הפרשן הצבאי של חדשות 12, רוני דניאל, הובא הערב (חמישי) למנוחות בבית העלמין קריית שאול בתל אביב. העיתונאי נמצא לפני שלושה ימים בביתו כשהוא ללא רוח חיים, אחרי שמת מדום לב.
מאות בני אדם ליוו את דניאל בדרכו האחרונה, כשבין המשתתפים בהלוויה ניתן היה למצוא את את שר החוץ יאיר לפיד, הרמטכ"ל אביב כוכבי, דובר צה"ל רן כוכב, נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין, הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט, הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, העיתונאים אילנה דיין, משה נוסבאום, רפי רשף, מנחם הורוביץ, דנה וייס ועוד.
עודד בן עמי, עמיתו של דניאל בחדשות 12, פתח את טקס הלוויה באומרו: "קשה ועצוב מנשוא ללוות חבר בדרכו האחרונה, לא סתם חבר – מענטש. שום דבר לא יהיה מעכשיו כמו שהיה אחרי זה".
מיד אחריו נאם שר הביטחון בני גנץ, שאמר: "לא מייצרים כבר אנשים כמו רוני. ניסיתי להיזכר מתי פגשתי אותו לראשונה ולא הצלחתי, נראה שהוא תמיד היה שם. אנחנו כולנו כאן לא רק בגלל סיפוריו, אלא כי הוא היה העיתונאי הכי צבר שיש. בעולם שבין הזיוף לאמת, הייתה בו אהבה – למדינה, לחברים, לחקלאות ולמשפחה. אהבה לישראליות, אהבה שהוא היה חייב שתנצח".
גנץ המשיך בדבריו: "בפגישתנו האחרונה, שהתרחשה לפני כשלושה שבועות, לפני ששאל מה קורה עם חמאס וחיזבאללה, הוא שאל אותי מה קורה איתי ועם המדינה. כשהישראליות שהכיר הייתה תחת מתקפה, הוא כמו חזר לימי הצבא, התגייס ויצא לקרב – בלי מניירות, פשוט קם ועשה את שלו. למרות הציניות והצבריות, רוני תמיד לקח ללב – ואז היה מוציא סיגריה כדי לקחת עוד ללב".
שר הביטחון סיים את דבריו: "לך רוני, לך עם זה לאט, תדליק בשבילנו סיגריה עם אריק (הזמר אריק איינשטיין, שהלך לעולמו ב-2013 ושהיה חברו של דניאל), קח כוסית וויסקי, תסתכלו על איזה משחק של הפועל תל אביב. תירגע קצת, מגיע לך. תודה בשמי, תודה בשם כל מערכת הביטחון ובשם כל אזרחי ישראל. תודה על עיתונות אכפתית, תודה על שהיית שם כל כולך, כל הזמן. אתה כבר חסר לנו".
מיד אחרי גנץ, עלתה לנאום יונית לוי, עמיתתו של דניאל לחדשות 12 וידידתו, שהתקשתה לדבר: "בשיחה האחרונה שניהלנו בשבוע שעבר, אמרת שאתה קצת עייף. ביקשתי שתוריד קצת את הרגל מהגז ושתנוח, הזכרתי לך שיש במערכת מאחוריך עוד הרבה כתבים ושאתה לא חייב לעשות הכל, אבל שנינו ידענו שזו שיחה מיותרת כמו מאות לפניה, הרי לא תעצור אף פעם – והנה עצרת".
"אנחנו המומים, אבל אולי לא היינו צריכים להיות המומים", הוסיפה בדמעות. "הוא היה בן 73 וחי חיים עמוסים ולחוצים, ודאג לכולם חוץ מאשר לעצמו. הוא היה כוח טבע שהיה בלתי ניתן להכנעה, חשבנו שתמיד יהיה שם".
"אהבתי אותך מאוד, האמנתי לך וסמכתי עליך וידעתי שתמיד תשמור עליי. גם הצופים בבית הרגישו שהם נמצאים בידיים בטוחות. הם הבינו שהוא דואג למדינה ולא לעצמו, שהוא קול של שפיות בעולם שנדמה שהולך ומשתגע, קול המוסר וההיגיון, גם אם לפעמים הוא הרגיש צורך לצעוק כדי שישמעו אותו. אפשר היה לא להסכים איתו, אבל תמיד היה ברור שהוא מדבר מדם ליבו", אמרה לוי.
"הוא היה כוכב טלוויזיה שלא התעניין בכוכבות או בטלוויזיה, הוא התעניין", המשיכה לוי בדבריה, כשקולה משתנק. "זה לא התחיל ונגמר בעבודה –ניהלנו שיחות ארוכות במשך 23 שנים, ותמיד חזרנו למשפחה שלו, לבית שלו, עליהם הוא דיבר בלי סוף. סליחה, רוני, על הרגשנות – לו היית כאן היית נוזף בי ואומר שהגזמתי. סליחה אחרונה על כך שלא הצלחנו לשמור עליך כמו שאתה שמרת עלינו. תחסר לכולנו".
"היה רוק סטאר"
עם תום דבריה של לוי, עלה לדבר אבי וייס, מנכ"ל חברת החדשות, שאמר כי דניאל היה "ראש השבט שלנו": "החדר שלו במערכת בתל אביב, שהיה מאפרה בגודל תשעה מ"ר, שימש כתחנת חובה יומית לכתבים צעירים. זו הייתה תחנת חובה בלו"ז היומי של כולנו, כי היה ברור שהאיש המחוספס הזה באמת אוהב את כולם. הוא היה יותר רך מקשוח, בעיקר כשדיבר על ילדיו".
וייס כינה את דניאל "רוק סטאר", ואמר שמספיק היה ללכת לידו ברחוב כדי לראות את האהבה הגדולה שבה זכה: "הוא היה אהוב ונערץ. רוני היה חיית שטח, איש נקי שאהב את המדינה. הוא היה עיתונאי של פעם, במובן הכי טוב של המושג. הוא תמיד היה שם בשביל הצופים, ברגעים המכוננים של העם ושל המדינה. אוהבים אותך רוני".
בהמשך, עלה אמנון אברמוביץ' לשאת דברים: "שבוע לפני מותו, נפגשנו כמה חברים בשעת ערב מאוחרת, דיברנו יותר על המדינה ופחות על עצמנו – והוא היה הדובר המרכזי. רוני היה ביטחוניסט ואקטיביסט, אבל סיפורו האמיתי החל כאב חי על בנו שמת, והתלבטויות והיסוסים וחרטות וסליחות וחוסר ביטחון בתוך הביטחון, כל מה שמתכנס למורכבות אנושית".
אברמוביץ' סיפר כי מאז שהוא נפגש עם דניאל לפני כשני עשורים, הם חלקו את אותו החדר: "הוא, אני, הסיגריות והמשאף. כן, הוא היה אסתמטי – אבל מעשן. את היושר והישירות הוא הביא מהמשק, את המשמעת והצייתנות מהצבא. הוא היה מרדן ממושמע. רוני היה הוא עצמו, כך הוא חי, כך הוא מת".
הנואם האחרון היה עמית, בנו של העיתונאי, שספד לאביו: "אני לא מעכל את האסון שקרה לנו בפתאומיות, ורק עכשיו אנחנו יכולים להיפרד ממך בדרכך האחרונה. כולם רצו לשמוע אותך וללמוד ממך, אבל בשבילנו היית האבא התומך, האוהב, העוטף והמגן מכל עבר, שתמיד יהיה שם בשבילנו, לא משנה איפה נהיה".
"לימדת אותי לאהוב את האדמה שאנו חיים עליה, את ארץ ישראל. אוהבים אותך אבא, יהי זכרך ברוך", סיים הבן את דבריו.
קריירה בת יותר מ-50 שנה
דניאל, בן 73 במותו, היה אחד העיתונאים הוותיקים בחברת החדשות. הוא החל את דרכו העיתונאית בתחילת שנות ה-70 ככתב חקלאות בקול ישראל. זמן קצר לאחר מכן, הוא עבר לתפקיד הכתב הצבאי ולתפקיד מנהל המערכת של קול ישראל בתל אביב.
בתחילת שנות ה-90 עבר לטלוויזיה כמגיש התוכנית "תיק תקשורת", ובשנת 1993 הצטרף לחברת החדשות. דניאל נחשב לכתב פטריוטי ולוחמני במיוחד, כשסגנונו גרר לא מעט ביקורת כלפיו. הוא הותיר אחריו אישה ושני ילדים.
רבים מחבריו של דניאל הספידו לו לאחר היוודע דבר מותו. כתב הפלילים של חדשות 12, ברהנו טגניה, סיפר בשידור חי על רשמיו מדמותו של דניאל, שהיה עבורו מודל להערצה ולחיקוי, ואשר חנך אותו מימיו הראשונים במערכת החדשות.
"כל כך התרגשתי כשראיתי אותו בפעם הראשונה, הדמות מהטלוויזיה. הוא אמר לי שהכל יהיה בסדר ושאני לא צריך לפחד. הוא כל הזמן הזה איתי - בלילות, בימים. אני לא מעכל", נשבר קולו שוב ושוב, תוך שהוא בוכה.
עמיתו של דניאל, עמית סגל, ספד לו בחשבון הטוויטר שלו: "הוא האיש שרצה לא להתקלקל". היה לו חוש צדק והייתה לו ציונות בריאה, והוא היה הפרשן היחיד שהכרתי שגם חרש שדות וגם הוביל חיילים לקרב וגם שידר משחקי כדורסל. אני כבר מתגעגע. לא אשכח אותך רוני".
גם הכתב לענייני דתות של חדשות 12, יאיר שרקי, הצטרף להספדים: "כולם יכתבו על רוני דניאל, העיתונאי והפרשן הבכיר, אבל בשבילי הוא כמו דוד שנהג בי מהרגע הראשון בפרגון ובחברות, שהתפתחה לשיחות טלפון ארוכות על צבא ויהדות ועל שכול, הקנטות (ועצות) על זוגיות, מתכונים (כן, כן), רכילות ברנז'אית וגם בדיחות קבועות. כמעט תמיד על סיגריה מגולגלת. כבר מתגעגע".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו