אני לא יודעת עד הסוף להסביר את התופעה, אבל בכל פעם שנפתחת מסעדת שיפודים בת"א (וזה לא קורה כל-כך הרבה לצערי), זה עושה לי קצת שמח בלב. אולי זאת הנוסטלגיה, הגעגוע למשהו "של פעם", אולי חיפוש אחר האוכל הפשוט והלא מתחכם, ואולי בכלל לא צריך לחפש יותר מדי סיבות - כי שיפודים זה פשוט טעים.
לפי מה שקורה בגיטה החדשה בשוק לוינסקי בשבוע האחרון, במהלכו היא פעלה במעין הרצה שקטה (שהייתה למעשה הכל חוץ משקטה), אני לא לבד בסיפור הזה. כן, ישראלים אוהבים שיפודים, זה לא שעלינו כאן על משהו יוצא דופן. ועדיין, משהו בשילוב הזה של שפים מוכשרים, כשלצדם אנשים שיודעים דבר או שניים על שירות ואירוח, והלוקיישן - שוק לוינסקי - עושה את שלו.
אז נתחיל מהתחלה. גיטה היא מסעדת שיפודים חדשה מבית היוצר של אנשי מסעדת 'פרא' ו'קרוט'. השפים אביעד פלד ואורי שטיינברג (עם השף בפועל אופיר ועקנין), יחד עם תום גוב ועליזה שרגא, עושים כאן את מה שהם עושים בהצלחה רבה לתל אביב בארבע השנים האחרונות. התוצאה? שיפודיה עכשווית - פשוטה, מדויקת, נגישה ושמחה.
גיטה השתלטו למעשה על חלק נכבד ממה שהיה בית הקפה הכי מפורסם בשוק לויסנקי - טוני ואסתר. אנשי בית הקפה השאירו לעצמם פינה קטנה, וגיטה החדשה, השתלטה על רוב הרחבה.
המסעדה החלה לפעול כאמור במהלך השבוע שעבר, ואנחנו הגענו לבדוק מה הסיפור בצהרי שישי האחרון. הישיבה היא בחוץ בלבד, כך שמה שנקרא - מי שלא יכול לסבול את החום - שלא יגיע לשיפודיה בשוק לווינסקי בצהרי יולי. כמה חם היה? בואו נגיד שבאמצע הארוחה קפצתי לאחת החנויות הסמוכות (אח ,שוק לוינסקי, כמה שאני אוהבת אותך), כדי לקנות לילדים שלי מאוורים ניידים, כדי לשרוד את המשך הארוחה. איך זה יעבוד בהמשך הקיץ? נקווה שיותקנו עוד כמה מאווררים או מזגנים ניידים שיעשו לסועדים קצת יותר נעים.
מה אוכלים?
הרעיון ברור - תפריט שיפודים טריים על האש, עשויים כהלכה, לצד תוספות כיפיות ועוד כמה הפתעות שהן "לא שיפודים" - מנות פתיחה עונתיות, תבשילים יומיים, חומוס טרי ותוספות שנועדו להשלים את הצלחת: סלטים חתוכים ביד, ירקות קלויים, חמוצים ביתיים ופלפל חריף.
אגף השיפודים מציע החל מהקלאסיקות כמו קבב ופרגית דרך כנפיים או כבד עוף ועד שיפודים קצת יותר מיוחדים יותר כמו שייטל, אסאדו טלה, לשון, לבבות, שקדי עגל וירקות. דגמנו חמישה שיפודים: קבב (52 שקלים), שייטל (62 שקלים), אסאדו טלה (58 שקלים), לבבות (48 שקלים) ושקדי עגל (68 שקלים). כולם היו נהדרים, נדיבים, רכים ועסיסיים, עשויים בדיוק במידה הנכונה. השקדים, על אף היותם טעימים נורא, היו מעט מלוחים מדי. סלחנו.
והנה מגיע הדיסקליימר שהפך הכרחי לצערי במציאות הכלכלית הנוכחית, אז זה אמנם שיפודים, וכאילו נגיש ועממי - אבל זול זה לא. ואוסיף את המשפט הקבוע שלי לאחרונה, לצערי, קשה עד בלתי אפשרי למצוא מסעדות טובות וזולות (וגם הלא טובות כבר לא זולות). לא מסעדה במרכז ת"א (וגם לא בדרומה היחסי) שמגישה בשר כל כך איכותי וטוב, לצד מנות נדיבות וטריות מחומרי גלם מקומיים ועונתיים. אולי יום אחד, כשכל המלחמות ייגמרו סוף סוף ויהיה שלום במזרח התיכון, דברים ישתנו - אפשר יהיה לנשום כאן, גם מבחינה כלכלית. כרגע זה לא המצב, לא עבור משקי בית פרטיים, ולא עבור עסקים, אז האג'נדה שלי אומרת (רוב הזמן) - אם שילמתי לא מעט - לפחות שיהיה טעים. ו-וואו, כמה טעים.
באגף ה"לא שיפודים" תמצאו ממולאים (58 שקלים), שניצל וצ'יפס לילדים (48 שקלים) - לקחנו (ותודה על זה, מאימא לילדה שאוכלת רק שניצל), עראייס לוקוס (86 שקלים), שלקחנו גם אותו והיה מצוין, אך - קחו בחשבון שזה מגיע כחצי פיתה, ולא כפיתה שלמה, והמחיר - כן, יקר.
ויש גם ליד השיפוד, תוכלו לבחור בפיתות וסלטים לסועד (20 שקלים), ויש גם חומוס גרגרים (32 שקלים) - אוורירי ונהדר, מנגולד מבושל בלימון (32 שקלים) שהיה טעים ומרענן, סלט רוקט וסומאק (32 שקלים), אורז אטריות עם בצל מטוגן ושקדים (18 שקלים) - כיף של מנה וצ'יפס טרי ומעולה (18/28 שקלים). גם הפיתות שליוו את הכל היו טריות, שמנמנות וטעימות כל כך.
לסיום, אי אפשר בלי לתת מילה על הקינוחים, כמו שאי אפשר לפתוח שיפודיה שמכבדת את עצמה ולא להגיש קרם בוואריה לקינוח. אז אפשר להרגע - יש בוואריה (36 שקלים) והיא נפלאה. לצדה הזמנו גם מוס שוקולד (36 שקלים), ויש גם אבטיח, עוגת גבינה פירורים וגלידה.
ברקע מוזיקה יום תיכונית ישנה וטובה, פלייליסט כיפי שלא פסח על אף להיט של זוהר ארגוב. מה עוד אפשר לבקש בשישי בצהריים? שנ"צ אחרי כל זה.
גיטה, לוינסקי 39
ראשון - שישי: 12:00-17:00
שולחן על בסיס מקום פנוי
