סערת הגזענות ב"בואו לאכול איתי" נמשכת
הדס פישר זאבי, אחת מהמתמודדות הבולטות בתוכנית של כאן 11, יוצאת להגנתה של המתמודדת קייסי זפטה, שחטפה תגובות קשות ברשת בגין מוצאה הפיליפיני • "גם ההורים והסבים שלנו, כולם, היו מהגרים, עם דת וצבע שונים. אם נשאיר את השונה בחושך ובעוני, שלא נתפלא אחר כך שיש פשיעה"
סערת הגזענות בתוכנית הריאליטי של כאן 11"בוא לאכול איתי"ממשיכה. התגובות הגזעניות כלפי קייסי זפטה, צעירה ישראלית ממוצא פיליפיני שהתגיירה בצעירותה, המשיכו גם בימים שלאחר שידור הפרק של תחילת השבוע (ראשון), כפי שהיא חשפה אמש (רביעי) בפוסט חריף וטעון שהעלתה לפייסבוק שלה. ״בחורה שאין לה זכות להיות תושבת במדינת ישראל. חבל שלא גירשו אותך", הייתה אחת התגובות שקיבלה ושיתפה. אך כעת היא מקבלת תמיכה חזקה ובלתי מתפשרת מחברתה לתוכנית, הדס פישר זאבי.
כזכור, בפרק ששודר בתחילת השבוע (ראשון), שיחה שהתנהלה בשולחן האוכל בין קייסי למשתתפת אחרת, אושרית מולאי, המגדירה עצמה כפעילה חברתית ופועלת בין היתר לגירוש מהגרי עבודה ופליטים, הצליחה לעורר את שד הגזענות מתרדמתו וגררה גל של תגובות קשות ברחבי הרשת.
אך כאמור, בין התגובות המחזקות שזכתה להן זפטה אחרי פרסום הפוסט בעמוד הפייסבוק שלה, בלטה תגובה של דמות מוכרת. "חיימי, את הכי ישראלית שיש. מתה עלייך, מסתננת שלי", הרימה לה הדס פישר זאבי, המופיעה לצידה בתוכנית, בפוסט שהעלתה.
פישר, שלא מפחדת לומר את אשר על ליבה גם בתוכנית עצמה, שיתפה את "ישראל היום" בתחושות שלה בכל הנוגע למתקפה על זפטה: "מהגרים יש בכל מדינה בעולם, זה חלק מהמרקם החברתי. אם ניתן להם זכויות כמו שלנו נוכל לדרוש מהם חובות כמונו, נוכל לאכוף פשעים, נוכל לדרוש מיסים", אמרה. "להזכירכם, גם ההורים והסבים שלנו, כולם, היו מהגרים, עם דת וצבע שונים. אם נשאיר את השונה בחושך ובעוני, שלא נתפלא אחר כך שיש פשיעה.
"גם אם לי לא הייתה הזדמנות שווה להתפרנס, הייתי גונבת לתינוק הרעב שלי מטרנה מהסופר. אנסים ופושעים יש גם יהודים. בינתיים הם אלו שמטפלים בזקנים, שוטפים כלים במסעדות, ועושים את כל העבודות שאנחנו - לא ממש 'עפים' לעשות.
"כנראה שפשוט לא יורד בגרון שבחורה פיליפינית, במקום לסתום את הפה ו'לנקות בתים בשקט', אומרת מה שיש לה להגיד ולא מתנצלת", סיכמה.
בפוסט של זפטה היא התייחסה לכלל התגובות הקשות שהיא ממשיכה לקבל, וכתבה: "לא בחרתי להיוולד פה. אני מאמינה שהיקום בחר אותי. ויהודייה? שבר לי את הלב כשגיליתי שאני לא. כל חיי רק חיכיתי להגיע לרגע הגדול ולהתגייר. בגיל 18, כמובן מאליו, התגייסתי כמו כולן. הרי אני שייכת לפה. זאת הארץ שלי, וזה מה שאני רוצה לעשות בנלהבות.
"להגיד שמקומי לא כאן או לטעון שאני מועמדת לגירוש ותוך כדי לטעון כמה זה נובע מ'יהדות נטו' קצת חורה לי. זאת המדינה שלי, אני אוהבת אותה, אני אוהבת גם אתכם. בכל זאת זמן סליחות (במקרה אני יודעת, כן?), ואם אלו תגובות הרדיפה והשנאה שאני מקבלת, כנראה שלא למדנו כלום", חתמה את הפוסט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו