"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מי חשב שצריך לנסוע או לטוס רחוק בשביל גבינה?

האם בשביל גבינה צפתית צריך לטפס 900 מטר מעל פני הים, בשביל יוגורט יווני צריך פרות שיודעות מה זה "יאסו" ופרמז’ן צריכה שליצרן שלה תהיה ר’ מתגלגלת? על גבינות עם שמות של מקומות

,עודכן
0השמעה
נקראת על שם השוק, לא המקור. גבינת גאודה. צילום: Getty Images

יש לא מעט מאכלים שקיבלו שם של מקום – מרוטב נפוליטנהלפסטה ועדעוגת היער השחור. אבל כשזה מגיע למוצרי חלב – זה כבר כמעט חוק טבע: גבינות, יוגורטים ועוגות גבינה מכל העולם נושאים איתם מין מורשת גיאוגרפית.

אבל האם באמת יש ייחוד אמיתי לגבינה מעיר קטנה בהולנד, מחוז באיטליה, חבל הררי בספרד או אפילו עיר בגליל, או שזה סתם ניסיון לקחת קרדיט על גבינות רגילות לחלוטין?

הסיבה לשמות המקומות בגבינות ומוצרי חלב אחרים פשוטה: במשך מאות שנים גבינות יוצרו באופן מקומי, לפי תנאי האקלים, סוג החלב והמסורת של אותו אזור. ככה נולדו שמות שהפכו למותגים עולמיים.

קחו למשל אתפרמיג’אנו רג’אנו. גבינת הפרמזן נקראת על שם אזורי פארמה ורג’ו אמליה באיטליה, ועד היום יש חוקים נוקשים שקובעים איפה ואיך מותר לייצר אותה.

אותו דבר נכון לגבי גבינת הרוקפורהצרפתית עם העובש הכחול, שמבשילה במערות טבעיות בדרום צרפת, אוגאודהההולנדית, שנקראת בכלל על שם עיר מסחר קטנה שבה היו סוחרים בגבינות למסעות שיט, והגבינה הזו כיכבה בשל היותה בעלת חיי מדף ארוכים יחסית.

ואי אפשר בלי להזכיר את הנציגה המקומית:גבינה צפתית. זו אחת הגבינות היחידות שנקראות על שם מקום בארץ. היא נוצרה כנראה לפני כ-200 שנה ע"י מפעל של משפחה יהודיות בעיר מחלב של כבשים ועיזים מהרי הגליל, וגם היא נשמרה במי מלח בתוך סלסלות נצרים, שיצרו את ה"קורים" שעליה.

אפילו קינוחים נכנסו למשחק הזה. כך, למשל,עוגת גבינה ניו-יורקיתהיא עוגת גבינה כבדה ועשירה, שנולדה כאשר מהגרים מאירופה שילבו את האהבה האמריקאית לגבינת שמנת במתכונים שהביאו ממולדתם;עוגת גבינה באסקיתמספרד, שנוצרה ע"י שף מהאזור שרצה עוגבה בלי תחתית ועם טעם עמוק, נראית כמעט שרופה מבחוץ, אבל רכה ונוזלית מבפנים.

יש גם שמות שהפכו “גנריים”, כמוגבינה בולגרית, המזוהה עם המנצחת של האירוויזיון האחרון בגלל מסורת של גבינות שמתיישנות במי מלח בבלקן, וכיום קוראים על שמה כמעט לכל גבינה מלוחה.

שמות של מוצרים מסוימים הפכו לסגנון, כמויוגורט יווני, שנקרא כך בגלל שיטת סינון מסורתית מהמטבח היווני, שמשתמשת בבד ויוצרת יוגורט סמיך ועשיר במיוחד וריכוז חלבון גבוה יותר. היום לא מעט “יוגורטים יווניים” בכלל לא מיוצרים ביוון – אבל השם כבר הפך למותג בינלאומי.

אז זו אולי לא הגזמה לטעון שאפשר לטייל מסביב לעולם על מגש גבינות. אבל זה עדיין לא אותו דבר כמו לטעום אותן בבית הטבעי שלהן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר