"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ישראל בדרך לפיתוח שמאפשר לשמור פירות וירקות טריים לאורך זמן

מוצרי אדמה שמאבדים מטריותם ונרקבים הם בעיה שגורה בחיי היומיום שלנו • באמצעות גלי קול, אוניברסיטת בר-אילן מצליחה לפתור את הבעיה הזו • כך לא נצטרך לזרוק את חומרי הגלם הללו לעיתים תכופות כל כך

,עודכן
0השמעה
הסיבים התזונתיים ממלאים תפקידים רבים וחשובים בגופנו. צילום: איתיאל ציון

פיתוח חדש של המחלקה לכימיה והמכון לננוטכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, נועד לאפשר את שמירת הטריות שלפירותוירקות ולהאריך את חיי המדף שלהם. הפיתוח הטכנולוגי מצפה את הפירות והירקות בעזרת גלי קול (שיטת הסונוכימיה) על ידי יצירת ננו-חלקיקים אכילים באופן קל, מהיר וידידותי לסביבה.

הרצון לשמר ולהאריך את חיי המדף של המוצרים הטריים שאנו צורכים, קיים בקרב בני האדם מראשית עיבוד האדמה וגידול בעלי החיים לבשר. אלא שבפועל, הפירות והירקות שיושבים במקרר או על הדלפק במטבח עוברים תהליך ריקבון מהיר וטבעי מרגע שהם נקטפים בשדה ועד לרגע שבו הם מגיעים לצלחת. חומרי הגלם הללו דורשים עיבוד ושימור בתנאים ספציפיים כדי למנוע ממזהמים ובקטריות להתרבות בהם ולשנות את טעמם.

פירות בשוק,צילום: אורן בן חקון

מקורו של הפתרון החדשני במחקר של הדוקטורנט בילאל אבו-סאלחה מבר אילן. למשפחתו בגולן יש משתלת תות-שדה, והוא תהה איך ניתן לשמור על טריותו עד שהוא מגיע לבתים. "ציפוי הצ'יטוזן (ציפוי ננו-חלקיקי) שפיתחתי מקנה תכונות אנטי-בקטריאליות לפני השטח של התותים", הוא מסביר. "כך בעצם הארכתי את חיי המדף שלהתותיםהטריים באחסון קר".

הצ'יטוזן הוא חומר טבעי שמקורו בפולימרים כמו השיטין, הפוליסכרידים והחלבונים. המדענים גילו כי הוא יכול לשמש כתחליף בטיחותי לשיטות שימור פירות וירקות. על ידי ציפויים בחומר, הפגיעה של בקטריות וחיידקים יורדת בצורה משמעותית. יתרה מכך, הצ'יטוזן ידידותי לסביבה ומתפרק בצורה טבעית. "שיטת גלי הקול, הסונוכימיה, מאפשרת לחלקיקי הצ'יטוזן להיתפס על משטח הפרי ולצפות אותו בצורה מהירה ויעילה - וככה בעצם הפיתוח עובד", מסבירים המדענים.

בילאל אבו-סאלחה,צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

"בתהליך המחקר, תמיסת הצ'יטוזן עברה תהליך סונוכימי, וגלי הקול גרמו ליצירת ננו חלקיקים אכילים עם תכונות אנטי בקטריאליות והטבעתם על פני השטח של התות", מספר אבו סאלחה, "לאחר מכן, בדקתי את הפעילות האנטי בקטריאלית של התות והמאפיינים הפיזיים והכימיים כמו רמת הסוכר בפרי, חומציות וקצב ריקבון. גיליתי עמידות של הפרי - תותים שטופלו עם ננו חלקיקים אכילים של צ'יטוזן - האריכו את חיי המדף שלהם ב-15 יום".

מחקר זה מאפשר מציאת פתרונות ירוקים ויישומם בתעשיית שימור המזון בדרך קלה, יעילה והכי חשוב - ידידותית לסביבה. הפיתוח של הדוקטורנט בילאל אבו סאלחה יאפשר לנו לשמר פירות, ירקות ומזונות טריים לתקופה ארוכה יותר ולמנוע מהבקטריה ומהחיידקים לשנות להם את הטעם.

תיעוד המחקר,צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר