פורטונה הוד השרון היא האחות הקטנה של פורטונה אילת שנפתחה אי שם בימי הקורונה ״העליזים״, מדובר בספק טרטוריה בסגנון ישראלי-ספק פאב שכונתי, אבל מהשווים האלה, מהסוג שמרגישים בו בבית ושהמלצרים מסתחבקים איתך וזוכרים בעל-פה את ההזמנה שלך. צ׳ירס גירסת הפיצות והפסטות.
אנחנו הגענו למקום בגלל השמועות על הפיצה, ואם להיות כנים ובוטים, בלי יותר מדי ציפיות, משהו באתר האינטרנטי שלהם ובתיאור המנות לא הרגיש כאילו הולכת להיות כאן איזו שהיא חוויה קולינרית מסעירה. אבל, אנחנו שמחים להגיד בפה מלא, שמרגע כניסתנו למקום כבר התחילו המחשבות הללו להתנער מראשינו, ובעודנו ישובים לשולחן ורואים את המנות שיוצאות מסביב הן התרחקו לגמרי.
נתחיל רגע מהסוף ונגיד שהמקום פשוט עובד ועובד טוב. הוא לא חף מגימיקים ומחוסר התאמות, אבל דווקא משהו בשטנץ׳ ובחוסר ההקשרים כאן הופך להיות סוד הקסם. המנות מוגשות כאן על גבי נייר חום פשוט שהמלצרים מגלישים למרכז השולחן ממגשי העץ שלהם – גימיק שגם נראה טוב וגם ללא ספק חוסך המון כוח אדם בעמדת שטיפת הכלים. היינות נמזגים לכוסות יין עצומות בגודלן, מתוך תפריט היין האקלקטי, הרנדומלי והכייפי שלהם שאת חלקו הגדול ניתן לראות פרוש על מדפי קירות המסעדה. השירות אדיב, ענייני ונעים מאוד, והחוויה בכללותה מרגישה חפה מיומרנות, בגובה העיניים ומשוחררת.
עד כאן תיאור אווירה, עכשיו בואו נצלול לתוך התפריט עצמו. כי המבחן האמיתי הוא כמובן הביס, וכאן היו לא מעט ביסים טובים ששווה להתעכב עליהם.
התפריט כאן מחולק ל-4 קטגוריות: בראשו מתנוסס חלק הפיצות (שנזכיר, שהן הסיבה בגללה הגענו), ממנה בחרנו בפיצה עם השם המחייב ״פורטונה״ (76 שקלים) שהגיעה עם מוצרלה, ארטישוק, אורגנו טרי, צ'ילי, רוקולה, פרמזן ושמן זית. לאחר מכן מגיע חלק הראשונות עם הכותרת החמודה ״בא לי משהו אחר״ ממנו קרצו לנו במיוחד צלחת החריפים (24 שקלים) שהורכבה משום קונפי, ממרח פלפלים אדומים איטלקיים, שהיו מתקתקים-חרפרפים ושני פלפלים ירוקים צלויים שהיו חריפים אש, תענוג. וצלחת אנטיספטי (69 שקלים) שהתגלתה כמגש די גדול ועשיר של ירקות צלויים וטריים, גבינות, נקניקים, זיתים שום קונפי ועוד, שהשתלבו נהדר עם הפיצה שהזמנו בתחילה ושידרגו אותה פלאים.
גם לחלק השלישי בתפריט היה שם חמוד וחינני לא פחות: ״מהגינה של השכן״, ממנו בחרנו בסלט פנצנלה (62 שקלים), שהיה גם גדול וגם מספק מאוד. בכלל איכות המרכיבים הורגשה היטב לכל אורך המנות.
כמובן שלא ויתרנו גם על דגימה של הפסטות המוצעות במקום ובחרנו בשתיים: ניוקי בעבודת יד (74 שקלים) בחמאת שרי, שום, מרווה ויין לבן, שהיו עדינים וחמודים מאוד; ובמנה שחד משמעית הייתה הכוכבת של הארוחה הזאת והיא מנת הספגטי ארביאטה (67 שקלים) – על פניו סה״כ ספגטי עם עגבניות צלויות, שום, קרעי בזיליקום, שמן זית וכמות מכובדת של צ׳ילי יבש. אבל זוכרים שבאנו ללא ציפיות? אז מנת הארביאטה הזאת בהחלט עוררה בנו ציפייה - לפעם הבאה שנמצא את עצמנו באזור ונקפוץ לעוד צלחת ממנה. זה בקלות היה אחד מביצועי הארביאטה המאוזנים והטובים שנתקלנו בהם בתקופה אחרונה בארץ.
View this post on Instagram
חתמנו את הארוחה בכוסית אספרסו טובה וסיכמנו בינינו לבין עצמנו שבאמת ישנם מקרים בהם כל קשר בין הרושם הראשוני למציאות הוא מקרי בהחלט, וטוב שכך. אז נכון, אנחנו לא יודעים אם מישהו ייסע להוד השרון במיוחד בכדי לפתוח שולחן במסעדה בווייב סמי איטלקי עם שם של אלה רומית שהיא גם סבתא מרוקאית, אבל איזה כיף להוד השרונים שיש להם את ״פורטונה״. ואם אתם בסביבה, בהחלט היינו מציעים לכם לשקול לתכנן שם עצירה, להזמין צלחת ארביאטה ואיזו כוס יין טובה, ולזכור שלפעמים, פשטות, נעימות, וביס מנחם, זה כל מה שאנחנו צריכים ממסעדה.
פורטונה
דרך רמתיים 70, הוד השרון
ראשון - שבת: 17:00-24:00, (Happy Hours 17:00-19:00)
