת אריאל. אני עושה מהם יין לבן מאוד ייחודי, חצי יבש, בעל טעמים וארומות של אשכולית לבנה מרירה, שכשהוא מצונן כדבעי מאוד מתאים לקיץ הישראלי".
מה בעצם הופך מורה להיסטוריה לכורם ויינן?
"יין שותים בפה, הפה קשור לאף והאף קשור למוח. חוש הריח שלנו הוא החוש הרוחני ביותר, המוח שלנו מסוג לזהות ריח של מולקולה בודדת, ועל זה אמרו חז"ל שכאשר ירדה תורה לעולם התמלא כל העולם בשמים. יין הוא נוזל קסמים – יש בו ריחות מופלאים ועולמות מופלאים וכמעט כל מי שמתחיל לעסוק בתחום 'נדבק בחיידק' הזה. גם הלל היתה שותפה לעבודה איתי ביקב, סייעה בבציר ובביקבוק, ולכן בחרנו להנציח אותה בשמות היין והכרם".
הלל מרלו, 2018, יקב אריאל ביהודה
עשוי מ־95% ענבי מרלו והשלמה קלה של קברנה סוביניון שגדלו בבקעת בית ענות שבהר חברון, והתבגרו בחביות עץ כ־20 חודשים. צבעו כשל דיו שחור־סגול, באף ארומות דובדבנים, שזיף שחור, שוקולד מריר ועלי טבק. בלגימה, על אף שנותיו, היין עדיין קשוח וטאני, בעל גוף מלא וחומציות מודגשת. יכול להתיישן אפילו עוד עשור (170 שקלים).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו