ידוע שמזון מהיר, ברוב המקרים, רחוק מלהיות בריא, וצריכה מוגזמת שלו אינה מומלצת. אבל מתברר שגם האריזות של הפאסט פוד שאנחנו צורכים לא בדיוק עושות לנו - ולסביבה - טוב, ושורת תביעות בארה"ב נגד רשתות כמו מקדונלד'ס וברגר קינג שמה לה למטרה לטפל בתופעה. התביעות גורסות כי רשתות הפאסט פוד משלבות בחלק מאריזות המזון שלהן קבוצת חומרים כימיים רעילים ובלתי מתכלים הקרויה PFAS, או "כימיקלים נצחיים",אך משווקות את עצמן כידידותיות לסביבה.
חומרים אלה, כך נמצא, גורמים לזיהום קרקעות ומי תהום, וחשיפה להם אף עלולה לפתח סיכון מוגבר לחלות בסרטן, לבעיות פוריות, לפגיעה בכבד ולמומים מולדים. בשנים האחרונות נאסרו החומרים האלה לשימוש בארה"ב ובמדינות אירופיות רבות (אך משום מה טרם נאסרו לשימוש בישראל), ולחברות המשתמשות בהם ניתנה תקופת הסתגלות והיערכות כדי להוציא אותם מפסי הייצור שלהן (תקופה זו תסתיים, למשל, במדינת קונטיקט בינואר 2024).
מכיוון שה-PFAS עמידים במים ובשמן, רשתות המזון המהיר משלבות אותם באריזות שלהן כדי שהמנות לא יידבקו לקופסאות ולשקיות. ואכן, בדיקות מעבדה מצאו כי החומרים המזיקים קיימים בשקיות הצ'יפס של מקדונלד'ס, ובשקיות העוגיות והמבורגר הוופר של ברגר קינג בארה"ב - זאת אף שהרשתות מצהירות שהאריזות שלהן בטוחות וידידותיות לסביבה. בשל כך הוגשו בחודש האחרון לפחות שלוש תביעות ייצוגיות נגד הרשתות, בטענה שהן מטעות את הציבור.
"השימוש ב-PFAS במוצרים של מקדונלד'ס עומד בניגוד מוחלט לזהות החברה, שתומכת כביכול בבטיחות מזון", נאמר באחת התביעות, ואילו טענה אחרת העלתה כי רמת ה-PFAS באריזת הוופר המוגש בארה"ב גבוהה פי כמה וכמה מהמלצות הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה. עם זאת, יש לציין שמקדונלד'ס וברגר קינג מודעות לבעייתיות של החומרים, ואינן מכחישות את השימוש בהם.
למעשה, שתיהן הכריזו על כוונתן להפסיק להשתמש בחומרים כימיים עד שנת 2025, לא רק בארה"ב אלא בעולם כולו. אז מה, עוד שלוש שנים של פגיעה רק בשביל שהצ'יפס שלנו לא יידבק?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו