50 שנה של פרווה, כאוס וגאונות: הסיפור של "החבובות"

ג'ים הנסון רצה להוכיח שבובות יכולות להצחיק גם מבוגרים, ויצר קלאסיקה. מהפיילוטים הכושלים ועד הכוכבים שעמדו בתור להתארח: קבלו 15 עובדות שאולי לא ידעתם לרגל ציון היובל של "החבובות"

"החבובות" , דיסני
"החבובות" | צילום: דיסני

לפני 50 שנה בדיוק, קרמיט הצפרדע, מיס פיגי, גונזו, פוזי, השף השבדי ובל נשכח את אנימל, עשו היסטוריה עם עלייתה לשידור של "החבובות", מתוכניות הבידור האהובות והמשפיעות בכל הזמנים. אך הדרך לפסגה לא היתה קלה, והיוצר ג'ים הנסון התמודד עם כמה אתגרים משמעותיים לפני הפריצה הגדולה. הנה 15 דברים שאולי לא ידעתם על הסדרה האייקונית, שממשיכה איתנו, בגלגולים פרוותיים אי אלו ואחרים, עד היום. אפשר להרים את הווילון, מתחילים.

1. לא רק לילדים

שיהיה ברור: "החבובות" לא נועדה להיות סדרת ילדים בלבד. למעשה, האדם שעומד מאחוריה, הבובנאי והתסריטאי ג'ים הנסון, רצה ליצור תוכנית בידור בשעות צפיית השיא שתפנה גם לקהל מבוגר, בין היתר כדי להשתחרר מהזיהוי החזק שלו עם "רחוב סומסום", שהושקה בארה"ב ב-1969. אולי שמעתם עליה פעם. הנסון, שהיה אחראי על החבובות ב"רחוב סומסום" אך לא היה מיוצרי הסדרה עצמה, הרגיש כי המסגרת החינוכית אינה מאפשרת לו למצות את מלוא הפוטנציאל הקומי של החבורה הבובתית שלו. קרמיט הצפרדע, שכבר היה כוכב ב"רחוב סומסום" אף שנוצר שנים לפני הסדרה, הפך בהמשך למנהיג הבלתי מעורער של "החבובות".

2. האיש מאחורי קרמיט

ג'ים הנסון הלך לעולמו ב-1990, בגיל 53 בלבד, לאחר זיהום חיידקי אלים שהוביל לדלקת ריאות קשה ולכשל מערכתי. מלבד "החבובות" ועבודתו ב"רחוב סומסום", הנסון יצר גם את הסדרות "סיפורי עמים" ו"הפרוגלים", ביים עם פרנק אוז את סרט הקאלט "הקריסטל האפל" (1982), ביים את "המבוך" (1986) עם דייוויד בואי, ואף השתתף עם בובותיו בעונה הראשונה של "סאטרדיי נייט לייב". עם זאת, לפני הכל הוא יצר ב-1955 את תוכנית המערכונים "סאם וחברים", שבה קרמיט ערך את הופעת הבכורה שלו.

כבובנאי ומדבב, הנסון היה האיש שמאחורי קרמיט, הכלב רולף, השף השבדי, דוקטור שיניים, מנהיג להקת המהומה החשמלית, ו-וולדורף, חצי מצמד הזקנים הטרחנים סטטלר ו-וולדורף, ע"ע "הזקנים מהחבובות", לצד דמויות רבות נוספות. קרמיט ו-וולדורף הם שתי הדמויות היחידות שהופיעו בכל 120 פרקי הסדרה.

אי אפשר להמעיט בתרומתו של הנסון לז'אנר הייחודי הזה, ועד היום פועלת בארה"ב קרן ג'ים הנסון, שהקים הנסון ב-1982 ומוקדשת לקידום ופיתוח אמנות הבובנאות. בתו של ג'ים, שריל הנסון, משמשת כנשיאת הקרן מאז 1992.

3. האיש השני בחדר

אחד משותפיו הבכירים של הנסון למעלליו הבובתיים הוא השחקן, הבמאי והבובנאי פרנק אוז (82), שהיה אחראי בין השאר על פוזי, מיס פיגי, סאם העיט האמריקני וחביב הקהל אנימל. אוז, שנולד באנגליה והיגר עם משפחתו לארה"ב בילדותו, אף דיבב והפעיל את יודה בסרטי "מלחמת הכוכבים", וברזומה שלו גם כמה סרטים הוליוודיים בבימויו, דוגמת "חנות קטנה ומטריפה" (1986), "הפריצה" (2001, עם רוברט דה נירו) ו"נשות סטפורד" (2004, עם ניקול קידמן).

4. אמריקה אמרה לא

אף ש"החבובות" נולדה מחזונו של יוצר אמריקני, הסדרה עצמה היתה הפקה אמריקנית-בריטית וצולמה באולפני ATV באלסטרי, בבורהאמווד שבהרטפורדשייר, מצפון ללונדון. הסיבה היתה שבתחילת הדרך רשתות הטלוויזיה הגדולות בארה"ב לא עפו על הפיץ' של הנסון. אחרי שני פיילוטים שלא הולידו סדרה אמריקנית, המפיק ואיל הטלוויזיה הבריטי לו גרייד נתן להנסון את ההזדמנות להפיק את התוכנית עבור ATV.

וכך, פרק של "החבובות" שודר לראשונה ברשת ITV הבריטית ב-5 בספטמבר 1976 - לפני יובל בדיוק. בארה"ב הסדרה לא שודרה ברשת ארצית אחת אלא הופצה בסינדיקציה, ולכן עלתה במועדים שונים בשווקים שונים במהלך סתיו 1976.

5. סקס ואלימות

הלם: לפני ש"החבובות" עלתה לאוויר, הפיק הנסון שתי תוכניות ספיישל ששימשו כפיילוטים בדרך לסדרה. הראשון היה "The Muppets Valentine Show", ששודר ב-1974, והשני, שנה מאוחר יותר, נשא את השם המחייב "החבובות: סקס ואלימות" ("The Muppet Show: Sex and Violence"). השם היה חלק מניסיונו המכוון של הנסון להבהיר לאנשי הטלוויזיה שהוא מסוגל לעשות קומדיה לקהל מבוגר ולא רק בידור לילדים. במונחים של היום, מלבד הטייטל המתעתע, הצפייה בספיישל אינה מטלטלת במיוחד.

אגב, קרמיט לא הנחה את "סקס ואלימות", אלא חבוב דמוי אדם, בחור משעמם למדי בשם נייג'ל. לימים מעמדו של נייג'ל שונמך והוא הוגלה לנצח אל עמדת מנצח התזמורת של החבובות. קרמיט, שהופיע בספיישל בתפקיד קטן יחסית, קודם בסדרה לתפקיד המנחה הראשי. הספיישל כלל גם דמויות וגלגולים מוקדמים של כמה מחברי הקאסט המוכר, ובהם מיס פיגי וגונזו. פוזי הדוב, לעומת זאת, עדיין לא היה שם. כן, פוזי ולא פונזי - פונזי זה ההוא במעיל העור מ"ימים מאושרים"!

6. קרמיט ממעיל ישן

את הגרסה הראשונה בהחלט של קרמיט יצר הנסון ב-1955 ממעיל ירוק ישן של אמא שלו ומבד שנלקח ממכנסי ג'ינס שלו, וכדורי פינג-פונג חתוכים שימשו כעיניו. פרט קטן: באותו שלב קרמיט עדיין לא ממש היה צפרדע, אלא יצור ירקרק דמוי לטאה. רק בהמשך התגבשה זהותו האמפיבית המוכרת. עד כמה שמיס פיגי חובבת וינטג', טוב שהלוק של אהובה הירקרק שודרג.

7. כשהכוכבים הגיעו

אחת מהמסורות החבובתיות המפורסמות ביותר היתה הופעתו של אורח מפורסם בכל פרק, שהשתתף במערכונים, שוחח עם הדמויות מאחורי הקלעים ובמקרים רבים גם עלה לבמה. ולא, האורח ממש לא היה חייב להיות מוזיקאי. בין השמות הבולטים שכיבדו את הסדרה בנוכחותם: אלטון ג'ון, דיאנה רוס, ג'וני קאש, ג'ולי אנדרוז, סטיב מרטין, קרול ברנט, ג'ון קליז, לינדה קרטר, אליס קופר, דבי הארי ועוד רבים ואייקוניים.

עם זאת, בתחילת הדרך יוצרי התוכנית התקשו לשכנע כוכבים להגיע לבריטניה כדי להשתטות בפריים טיים לצד צפרדע נוירוטי, דוב קומיקאי וחזירה דיווה, ולכן גייסו לא מעט אורחים באמצעות קשרים אישיים בתעשייה. נקודת מפנה הגיעה בעונה השנייה, כשהרקדן האגדי רודולף נורייב הסכים להתארח. ההופעה זכתה לתשומת לב עצומה, ואחריה כבר הפך הביקור ב"החבובות" לדבר שכוכבים רצו לעשות.

8. כולם רצו את פיגי

ההפקה נהגה לשאול אורחים עם אילו חבובות הם רוצים לחלוק זמן מסך, ומיס פיגי ואנימל היו בין הבחירות הפופולריות. נורייב, למשל, ביקש במפורש לעבוד עם מיס פיגי - בקשה שהובילה, כראוי, למפגש בלט בלתי נשכח.

אגב, דולי פרטון המנוחה מעולם לא התארחה ב"החבובות" המקורית, אבל קרמיט ופיגי קפצו לבקר בתוכנית האירוח שלה, "דולי", ב-1987. קרמיט אפילו שר איתה את "Everyday People", ומיס פיגי, באופן צפוי לחלוטין, התקוטטה איתה על השאלה מי מהשתיים גונבת ממי את הלוק.

9. רוקנרול עם פרווה

בסיסט הלהקה פלויד פפר? שמו הוא כמובן משחק שמחבר בין להקת פינק פלויד לבין האלבום "מועדון הלבבות הבודדים של סרג'נט פפר" של הביטלס. הסקסופוניסט זוט, לעומת זאת, עוצב בידי בוני אריקסון על בסיס סקיצה שציירה בהשראת הסקסופוניסט הארגנטינאי גאטו ברביירי.

ומה לגבי הגיטריסטית ג'ניס? שמה נחשב ככל הנראה לקריצה לג'ניס ג'ופלין, אבל הסקיצה המקורית של המעצב מייקל פרית נוצרה דווקא כקריקטורה בהשראת מיק ג'אגר, כולל הגוף הדק והשפתיים הבולטות. רוקנרול הוא כנראה עסק משפחתי.

10. הזקנים מהמלון

עוד שמות עם משמעות: סטטלר ו-וולדורף, שני הזקנים שיושבים ביציע ומקדישים את חייהם לקטילת המופע, קרויים על שם שני מלונות ניו יורקיים: מלון סטטלר ומלון וולדורף-אסטוריה. וכדי שלא יהיו ספקות לגבי הבדיחה, אשתו של וולדורף, שהופיעה בפרק אחד של הסדרה, נקראת אסטוריה. סטטלר ו-וולדורף עצמם הופיעו כבר בפיילוט "סקס ואלימות" מ-1975, עוד לפני שקיבלו את המרפסת המפורסמת שממנה הפכו את העלבת החבובות לאמנות.

11. המעבדה של ביקר

ומה עם צמד המדענים באנסן האנידיו וביקר? כאן מדובר בפסטיבל שלם של משחקי מילים מעבדתיים. Bunsen הוא כמובן רפרור למבער בונזן, בעוד Honeydew הוא מלון טל דבש - ותסכימו איתנו שראשו העגלגל של הבחור הממושקף בהחלט מזכיר אחד. ביקר, שהצטרף למעבדת החבובות רק בעונה השנייה, קיבל את שמו מהמילה האנגלית Beaker, כוס כימית שהיא כלי בסיסי בכל מעבדה. והנה לכם קלאסיקה נצחית שמוכיחה כי ביקר הוא גם סולן יחיד בדורו.

12. למה הן שמאליות?

שמתם לב שחבובות רבות נראות שמאליות? זה קשור לאופן שבו מפעילים אותן. אצל בובנאי ימני, יד ימין משמשת בדרך כלל להפעלת הראש והפה של הדמות, ולכן היד השמאלית של הבובנאי היא זו שמפעילה את אחת מידיה של החבובה.

השף השבדי הוא דמות יוצאת דופן, שאותה הפעילו הנסון ואוז יחד: הנסון היה אחראי לראש ולקול של הבובה, ואילו אוז הכניס את שתי ידיו לשרוולי השף והפעיל את ידיו. ראיתם פעם שף שמבשל ביד אחת? בדיוק.

13. מה נה מה נה

מלבד שיר הפתיחה של התוכנית, שהיה יצירה מקורית, "החבובות" עשתה שימוש נרחב בשירים קיימים, מסטנדרטים ותיקים ועד להיטי פופ וקטעי נונסנס. זוכרים את "מה נה מה נה"? אז הוא נכתב בידי המלחין האיטלקי פיירו אומיליאני והופיע לראשונה בסרט האיטלקי "Sweden: Heaven and Hell" מ-1968.

אבל בניגוד למה שאפשר לחשוב, הקשר שלו לחבובות לא התחיל ב-1976. הנסון והחבורה ביצעו את השיר כבר ב-1969 ב"המופע של אד סאליבן", והוא הופיע גם ב"רחוב סומסום". שבע שנים מאוחר יותר הם ביצעו אותו שוב בפרק הראשון שהופק עבור "החבובות", בכיכובה של ג'ולייט פראוז. מאחר שהסדרה שודרה בסדרים שונים במקומות שונים, לא מדובר בהכרח בפרק הראשון שהצופים בכל העולם ראו.

השיר עצמו נהנה מהצלחה גם מחוץ לעולם הפרוותי: ההקלטה המקורית של אומיליאני הגיעה למקום ה-55 במצעד האמריקני ב-1969, ובהוצאה מחודשת בבריטניה ב-1977 טיפסה עד המקום השמיני. אבל עבור דורות של צופים, מדובר קודם כל בשיר ההוא של החבובות. תיהנו.

14. והנה חזיית הספורט

פולי סמית', שלימים הפכה למעצבת תלבושות של "החבובות", היתה אחת משלוש הנשים שפיתחו ב-1977 את חזיית הספורט הראשונה שנמכרה כ-Jogbra, לצד ליסה לינדל והינדה מילר. למעשה, סמית' עבדה על ההמצאה עוד לפני שהצטרפה ב-1978 לחברת ג'ים הנסון כמעצבת תלבושות. ב-2022 נכנסו שלוש הממציאות להיכל התהילה הלאומי של הממציאים בארה"ב, כהוקרה על תרומתן.

15. החבובות עדיין כאן

חמישים שנה חלפו, יותר משלושה עשורים עברו מאז מותו של הנסון, והחבובות עדיין איתנו, ובגדול. לאורך השנים הן כיכבו בשמונה סרטי קולנוע, בסרטי טלוויזיה, סדרות המשך, סדרות אנימציה, ספיישלים, קלטות וידאו, סדרות רשת ומשחקי מחשב. מי לא גדל על "חבובוטף"? ב-2023 עלתה בדיסני פלוס "החבובות: מהומה", שהתמקדה בלהקת המהומה החשמלית.

והשנה, לכבוד היובל, החבורה אפילו חזרה למקום שבו הכל התחיל: בפברואר 2026 שודר בדיסני פלוס וברשת ABC ספיישל חדש של "The Muppet Show", שבו חזרו קרמיט, מיס פיגי והחברים לתיאטרון החבובות ואירחו את סברינה קרפנטר, לצד סת' רוגן ומאיה רודולף.

וזה עוד לא הכל: ביולי החבובות אף השתתפו במופע המחצית ההיסטורי של גמר מונדיאל 2026, הראשון מסוגו בתולדות גמר גביע העולם. אנימל והחבורה ביצעו את "Seven Nation Army", ובהמשך הצטרפו קרמיט, מיס פיגי וחבובות נוספות, לצד דמויות מ"רחוב סומסום", למופע הסיום.

במקביל, נמצא בשלבי פיתוח מוקדמים בדיסני סרט חדש שיעמיד את מיס פיגי במרכז, בהפקת ג'ניפר לורנס ואמה סטון ולפי תסריט של קול אסקולה. תאריך יציאה עדיין אין, אבל פרטים נוספים ברגע שיתקבלו, כי לא מתעסקים עם פיגי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר