פיתוח חדש של המחלקה לכימיה והמכון לננוטכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, נועד לאפשר את שמירת הטריות של פירות וירקות ולהאריך את חיי המדף שלהם. הפיתוח הטכנולוגי מצפה את הפירות והירקות בעזרת גלי קול (שיטת הסונוכימיה) על ידי יצירת ננו-חלקיקים אכילים באופן קל, מהיר וידידותי לסביבה.
הרצון לשמר ולהאריך את חיי המדף של המוצרים הטריים שאנו צורכים, קיים בקרב בני האדם מראשית עיבוד האדמה וגידול בעלי החיים לבשר. אלא שבפועל, הפירות והירקות שיושבים במקרר או על הדלפק במטבח עוברים תהליך ריקבון מהיר וטבעי מרגע שהם נקטפים בשדה ועד לרגע שבו הם מגיעים לצלחת. חומרי הגלם הללו דורשים עיבוד ושימור בתנאים ספציפיים כדי למנוע ממזהמים ובקטריות להתרבות בהם ולשנות את טעמם.
מקורו של הפתרון החדשני במחקר של הדוקטורנט בילאל אבו-סאלחה מבר אילן. למשפחתו בגולן יש משתלת תות-שדה, והוא תהה איך ניתן לשמור על טריותו עד שהוא מגיע לבתים. "ציפוי הצ'יטוזן (ציפוי ננו-חלקיקי) שפיתחתי מקנה תכונות אנטי-בקטריאליות לפני השטח של התותים", הוא מסביר. "כך בעצם הארכתי את חיי המדף של התותים הטריים באחסון קר".
הצ'יטוזן הוא חומר טבעי שמקורו בפולימרים כמו השיטין, הפוליסכרידים והחלבונים. המדענים גילו כי הוא יכול לשמש כתחליף בטיחותי לשיטות שימור פירות וירקות. על ידי ציפויים בחומר, הפגיעה של בקטריות וחיידקים יורדת בצורה משמעותית. יתרה מכך, הצ'יטוזן ידידותי לסביבה ומתפרק בצורה טבעית. "שיטת גלי הקול, הסונוכימיה, מאפשרת לחלקיקי הצ'יטוזן להיתפס על משטח הפרי ולצפות אותו בצורה מהירה ויעילה - וככה בעצם הפיתוח עובד", מסבירים המדענים.
"בתהליך המחקר, תמיסת הצ'יטוזן עברה תהליך סונוכימי, וגלי הקול גרמו ליצירת ננו חלקיקים אכילים עם תכונות אנטי בקטריאליות והטבעתם על פני השטח של התות", מספר אבו סאלחה, "לאחר מכן, בדקתי את הפעילות האנטי בקטריאלית של התות והמאפיינים הפיזיים והכימיים כמו רמת הסוכר בפרי, חומציות וקצב ריקבון. גיליתי עמידות של הפרי - תותים שטופלו עם ננו חלקיקים אכילים של צ'יטוזן - האריכו את חיי המדף שלהם ב-15 יום".
מחקר זה מאפשר מציאת פתרונות ירוקים ויישומם בתעשיית שימור המזון בדרך קלה, יעילה והכי חשוב - ידידותית לסביבה. הפיתוח של הדוקטורנט בילאל אבו סאלחה יאפשר לנו לשמר פירות, ירקות ומזונות טריים לתקופה ארוכה יותר ולמנוע מהבקטריה ומהחיידקים לשנות להם את הטעם.
