לטעום את הרמדאן: סיור על בטן מלאה בכפר קאסם

שקט מפתיע נחת בפתאומיות דייקנית על כפר קאסם, יישוב שתושביו מכנים כפר אך מונה 25 אלף נפש. בלב מרכזו העתיק של היישוב ניתן היה לשמוע קרקוש סכום וצלחות מהבתים שהקיפו את כיכר השוק, שלפני רגע הייתה מלאה בקונים לחוצים וכעת ניצבה שוממה. קשה שלא לחוש מידה מסוימת של השתוממות נוכח הכוח הקושר והמאחד של ערב בחודש הרמדאן.

האסלאם היא הדת השנייה בגודלה בישראל אך עבור רבים במדינה ההיכרות עם המנהגים והחגים הקשורים באסלאם, ובתרבות הערבית המקומית של המדינה, הם בגדר משהו שנמצא מחוץ לטווח השמיעה והראייה. לא מדובר בהצהרה פוליטית או קריאה לשינוי חברתי אלא בעובדה שבמרחב שבין השבטים השונים בישראל, החברה הערבית מרגישה עבור רבים כסוג של ארץ לא מוכרת.

הסיור של פרויקט "לילות רמדאן" בכפר קאסם הגיע בשעה שרוב תושבי ישראל עסוקים בסוגיות פוליטיות משנות מציאות והיה משהו מעט משונה להיקרע מההפגנות והדיונים האינסופיים לכמה שעות בשביל לחוות מציאות שנמצאת במרחק מגוחך של 13 קילומטרים מהבית שלי.

כפר קאסם פותחת שולחן

הרמדאן הוא החודש התשיעי בלוח השנה היג'רי של האסלאם, חודש של צום ותפילה במהלך היום, ומשפחה וביחד במהלך הלילה. באופן מתאים, הסיור התחיל במסגד דאוד, מסגד חדש וגדול שהוקם בכניסה לעיר, המדריך, מורה מקומי ללשון בשם שווקאת עמאר, מסביר על מנהגי האסלאם על רגל אחת ועל ההרגלים של תושבי המקום. בעזרת לא מעט הומור, הוא מתאר את המשמעות של המסגד ושל חודש הרמדאן לקהל של ישראלים סקרנים.

היציאה מהמסגד מהווה סוג של ירידה מהרוחני לגשמי, והגשמי בחגים ואירועים דתיים בכלל וברמדאן בפרט, הוא האוכל. ככל שהדקות נוקפות לכיוון צאת הצום, תושבי כפר קאסם פונים להנדס את ארוחת האיפטאר, הארוחה המציינת את סיום הצום עם צאת החמה. הנקודה הראשונה בה אליה אנחנו מגיעים נראית כאילו היא לקוחה מסרט אחר לגמרי. "שף איאד" היא קצביה שהייתה מתאימה הרבה יותר בדרום האמריקני מהמזרח התיכון ובין עשרות המעשנות של הקצביה, הצוות, לבוש במדים שמזכירים מערבון אמריקני, דואגים לארוחת איפטאר עבור אלפים מתושבי האזור.

הקצביה מוכרת בשר טרי ולכבוד חודש הרמדאן גם מנות מיוחדות כמו טלה ממולא בעלי גפן, שניתן להכין במעשנה ובתנור. במעשנות מכינים עשרות סוגי נתחים במשך שעות ארוכות ותושבים רבים מעדיפים לקנות אוכל מוכן עבור שבירת הצום. חלקם אפילו קונים כבש שלם שהוכן מראש במעשנה. הבחור החביב ליד המעשנה מסתכל עלי בחיוך ואומר "הו, יופי, אתה לא מוסלמי, תוכל לטעום עבורי את האסאדו ולהגיד אם התיבול נכון", שנינו צחקנו. האסאדו היה מושלם.

ככל שצאת הצום מתקרבת, יותר ויותר לדוכנים קטנים ממלאים את הרחובות של כפר קאסם. מיצים סחוטין, חמוצים, ירקות טריים וכמובן, המלך הבלתי מעורער של הקולינריה של חג הרמדאן במשולש, פלאפל שמטוגן על המקום. לכבוד הרמדאן מכינים בעלי הדוכנים פלאפל מיוחד ממולא בתערובת בצל מטוגן חרפרפה. הטען נהדר.

אך הקטגוריה הצומחת ביותר בתחום פינוקי הרמדאן בעיר היא דווקא תחום המתוקים. באחרונה נפתח בעיר סניף של רשת הפטסיירי טורטה פתחה סניף בכפר קאסם ורבים מגיעים להצטייד העוגות חגיגיות ופרלינים באווירה פריזאית. לידה, סניף של רשת "קרמרי דה ל'אקלר" מוכרת מאפים נפלאים ממולאים בגלידות עם שיק שקשה להתווכח איתו.

אך למרות כל החידושים שהגיעו לכפר קאסם, הקינוחים שעדיין מושלים בשבירת הצום הם אלו המסורתיים יותר. בקונדטוריית רנין, לכבוד חודש הרמדאן, הוציאו דוכן גדול ומיוחד עם כל המאפים המיוחדים של החג. הכוכב האמיתי השנה הוא קטייף, פנקייק מתובל בעל מרקם אוורירי ממולא קרם מלבי ומצופה פיסטוקים שבורים. המוכר במקום מתעקש שאנסה כל וווריציה של המאפים השונים כשניכר שהצום המתקרב לסופו התיש אותו. תור ארוך של קונים מתעקש להמתין לנגלה האחרונה של מתוקים, על מנת שתהיה טרייה ביותר.

את הרגעים האחרונים לפני צאת הצום אנחנו מעבירים בשוק קטן של דוכנים במרכזו העתיק של היישוב, ממתינים יחד עם קונים מתוחים לכדורי הפלאפל האחרונים שיצאו מהשמן. השוק הקטנטן נמצא ליד המסגד הישן של הכפר, בסמטאות הסמוכות לו צילמו אתהעונה הראשונה של הסדרה פאודה. עם הישמע הקריאה לתפילה ולצאת הצום דממה צוננת נוחתת על כפר קאסם. את שבירת הצום אנחנו מבלים בחיק משפחתה של יסמין עמאר, שעל כוס קפה וקטייף חמים מספרת לנו על האתגרים וההישגים של תושבי כפר קאסם בשנים האחרונות ושולחת אותנו חזרה בהרגשה של אופטימיות.

הסיור הנפלא בכפר קסם התאפשר בזכות פרויקט דרכים שלובות לתיירות במגזר הערבי, של מכון מרחבים לקידום רבגוניות בחברה הישראלית. מדובר בפרויקט רב שנים שהצליח לקרב בין האוכלוסיה היהודית למוסלמית והנוצרית בישראל במגוון מיזמים קסומים. להרשמה לסיורי לילות רמדאן ביישובים ברחבי הארץ ניתןללחוץ כאן.