ברגע שבו נכנס יהודה עמר אל אולפן האודישנים של "משחקי השף", רעדה האדמה והקומקום רתח. שלוש שנים אחרי שניצח את העונה השביעית של "מאסטר שף", עמר עבר את הכביש וניסה את מזלו אצל המתחרים. הייתכן שנגמר מלאי הבשלנים בישראל, או שמדובר בניסיון נואש לפתוח חזית בין התוכניות? הרי אתמול אייל שני כבר כינה באינסטגרם את התוכנית המתחרה "מוצר מזויף, חיקוי של המקור כמו רולקס ב־27 דולר". השוואה מעניינת, בהתחשב בכך שעדיין מדובר בדיל משתלם יותר מעגבנייה ב־24 דולר. ואולי בעצם כל מה שאנחנו מקבלים משתי התוכניות זה בסך הכל מיחזור חומרי גלם.
אווירת המיחזור מתבטאת לא רק בליהוק זוכה עבר, אלא בראש ובראשונה בעמדות השיפוט. "זה היה אחד המקצים הכי טובים שהיו לנו מאז שאני עובדת פה, כבר עשר שנים", הכריזה אמש מיכל אנסקי אחרי טעימת המנות, והזכירה לנו שבתשע עונותיה על המסך אנסקי, שני וחיים כהן הם השופטים הבלעדיים של "מאסטר שף", ורק הכיסא הרביעי השתנה עקב שערוריות תורניות (רפי אדר ויונתן רושפלד). ישראל אהרוני סוגר כעת עונה שלישית, ומעמדו יציב.
"משחקי השף" השיקה אמש את עונתה החמישית, וגם אצלה השפים מוברגים חזק - אסף גרניט ומושיק רוט מככבים מההתחלה, מאיר אדוני הוחלף ביוסי שטרית אבל אף אחד לא שם לב, וארז קומרובסקי משייט כמין תגבור צדדי לחבורה המגובשת. זאת אומרת, למעט תיקונים קוסמטיים לאורך השנים, שתי התוכניות שומרות על הטאלנטים שלהן, ובתמורה מאדירים הערוצים את שמותיהם ומסעדותיהם באינספור אייטמים מפנקים לאורך לוח השידורים.
וכשמנסים לגוון, אז חיים כהן מוביל את "המטבח המנצח", גרניט עושה "מהפכה במטבח" ואדוני מגויס ל"בייק אוף". וככה, כמו דלת מסתובבת, בסוף יוצא שאותם שפים עושים אותן תוכניות, עוד עונה ועוד עונה, ודבר לא משתנה. רק הזמן הוא שחולף, והשמות הללו הם כוכבי העשור הקודם, או זה שלפניו, ואפילו לפניו.
ואף שהרייטינג לא משקר, והצופים עדיין צופים, משהו על המסך מרגיש מיושן ומשומש. עוד משתתפים שחוזרים על עצמם, שוב משימות שבנויות על תוכן שיווקי, ואותם שופטים עם שטיקים קבועים - הפלצנות הפואטית של שני, היהירות המתבקעת מהגרניט או החום המשפחתי המחבק של כהן. תוכניות ריאליטי האוכל מרגישות יותר ויותר כמו מנה מחוממת מעונות קודמות. טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
