על המצ'טה
"הישרדות": היה שלום זהר בלי ו'
אז הפעמון לא עזר ושחקן בולט הודח מהאי בטרם עת • בפעם השנייה • לפחות ג'קי וגדי מספקים רגעים אקדמיים ופילוסופיים מאלפים שיעשירו וישנו אותנו אינטלקטואלית לעד
, עודכן

טוב, את זה לא ראינו מגיע כל כך מהר. זהר שטראוס, מהשחקנים הבולטים ב"הישרדות" הנוכחית (וגם בעונה הקודמת, למען האמת), איכשהו מצא עצמו מודח מהתוכנית בשלבים יחסית מוקדמים, מותיר אחריו שובל של פיות פעורים וגדי אחד, שאיכשהו הצליח לשרוד יותר ממנו. ואם זו לא סיבה לחשבון נפש אז אנחנו לא יודעים מה כן.
ולחשוב ש-85 אחוז מהפרק של אתמול בילה זהר בישיבה ליד הפעמון. וכשאנחנו אומרים "ישיבה" אנחנו מתכוונים למעשה לאקט המינוי העצמי של שטראוס ל"שומר הפעמון", תואר רם אך פיקטיבי לחלוטין, במסגרתו זהר, ובכן, שומר על הפעמון. אותו פעמון שהמצלצל בו מוגן מהדחה פוטנציאלית. זהר בילה שעות ארוכות ליד הפעמון הארור הזה, חוסם אותו בגופו בעודו מחלק הוראות לגדי ואלה, במין מהלך אסטרטגי כושל שעוד יתהפך עליו בהמשך.
"תקשיבי", הוא אומר לאלה. "מעכשיו - רק שיחות של דיכאון". "אני תמיד בדיכאון, אתה לא יודע?", עונה לו אלה. "גדי, אתה לא מבואס מספיק", מנסה זהר להכניס קצת עצבות חיים - מכל האנשים, דווקא הלץ של המשחק, המקבילה האנושית של איש המרשמלו. "יש לך ברק בעיניים!", הוא מטיח בו. גדי, כמובן, משחק את הדיכאון שלו באופן שקוף מדי, אבל לפחות הוא לא ממציא מושגים כמו ג'קי. "אצלי בוגד מתוך הבית יותר גרוע מבוגד מבחוץ", היא מאיימת על זהר, בעודו, כאמור, שומר על הפעמון, וזה זמן טוב לשאול אותה מה זה לעזאזל בוגד מבחוץ? אולי כדאי שמישהו יסביר לג'קי את קונספט הבגידה.
ובאותה הזדמנות אפשר גם להסביר לה את קונספט הספוילר הטלוויזיוני, כי היא דפקה לנו אחד כזה ממש ברגעיו הראשונים של הפרק. "אני זוכרת טוב טוב את ההדחה הקודמת של זהר מהפעם הקודמת", מאירה ג'קי את עינינו (לא שיש צורך בכך) לעובדה שכל משתתפי הריאליטי בישראל הם בעצם מחזור של תוכניות ריאליטי קודמות. מעין משק אוטרקי כזה, שמתנהל בתוך עצמו. "אין שום סיבה שלא אעשה את זה שוב, אבל חכם יותר", היא מוסיפה. טוב, לפחות מילה של ג'קי זו מילה. פרט ל"בוגד מבחוץ". זה לא דבר שקיים באמת. אחח, זהר. לו רק היית מצלצל בפעמון. היית כל כך קרוב.
כשזהר מחליט להניח לפעמון הוא מצטרף למועצת שבט קומית במיוחד, ואיך היא לא תהיה כזו כאשר התמה המרכזית בה היא - גדי מספר לחברים איזה חיה הם. בהתבסס על לימודי הגמרא שלו, גדי מחליט שבכל אדם יש חיות, והוא מתכוון למעשה ל"חייתיות", אבל נניח לזה עכשיו כי מדובר בטעות מינורית. במיוחד, בפרק בו אדם נצמד במשך שעות לפעמון שיכול להציל אותו מהדחה, בטרם הוא מוצא את עצמו מודח כי לא צלצל בפעמון.
ג'קי היא דורבן, טוען גדי, חיה שחופרת בורות באדמה ויוצאת מן הצד השני. הוא כמובן מתכוון לחפרפרת, אבל לא ציפינו הרבה מאדם שמפנה לסובבים אותו שאלות פילוסופיות כמו "מה אתה מעדיף - חי, צומח או דומם?". "איזה מנחה אני?", שואל גיא זו-ארץ, "חי, צומח או דומם?". נו באמת, גיא. כבר סיכמנו שאתה רובוט, שהוא אמנם לא לחלוטין דומם אבל לקרוא לו "חי" תהיה קצת הגזמה. "אתה שממית", קובע גדי, ומנמק בכך שגיא מחליף צבעים מתאים את עצמו לכל סיטואציה. אתם יודעים, כמו זיקית.
"גדי הוא אדם מאוד נבון, חכם ואסטרטג", יגדיר אותו זהר, וישכח לגמרי שבתחילת אותו פרק של אתמול הוא אמר: "גדי, כשאתה מדבר איתו אתה לא תמיד מרגיש שיש מישהו בבית". שזו עקיצה לגיטימית אבל פייר, כרגע מי שנמצא בבית זה זהר, אז ייתכן שבכל זאת מדובר באסטרטג מוצלח יותר. כמו כן, רק במעמד ההדחה זהר נזכר לעדכן את חברי השבט ואת כולנו שזהר כותבים בלי ו. עכשיו נזכרת? היה שלום, מר שטראוס. ולא היה בינינו אלא זהר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו