"הישרדות" מידרדרת: מלחמת המקובלים פותחת טראומות

נראה שהיינו במעמד הזה ממש לא מזמן, לא?אוהד בוזגלו, מהדמויות היותר מרכזיות בעונה הנוכחית של"הישרדות", נאלץ בפעם השנייה - והפעם באופן סופי, לצאת מהמשחק ולעזוב את האי. הרבה דברים אפשר להגיד על ההתנהלות של אוהד, ובעיקר על האופן שבו יצר לעצמו כמות די מרשימה של אויבים כבר ביומיים הראשונים של המשחק. איכשהו הוא הצליח להישאר שם עד עכשיו, אבל באמת שאת הבלתי נמנע אי אפשר לעצור, וזה קרה הפעם כשזהר שטראוס, לנצח אויבם הגדול של הבוזגלוס, אמר את המילה האחרונה ושלח את אוהד חזרה לארץ, ואם אפשר בבקשה תעבור בדיוטי ותביא לנו טובלרון או משהו.

"אני מקבל בספורטיביות את ההחלטה", אמר בוזגלו בקול, בניסיון לשמור על פאסון ולשדר עסקים כרגיל. "חכה חכה אחרי בצפר", הוא חשב לעצמו בלב, לא בטרם ניתח את האסטרטגיה של ג'קי במשחק. "אני חושב שהיא לא טובה", הוא אומר, ולמעשה מעביר ביקורת על מי שלעומתו, הצליחה עד כה לא לעוף (פעמיים) מהמשחק. לא בטוח שאוהד הוא האדם הנכון לחלק ציונים על אסטרטגיית משחק. אולי מישהו צריך לעדכן את בוזגלו שהשורד (הגדרה מעניינת) היחיד שהודח לפניו מהמשחק היההנרי דוד, וגם זה רק אחרי שהוא העליב יותר מחצי מדינה ואז וידא לעצמו הריגה באמצעות תנועות הקאה בפריים טיים.

גם מעיין הודחה הפרק, ולקחה את מקומו של אוהד כשומרת הבקתה. ממש כמוהו - גם היא לקחה את כל העסק בספורטיביות ובכבוד. "שיהיה בהצלחה לאלה שהצביעו לי בגלל מישהו שלא במשחק, פחדנים", היא אומרת, ובהמשך גם תקרא להם "פאתטים". האמת היא שאפשר להבין את הכעס שלה, כי באיזה עולם גדי, על אפס כישוריו הטקטיים ויכולותיו האסטרטגיות הבלתי קיימות הלכה למעשה, הצליח להימנע מהדחה? אולי זה כי הוא פשוט חומר יותר טבעי בברית החדשה שנוצרה בין מי שזהר שטראוס מגדיר כ"ילדי התחנה המרכזית", ומתכוון לכל מי שלא נמצא בברית המקובלים ואשר נאלץ לייצר בריתות ברירת מחדל.

בכלל, מלחמת המקובלים בילדי התחנה פותחת אצל רוב משתתפי מועצת השבט טראומות עבר. זה לא היה מקובל, ההיא לא הייתה מלכת הכיתה. גם שירה מתרגשת מאוד מההצעה שלה לחבור למישהו, ועדיין מצליחה לקדם איכשהו את התיאטרון שלה בתחנה המרכזית של תל אביב. גדי גם נעלב שאיש מהמקובלים לא ניסה ליצור איתו ברית (למרות שבפועל לא בטוח בכלל שאפילו הוא היה יוצר ברית עם עצמו), ורק ג'קי מתנגדת בכוח להגדרה שלה כמקובלת - ממש כפי שמישהי מקובלת הייתה עושה. "גדי אמר שאת מספר אחת במשחק", מנסים יתר השורדים לעמת אותה עם מקובלותה. "גדי אמר גם שאני ג'וק ולטאה", היא עונה בקאמבק המוצלח של העונה הזו. "גדי אומר הרבה דברים".

בדרך פלא, מועצת השבט מצליחה להידרדר מהגדרות של כיתה ז' לוויכוח בין גברים ונשים, אבל ברמתו השטוחה ביותר. זה חושב שגבר צריך לפרנס, ההיא חושבת שאישה צריכה להרוויח בעצמה כסף (שזה נהדר), כדי לממן לעצמה טיפולים קוסמטיים (שזה קצת פחות מתקדם). גיא זו-ארץ מת על השטויות האלה, רואה כבר את הכותרות בארץ ומנסה להוציא מכולם איזושהי אמירה מטופשת שתסבך אותם עם שלל קהילות בישראל.

לא קרה הרבה כאן בפרק, חייבם להודות, אבל לפחות הצהרה דרמטית של זו-ארץ חותמת אותו. "חברים", הוא אומר בתום מועצת שבט סוערת וכפולת הדחות. "היזהרו בכבודם של ילדי התחנה המרכזית". אל תתנשא עלינו, יא מקובל.