אם אתם מזדמנים לאזור: מצאנו "המבורגר של החיים" במיקום מפתיע

מי שחצה את גילאי ה-25 וצפונה כבר יודע: בכל קבוצת חברי ילדות ששומרים על קשר, תמיד יהיה את הצמד ההוא שחשב בשלב מסוים על מיזם כלשהו "שישנה את העולם!". ברוב המקרים המיזם נתקע ונשכח כליל בשלב הרעיון (שלרוב נהגה בשעת ערב עם החבר'ה) ונזכר עם השנים כמשובת נעורים משעשעת.

ובכן, לא במקרה של נועם אביטל ואביחי פרץ, צמד חברי ילדות מלוד. דווקא בשיא תקופת הקורונה החליטו השניים לא להקשיב לרוב מוחלט מהאנשים שאיתם התייעצו ולהגשים חלום ישן: הם פתחו את "פיקאפ בורגר", המבורגריית בוטיק בעיר הולדתם, לוד.

יותר משנתיים לאחר מכן כבר אפשר להודות בקול - המיזם הצליח בהחלט וכל המייעצים כולם, עד האחרון שבהם, טעו. דווקא בעיר לוד, שבעדינות המתבקשת ניתן לקבוע כי מעולם לא התמודדה על תואר "בירת הקולינריה הישראלית", הפכה פיקאפ בורגר למקום מצליח, שאליו מגיעים גם מערים אחרות, במקום המנהג ההפוך.

סוד ההצלחה של פיקאפ די גלוי ומובן. הבשר במקום הוא בשר משובח ולא זול. הנתחים נטחנים בידי עובדי המקום בתוך פחות מ-24 שעות לפני שהקציצה נכנסת ללחמנייה. עבודת היד לא מפסיקה בבשר, גם התוספות והרטבים השונים נעשים במקום בעבודת יד, החל מקונפי מנגו אננס ועד ריבת בצל, צ'ימיצ'ורי, קטשופ סלק, ועוד ועוד.

המקום לא גדול במיוחד ועם הזמן התרחב עם כיסאות ושולחנות נוספים. הוא נפתח במיקום מפתיע באמצע שכונת מגורים ברחוב ז'בוטינסקי בעיר. לידו יש שורה קצרה של חנויות, שאולי אפשר לכנות: "מרכז מסחרי קטן". חובבי הבשרים ימצאו בו תפריט שבו לא חסכו בשמות המנות.

לחמניית ההמבורגר רכה בהחלט וגם קריספית מספיק, לא נדבקת לרטבים או הופכת לעיסה. הקציצה בתוכה ג׳וסית ועסיסית. היא נותנת הרבה כבוד לבשר וחשוב לציין כי לאורך כל הארוחה לא נדגמה אף קציצת "וול דאן" יבשה, אלא הכל הגיע במידת עשייה נכונה למנה. מי שירצה (כמונו) להזמין "המבורגר של החיים", יקבל ביס מושחת בהרכב מעניין של איולי חרדל מצוין, חסה והחמוצים הרגילים, טבעת בצל בשרנית במיוחד שמוסיפה קריספיות מפתיעה, ריבת בצל לא מתוקה מדי וגם חזה אווז מעושן. מנה נוספת ומוצלחת שטעמנו הייתה מנת "אבוקדו וזה" שבה גוואקמולי מרענן התיישב יופי בין תוספות הירקות ורוטב הצ'ימיצ'ורי.

אולי זו קריצה, אבל בתפריט יש גם מנה שכוללת רק לחם, קציצה, רוטב לבחירה ונקראת "נהוראי" (כן). היא הייתה, כצפוי, טיפה משעממת. "קלאסי לאסי" לעומת זאת, כללה איולי שום וממרח שזיפים מצוין בו מודגשים טעמי הפרי - שילוב שיחד עם הבשר יצר מנה נהדרת. המנה בעלת השם היומרני משהו, "טקסס בורגר", שכללה צלעות בקר ורוסטביף מעושן עם חלפיניו מעקצץ, הייתה מיוחדת גם היא, אם כי הגיעה מעט יבשה.

אין ספק שיש פה ושם מה לשפר (לצמצם קמעה את המבחר ולהתמקד במנות מייצגות, למשל), אבל באמת שלא הרבה. בשורה התחתונה, הבסיס של "פיקאפ בורגר", הלא היא הקציצה, שהיא נהדרת, עשויה בול במידה, עם טעם בשרני וטבעי שדורש מפיות לשמירה על הניקיון הבסיסי.
חובבי ההמבורגר האיכותי הכשר, שלא מזדמנים לתל אביב הגדולה לעיתים תכופות, לא יכולים וגם לא צריכים להיות יותר מדי בררנים, כי יש להם אופציה מקומית, איכותית וחשוב לא פחות: לודאית אמיתית. כזאת שגאה בעצמה ובמורשת המקומית שלה.

פיקאפ בורגר, ז'בוטינסקי 1, לוד