"עוגות, רוגלך וסינבון, זה מרגיע את הנפש": הבלוגרית "עדיקוש" העבירה סדנה לחיילות שנפצעו

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל נחשפו עוד ועוד סיפורי גבורה של חיילות צה"ל. אך אוכלוסיית הנשים שתורמת את חלקה לצבא ההגנה גם בתפקידי לוחמה, לא תמיד זוכה למקום משמעותי בתודעה הישראלית. השבוע (רביעי) העלתהבלוגרית האפייה, הקונדיטורית עדי קלינגהופר שמוכרת בשם "עדיקוש",פוסט מרגש, שבו סיפרה על מפגש מיוחד שלה - סדנת אפייה מלאת השראה שקיימה באותו היום עם פצועות ונכות צה"ל.

"בעקבות המצב בארץ כולנו בפוסט טראומה אחת גדולה ובמיוחד הנשים המדהימות האלה, שלא יצאו מהבית מאז היום שבו המלחמה התחילה", אומרת קלינגהופר. "רצינו להפיג קצת מתח ולהוציא אותן מהבית להתאווררות, והצלחנו".

המפגש נוצר על ידי אגודת הידידים של ארגון נכי צה"ל, ארגון שמלווה למעלה מ-50,000 פצועות ופצועי צה"ל וכוחות הביטחון. הארגון מפעיל תכניות שונות, ביניהן את תכנית "עכשיו אני" הייעודית לפצועות צה"ל וכוחות הביטחון. "בחורה מהממת, מתנדבת בארגון בשם שרון, פנתה אליי וסיפרה לי שהיא עושה איתם הרבה שיתופי פעולה. היא בקשר טוב עם הנשים ועם הקבוצה, במיוחד עכשיו במלחמה. היא הזמינה אותי לעשות סדנה לפצועות צה"ל מהממות, שלא ידעתי כמה מהממות הן יהיו. כמובן שהתנדבתי באהבה".

איזה מקרה נגע בך במיוחד?

"יש בחורה אחת מהממת שנכנסה למקום של הסדנה עם עגלת תינוק והיא ישר תפסה לי את העין. כל הסדנה הסתכלתי עליה והיא פשוט נכנסה לי ללב. את הסיפור שלה היא לא יכלה לספר לנו, כי יש סיפורים שאי אפשר לספר. הם פרטיים ואני מקבלת את זה. אבל ראיתי עליה שהיא עברה משהו. עצם זה שהיא הצליחה להתגבר, המשיכה הלאה בחיים, והיא עם תינוק עכשיו. היא אמא, ובשבילה זה וואוו. זה ריגש אותי בטירוף. לא הפסקתי לחשוב עליה גם ביום שלמחרת".

הפעילות לא נגעה רק באפייה, הנשים שלקחו בה חלק חשפו גם את סיפורן מעורר ההשראה. "הבנות הגיעו, אמרנו שלום, התיישבנו לנשנש ולאכול כמה דברים ועשינו מעגל כזה שכל אחת סיפרה על עצמה בקצרה", משתפת קלינגהופר ומסבירה: "לא כולן יכלו לספר את הסיפור שלהן. יש סיפורים קשים, אינטימיים. אבל רואים דרך מבט, רואים מה הבן אדם עבר. זה לא פשוט, זה היה מאוד מרגש, נוגע ללב ומלא השראה, הרבה השראה. אחרי שדיברנו, התרגשנו והכרנו אחת את השנייה, התחלנו לאפות והבנות הצליחו לצאת מהבועה. הרגשתי שזה נתן להן אוויר".

מה אפיתן?

"בחרנו לאפות מאפי שמרים, בעיקר בגלל הבצק. עוגות רוגלך וסינמון. זה מרגיע את הנפש, זה עושה טוב ללב. העיסוק, הרידוד הלישה".

מה את לוקחת איתך מהמפגש הזה?

"אני חושבת שכמו כל סיפור גבורה, אפשר לקחת הרבה דברים. בעיקר להבין שצריך לקחת את החיים בפרופורציות. שום דבר לא מובן מאליו, והחיים חזקים מהכל. אם הן הצליחו להמשיך אחרי כל מה שהן עברו, להקים משפחה ולחייך - אז הכל אפשרי. באמת שהכל אפשרי".

מה השתנה אצלך באפייה מאז השבעה באוקטובר?

"האמת שבשבוע הראשון לא עמדתי במטבח בכלל. לא היה חשק, והייתה תחושה נורא כבדה ועצובה. הודיעו לי באותו שבוע שאח של חברה שלי נרצח, אז זה בכלל הקשה על המצב. בשבוע השני הבנתי שאני חייבת לקחת את עצמי בידיים והתחלתי לאפות, בעיקר בצקים".

את הבצקים שהכינה היא החליטה לתרום לחיילים. "קיבלתי תגובות מחיילים שאמרו שהם שמחים וזה החזיר את כל החשק. בעיקר בצקים, כי זו תרפיה מדהימה לידיים ולנפש".

לירון שגיא כהן, מנהלת אגודת הידידים של ארגון נכי צה"ל, מסרה: "בימים אלו פועל הארגון גם בליווי פצועות ופצועי מלחמת 'חרבות ברזל' בבתי החולים ובבתי הלוחם. אנו מודים לעדי על תמיכתה בליווי הפצועות בימים מורכבים אלו, ושמחנו לארח אותה בפעילות עם קהילת 'עכשיו אני'".