זאת אחת המסעדות התאילנדיות הטובות בארץ - אז איך אתם עדיין לא מכירים אותה?

הדרך לעין הבשור מכיוון צפון קשה מנשוא. גם כשהצפון לא מאוד צפוני ונפגע ב-7 באוקטובר, כל קילומטר דרומה חושף עוד טפח מהזוועות שהתחוללו: ליד הכיכר שלט גדול לזכר הנרצחים והחטופים ממוצב נחל עוז, מימין חניון רעים עם חיוכה היפה של מפל אדם ובשולי הדרך כתמים שחורים, עדות אילמת למכוניות שרופות שעמדו שם. הנה קיבוץ בארי וקיבוץ ניר עוז והבטן מתהפכת עם כל אנדרטה מאולתרת, שבני משפחה הקימו לזכר יקיריהם שהיו צעירים ויפים כל כך, ונקטפו בטרם עת בצורה אכזרית כל כך.

הבטן ממשיכה להתכווץ גם בכניסה לעין הבשור, אבל הכאב העמום מתחיל לחלוף כשפונים לחממות, ביניהן מסתתרת "גידולי רוני" – המסעדה התאילנדית הנהדרת, שדי במבט אחת בחצר היפה שלה כדי להרגיש הקלה. הבעלים של המקום הם איתן נקר, בן המושב שהכיר את אשתו נוי, כשהגיעה מתאילנד להתנדב.

לאכול עם דמעות בעיניים: "החומוס של טחינה" נפתח מחדש בשדרות

נוי המוכשרת אחראית על המנות הנפלאות, אבל לפני שנגיע אליהן נספר עוד קצת על החצר. היא כוללת שולחנות בגדלים שונים להרכבים שונים, ואלה ממלאים אותה בשפע: חיילים ומשרתי מילואים, פועלים תאילנדים שהגיעו לאכול מנות שיזכירו להם את הבית, זוגות צעירים ומשפחות עם ילדים בעלי חך מפותח.

פנים המסעדה היה ריק כשהגענו, כיוון שהחצר היפה, עמוסה בצמחיה ומרווחת להפליא, מזמינה הרבה יותר – בטח כשמזג האוויר נעים, והצוות האדיב לא מפספס את מה שמתחולל בחוץ. החממות מסביב לחצר מכילות את חומרי הגלם הטריים שנקטפים בכל בוקר, והטריות ניכרת בכל מנה.

התחלנו את הארוחה עם סלט סום טאם (48 שקלים), מבוסס על פפאיה טרייה כמובן, הוא היה חריף, חמוץ ומתוק באיזון מושלם. הוא חוסל במהירות והותיר בפה מעטפת חריפות בדיוק במידה הנכונה, כזו שלא מצריכה כוס מים אבל כן דורשת עוד ביס. האגרול (39 שקלים) היה מעולה גם כן, המילוי אמנם הרגיש מעט עיסתי מדי, אך הטעמים היו טובים ושודרגו עם הרוטב שהוגש לצידו.

לעיקריות הזמנו פאננג (79 שקלים) ונאם טוק (89 שקלים). הפאננג, תבשיל קארי אדום, על בסיס חלב קוקוס, מוגש עם בשר שייטל ופלפלים אדומים, בתוספת אורז. התבשיל היה מעודן מאוד בטעמיו והפתיע לטובה, בשר השייטל היה איכותי, הקארי לא השתלט על הטעמים האחרים והפלפלים העניקו מתיקות מעודנת.

גם הנאם טוק היה מוצלח, עם אותו שייטל בשינוי אדרת: הפעם הוא הוקפץ עם ירקות ותועפות בצל סגול וירוקים תאילנדים, שהוסיפו ניחוח מקומי. בלט לטובה הבזיליקום התאילנדי, שהעניק טעם אניסי מפתיע, אבל גם כאן – לא משתלט ומשאיר מקום של כבוד לחומרי הגלם האחרים במנה.

דווקא גזרת הקינוח אכזבה מעט, אבל כשמשווים אותה לראשונות ועיקריות מעולות, הכל יחסי. בננה לוטי (45 שקלים), בצק דק ממולא בננה ורוטב מתוק, מגולגל ומוגש עם סירופ שוקולד, זה הקינוח המושלם לחתום איתו ארוחה כזו, אך לצערנו, הוא הגיע חיוור מעט. עוד כמה דקות של טיגון והשחמה היו עושות עמו חסד. עם זאת, הטעמים היו מתוקים וטובים, והשאירו אותנו עם טעם טוב.

צריך לציין לטובה את המחירים הנוחים להפליא, בטח בהשוואה למסעדות דומות במרכז. זו לא תהיה הגזמה לומר שמדובר באחת המסעדות התאילנדיות הטובות בארץ ואחרי החוויה הנפלאה במקום, החזרה הביתה הייתה קצת פחות מכווצת בטן. דווקא באזור בו הכה אסון בקנה מידה תנ"כי, גידולי רוני היא סמל לאופטימיות וקימה מחושך לאור. בין האובדן לשכול מסתתרת חצר יפה ומרווחת, שמעניקה נחמה גדולה.

גידולי רוני
עין הבשור
שני - שישי: 11:30-16:00, 18:00-22:00, שבת: 11:15-22:00
לא כשר