"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

6 מנות שכדאי לכם להימנע מהן במסעדה – לפי גורדון רמזי

השף הבריטי הנודע מזכיר לנו שלא כל מה שמפתה בתפריט ראוי לצלחת שלכם ושווה את המחיר או את הסיכון לטעם ולבריאות שלכם

,עודכן
0השמעה
כשמסעדה יפנית מחליטה להמציא את עצמה מחדש: סושי פיצה עם גבינה צהובה, רוטב עגבניות וזיתים – בדיוק הדוגמה למה שגורדון רמזי היה מכנה חוסר התאמה קולינרית מובהקת. צילום: מידג'רני

כשמדובר בבחירת מנות במסעדה, רובנו מתפתים לנסות משהו חדש או “מיוחד”. אבל גורדון רמזי, השף הבריטי, בעלים של מספר מסעדות מוערכות ותואר שיא גינס על ביף וולינגטון הגדול בעולם, מזהיר: יש מנות שכדאי להתרחק מהן. בראיונות ובתוכניותיו, כמובעזרת השף(Kitchen Nightmares), הוא חושף שוב ושוב את הצד הפחות זוהר של המטבח – שימוש בחומרי גלם לא טריים, תפריטים מנופחים וטריקים שיווקיים שמסתירים מציאות פחות מגרה.


מרק היום – או בעצם מרק החודש

רמזי ממליץ לבדוק תמיד מה היה "מרק היום" אתמול. ייתכן מאוד שמדובר באותו סיר שמוגש כבר כמה ימים ברצף. מה שמצטייר כתפריט מתחדש יכול להיות בפועל מנה מאוחסנת, שאיבדה מזמן את הטריות שלה.


מנות המבוססות על שימורים

קשה לשכוח את הרגע בו רמזי מזהה באחד מפרקי "בעזרת השף" מנה מקופסת שימורים רק לפי הריח. שימוש בשימורים מעיד על קיצורי דרך, חסכון לא מוצדק ופגיעה בטעם. אם המנה מגיעה מהר מדי לשולחן או תמיד זהה לחלוטין – זו נורה אדומה.

פתרון מהיר וזמין לסנדוויץ' טעים – אבל טונה משימורים היא לא מה שאתם רוצים במנת מסעדת שף,צילום: Envato

מרכיבים שלא שייכים למטבח

לנסות פיוז’ן זה נחמד – אם יודעים לעשות את זה. כשמסעדה איטלקית מגישה מנות עם למונגראס או מסעדה יפנית מגישה “סושי פיצה”, זה סימן לחוסר מקצועיות ולא לחידוש קולינרי. רמזי מדגיש: מסעדות מצליחות דווקא כשהן מתמקדות במה שהן יודעות הכי טוב.


“המנה המיוחדת” – לא תמיד כזו

רמזי מזהיר: כשמסעדה מציעה יותר מדי מנות מיוחדות, זה סימן לא טוב. לרוב מדובר בשיטה להיפטר מחומרי גלם ישנים. הדרך לזהות? אם הרשימה ארוכה מדי או המרכיבים לא עונתיים – עדיף לוותר.


סטייק עשוי היטב (Well Done)

לפי רמזי, להזמין סטייק "וול דאן" זה כמעט פשע קולינרי. בשר כזה מאבד את טעמו והמרקם הופך יבש וקשה. הוא ממליץ לא לעבור את רמתmedium, או לכל הפחות לשאול את המלצר מה המלצת השף.

סטייק וול דאן – יוקרתי במראה, יבש בטעם. בדיוק הסיבה שגורדון רמזי מבקש מכם לעצור לפני שהבשר מאבד את הנשמה שלו,

"המנה הטובה ביותר בעיר"

כשרואים תיאור כמו “הפיצה המפורסמת” או "הסטייק הכי טוב בעיר", כדאי לחשוד. בעיניו של רמזי, אוכל איכותי לא צריך יחסי ציבור מוגזמים – הוא מדבר בעד עצמו. פרסום יתר לרוב מעיד על ניסיון להסוות איכות ירודה.


בסופו של דבר, הידע של רמזי מאפשר לנו - הסועדים - להיות חכמים יותר בבחירה. בפעם הבאה שתפתחו תפריט, תדעו לזהות את המלכודות ולבחור מנות שבאמת שוות את המחיר ואת החוויה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר