אחרי שהעימות סביב אורי בנאי בפרק האחרון של "פאוור קאפל" הצית דיון סוער ברשתות והוביל לגל של ביקורת כלפי בני הזוג, אנה גופמן בנאי מתייצבת לראיון אישי וטעון. בשיחה עם אסף הדר היא מדברת לראשונה על המחיר הנפשי שמשלמים היא, בעלה וילדיהם, מתייחסת לטענות כי אורי הפגין התנשאות כלפי אודיה פינטו, מסבירה מדוע לדעתה דבריו הוצאו מהקשרם וטוענת כי דווקא האלימות שהופנתה כלפיהם כמעט שלא זכתה להתייחסות.
ישראל היום
העימות עם אודיה פינטו
העימות שהצית את הסערה התרחש במהלך אחת המשימות בתוכנית, לאחר שאודיה פינטו לא זיהתה את תמונתו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל. אורי בנאי אמר כי העובדה שאדם בישראל אינו יודע מיהו רבין "צובטת לו", אמירה שעוררה את זעמה של פינטו, שהשיבה: "יא מתנשא. סע לתל אביב, סע על קורקינט. מי אתה בכלל?". חילופי הדברים הפכו במהירות לאחד הרגעים המדוברים של העונה, כאשר ברשתות החברתיות ניטש ויכוח ער סביב השאלה האם דבריו של בנאי היו מתנשאים - או שמא דווקא התגובה כלפיו הייתה חריפה ואלימה. מאז שידור הפרק, מספרת גופמן בנאי, היא ובעלה מוצאים את עצמם בלב מתקפה ציבורית חסרת תקדים. לדבריה, השיח ברשתות חצה גבולות, הגיע גם לילדיהם והפך את החוויה הטלוויזיונית להתמודדות אישית קשה. בראיון היא אינה מסתירה את הכאב, אך גם מבקשת להעביר מסר רחב יותר על אחריות, כבוד והשיח הציבורי בישראל.
אודיה פינטו נגד אורי בנאי, צילום: צילום מסך
איך את בימים אלה?
"מילה גדולה. אני לא בטוב. בכלל לא. אני לא חוויתי אף פעם כזה עליהום וכזאת עוצמה של תגובות, הייט ודברים. אני מרגישה שדברים הוצאו מהקשרם, או שאנשים מגיבים בלי לראות את התמונה המלאה. אני לא בטוב".
מה התגובה שהכי נגעה בך, שגורמת לך לכזה מטען?
"אני לא יכולה להצביע על משהו ספציפי, האמת. אני גם מנסה לסנן את זה ולהתרחק, אבל קשה לי לדבר כי אני מוצפת מול החוויה הזאת. אף פעם לא הייתי בחזית כזאת. אני רגילה להיות על במה, לשחק מול ילדים, להופיע, ליצור. אבל כאן אני בחזית בתור אנה. זה לא תפקיד. זה אני. ואני בעיקר עצובה מהאלימות, מהשיח האלים ומהרשתות החברתיות. ממש קשה לי, אסף. באמת קשה לי".
כשנכנסים לריאליטי, לוקחים את זה בחשבון?
"כן, נכון? אתה אמור להגיד לעצמך שלא נולדת אתמול ושאתה יודע שזה מה שיקרה. אבל אני לא חושבת שאפשר להבין את זה באמת עד שזה פוגש אותך. אתה יכול להגיד לעצמך 'קטן עליי', אבל כשזה קורה באמת, זה מעורר המון רגשות. אני בתקופה מאוד רגישה. יש לי ילדים שמסתובבים ושומעים אמירות. אני בחרתי להיות בפריים טיים, אבל הם לא".
אנה גופמן בנאי ובעלה אורי בנאי, צילום: אינסטגרם
ומה הם מספרים לך?
"גם הילדים שלי מנסים להיות חזקים, אז הם לא תמיד באים ואומרים שמעליבים אותם. אבל יש מי שאומר להם: 'מי אלה ההורים שלכם? מי הם בכלל?'. פתאום גם הילד צריך לפתח איזשהו עור. זה באמת קשה לי.
את לא עוברת את התהליך הזה לבד. את עוברת אותו יחד עם אורי. זה תהליך זוגי שאתם נכנסים אליו.
"אנחנו באנו לתוכנית הזאת בשביל הזוגיות. זו תוכנית זוגית על זוגיות. באנו לעשות משימות זוגיות, באנו לעשות פאן וצחוקים ולהראות סוגים שונים של זוגיות. יש שם שמונה זוגות, וכל זוג אחר. יש מבוגרים ויש צעירים, יש נשואים ויש כאלה שרק חיים ביחד, יש זוגות בפרק שלישי. זה היופי של התוכנית - שלא הביאו את אותו שטנץ, אלא כל מיני אפשרויות, כדי שכל אחד שיושב בבית יוכל להתחבר לזוג אחר, לראות את עצמו, ללמוד משהו על עצמו. מבחינתי, זו הייתה המטרה של התוכנית.
אנה גופמן בנאי ואורי בנאי, צילום: אינסטגרם
כשאת רואה את הפרקים האחרונים, את הדינמיקה עם אורי, איך זה לראות את עצמכם על המסך?
"אני אוהבת את מה שאני רואה ביני לבין אורי. אנחנו זוג טוב. אני אוהבת אותו והוא אוהב אותי. ברור שאנחנו מתעצבנים ורבים, וגם בבית הוא מרגיז אותי ואני מרגיזה אותו, אבל בסופו של דבר אנחנו מאוד מכבדים אחד את השנייה. אני לא מסכימה איתו הרבה פעמים והוא לא מסכים איתי, אבל אנחנו מדברים. מקשיבים. לפעמים גם מסכימים שלא להסכים." "אנחנו מאוד שונים. אני עליתי לארץ, הוא ישראלי שנולד כאן. הוא בן למשפחת בנאי, אני גדלתי בבית של עולים מברית המועצות. החינוך שונה, התרבות שונה. אורי גדל בבית מאוד פתוח, אני גדלתי בבית מאוד סובייטי ונוקשה. ובכל זאת, אנחנו בונים ביחד את הבית שלנו ומנסים למצוא את הדרך המשותפת שלנו. זה היופי - להתחבר דווקא למי ששונה ממך.
אורי בנאי ואנה גופמן, צילום: אינסטגרם
כשאת מדברת על אי-הסכמות, אני מתכוון גם למה שראינו בפרק האחרון.
"כשאתה צופה בפרק, אתה מסיים אותו ונשאר עם התחושות שלך. פעם היית אולי פוגש חבר ומדבר איתו על מה שראית, וזה היה נגמר שם. היום, עם הרשתות החברתיות, אתה בעצם מנהל שיחה עם כל המדינה. אתה מסיים לראות את הפרק, פותח את הטלפון - וכל המדינה נמצאת אצלך בסלון. והשיח מאוד אלים. אני ישבתי על הספה והתכווצתי. אני חייבת להגיד את זה אחת ולתמיד. בסוף, מה שקרה שם הוא שכאשר היה חוסר ידע בנושא ישראלי בסיסי - לדעת מי היה יצחק רבין/ אורי אמר שזה צובט לו. הוא הביע רגש. הוא לא התלהם, לא צעק ולא העליב. הוא אמר מה הוא מרגיש. מנגד באה התגובה: 'למה מי אתה?'." "אם אני משווה את שני המשפטים - 'זה צובט לי' לעומת 'למה מי אתה?' - מי באמת מתנשא כאן? אחר כך גם אמרו לו 'סע מפה'. זה אלים, לא?. אז למה על זה אף אחד לא מדבר? אני מצטערת, אבל אני חוויתי אלימות, ואף אחד לא עצר להגיד שזה לא לגיטימי. אני מרגישה שאנשים נתפסים למילים מסוימות ולא רואים את התמונה. אנחנו לא ביטלנו את הצד השני." "לא אמרנו שאי אפשר לשמוע אותם. כל אחד חי במרחב שלו. אנחנו בחדר שלנו, הם בחדר שלהם. אז למה כשמבטלים אותנו, אף אחד לא אומר: רגע, זו אלימות? אני הרגשתי שהתנשאו עליי. הרגשתי שביטלו אותי, שהרגשות שלי לא רלוונטיים".
אורי בנאי, צילום: עומר מסינגר
זו באמת המילה שתפסה הכי הרבה ברשת - "התנשאות". כך תיארו אתכם.
"נכון, אבל אף אחד כמעט לא דיבר על האלימות שהייתה. במקום להגיד 'חברים, ראינו פה גם אלימות', זה כאילו הפך ללגיטימי. זה מה שאנחנו רוצים שהילדים שלנו יראו? שצועקים על אנשים? אני תמיד מנסה לשים את עצמי במקום האחר. אם היו מדברים ככה להורים שלך, לילדים שלך או לחברים שלך - היית אומר שזה בסדר? הרי כל הזמן מדברים על כבוד וערכים." "אז איפה הכבוד? אפשר לנהל שיחה. אפשר להגיד: 'אני הרגשתי שהתנשאת עליי', ואז האדם השני יוכל לומר: 'וואו, לא התכוונתי, אני מצטער'. אבל לצעוק על בן אדם? זה לא כבוד ולא ערכים".
אחרי הפרק הזה אתם מכבים את הטלוויזיה. מה הדבר הראשון שאת עושה?
אני מחבקת את אורי. אבל אם אני חושבת על זה לעומק, קודם אני יושבת ושואלת את עצמי למה מישהו הרגיש צורך לרדת עליי, לבטל אותי ולהכליל אותי. נכון, אני גרה בתל אביב. אז מה? כל התל אביבים אותו דבר? אני גרה בבניין שיש בו דתיים, חילונים, צעירים, מבוגרים - כל היופי של תל אביב הוא שיש מקום לכולם." "רק בתל אביב יודעים מי היה רבין? אני גדלתי באשקלון וגם שם יודעים. אני בטוחה שגם בנהריה יודעים. כל ההכללות האלה - 'אתם כאלה ואנחנו כאלה'- הן שיח מפלג. במקום סטריאוטיפים, צריך ללמוד לדבר. להגיד: 'אני הרגשתי כך', ולא לצעוק. אם מישהו היה אומר לאורי: 'אני הרגשתי שהתנשאת', הוא היה יכול לענות: 'ממש לא התכוונתי'. זו הייתה יכולה להיות שיחה אחרת לגמרי".
אנה גופמן ואורי בנאי, צילום: רשת 13
את בחרת לשתף את התחושות שלך, אבל לצד זה את גם מופיעה יחד עם בעלך, והוא די בחור שקט. הוא נחבא אל הכלים, אפשר לומר. איך הוא מתמודד עם זה?
"וואו, זה הכי מזיז לו בעולם. אורי בן אדם מאוד רגיש, מאוד אמפתי, ואפשר גם לראות את זה. אנחנו לא מבטלים ציבור אחר, לא מבטלים אנשים. תמיד אפשר לבוא ולהגיד 'הם ילדים, הם לא יודעים', אבל זה לא מה שאמרנו. זה בכלל לא עלה על דעתנו. לא חשבנו לבטל אף אחד. אנחנו רק הבענו את הרגשות שלנו לגבי סיטואציה מסוימת, כמו שלכל אדם יש זכות לעשות." "אורי מאוד רגיש, ומאוד קשה לו עם מה שקורה סביב התוכנית. מבחינתו, המטרה היא לאחד. הוא רוצה אחדות בעם. הוא איש של שלום, וכשהוא רואה את מה שקורה בטלוויזיה וברשתות החברתיות הוא אומר לעצמו: 'זה רק מסכסך, זה רק מפלג. בואו נדבר רגע על הדברים. בואו ננהל שיחה כנה ואמיתית, שבה מדברים על רגשות ולא צועקים על אנשים'." "כשמישהו אומר: 'אני חוויתי כך וכך', אפשר להקשיב לו. אפשר גם להגיד: 'לא התכוונתי, סליחה, טעיתי'. גם אני, כשאני עושה טעויות, אני מודה בהן. זה מה שחשוב - להיות בן אדם, ולהגיד לפעמים: 'טעיתי, אני מצטערת'".
אנה גופמן ואורי בנאי, צילום: צילום מסך - רשת 13
זה גורם לך לפעמים לערער ולשאול את עצמך למה בכלל הגעתם לתוכנית?
"כן. אני לא רוצה להתייפייף. ברור לי שאנשים יגיבו, זה חלק מהעניין. אבל צריך לדעת גם איך מגיבים. אני באמת מאמינה שבסופו של דבר רואים את הזוגיות שלנו. בשביל זה באנו. לא באנו לריב עם אף אחד. אנחנו יכולים להביע את הדעות שלנו, ואנחנו גם יכולים לא להסכים עם אחרים, אבל אנחנו לא רבים ולא מתווכחים בצורה הזאת. יש לנו דרך אחרת." "יהיו אנשים שיתחברו אליה, ויהיו כאלה שיתחברו לדרך אחרת - וזה בסדר גמור. אנחנו שונים. אם הייתי בת עשרים, אולי הייתי מתחברת יותר לבני עשרים, כי הם מדברים את השפה שלי. זה טבעי. כולנו מגיעים מעולמות שונים".
ניסיתם לדבר עם אודיה אחרי הפרק?
"לא. לא ניסינו לדבר, וגם אני לא חושבת שמישהו ניסה לדבר איתנו. אני רק הרגשתי שחוויתי אלימות - גם ברשתות וגם כשצפיתי בפרק. אני גם חושבת שאנשים נותנים לגיטימציה לאלימות, כי היא מביאה לייקים. במקום לעצור ולהגיד 'רגע, מה אנחנו רואים כאן?', ראו אדם אחד שמביע רגש, ואדם אחר שצועק עליו, מכליל אותו ומעליב אותו, ובאותה נשימה מדבר על כבוד וערכים." "אז אני שוב שואלת: מה זה כבוד? מה זה ערכים? כבוד הוא לכבד את האדם שעומד מולך. לשים את האנשים שאתה הכי אוהב בנעליים של הצד השני ולשאול את עצמך: אם היו מדברים כך להורים שלי - האם הייתי מרגיש שמכבדים אותם? אם היו מדברים כך לילדים שלי - האם הייתי אומר שזה בסדר? אם התשובה היא לא, אז אולי יש כאן בעיה אמיתית עם הדרך שבה אנחנו משתמשים במילים 'כבוד' ו'ערכים'."
כשהעונה הזאת תסתיים, ואת בטח כבר מחכה לרגע הזה - את חושבת שכל הסערה הזאת פשוט תחלוף?
"אני לא יודעת. אבל אני כן חושבת שיצא משהו חיובי אחד מכל הסיפור הזה. אני חושבת שהרבה הורים שאלו את עצמם פתאום: 'רגע, הילדים שלי יודעים את הדברים הבסיסיים שכל אזרח במדינת ישראל צריך לדעת?'. ידע הוא כוח. כשאתה יודע, קשה יותר להטעות אותך או לסובב אותך. לכן ידע הוא דבר חשוב, והלוואי שהשיח הזה יוביל גם לשם".
אורי בנאי, צילום: קוקו
מה עוד חשוב לך שהצופים יבינו עליכם כזוג?
"קודם כול, אנחנו זוג מאוד אוהב ומאוד פשוט. אנחנו אוהבים את הדברים הפשוטים - לצאת לשתות כוס יין באיזה בר קטן, לשבת בים, לדבר, לנסוע לראות מקומות מיוחדים, להיות בטבע. חשוב לי שידעו שאנחנו מאוד שונים. יש בינינו פערים גדולים - גם בגיל, גם במקומות שבהם גדלנו, גם בתרבות שממנה באנו, ובכל זאת הצלחנו למצוא את המקומות שמאחדים אותנו." "זה מה שאני חושבת שצריך לשים לב אליו. אנחנו לא חייבים להסכים על הכול. אנחנו מאוד שונים אחד מהשני, ובכל זאת אנחנו מצליחים לחיות יחד".
יש סיכוי שתדברו עם שאר המשתתפים כדי לגשר על מה שקרה במהלך העונה? זה משהו שיכול לבוא מכם?
"בהחלט. קודם כול, אנחנו תמיד זוג שמדבר. אם ירצו לדבר, ואם תהיה שיחה - אנחנו לא סוגרים דלתות. להפך. אנחנו מדברים עם כולם, וכל מי שיש לו משהו להגיד באופן אישי מוזמן לבוא ולומר: 'אנחנו הרגשנו כך' או 'חווינו אחרת'. נשב, נדבר וננסה ללבן את הדברים. בסופו של דבר, זה מה שחשוב - להיות ביחד." "גם אם לא מסכימים, אנחנו עדיין חיים באותו מקום. אני גם רוצה שיזכרו שבסך הכול באנו לעשות כיף, לצחוק, להצליח ולהיכשל במשימות. רואים בתוכנית שאני משתגעת במשימות, שאני מאוד רוצה לנצח. מי לא אוהב לנצח? ואם אני לא מנצחת - אז אני קצת בוכה, קצת מתרגשת, ובסוף ממשיכים הלאה. אני יודעת שאומרים את זה הרבה, אבל כשאנשים כותבים משהו ברשת - הם צריכים לזכור שהם לא כותבים למגירה." "הם כותבים בפומבי. אנשים קוראים את זה. קחו אחריות על המילים שלכם. אפשר להגיד: 'אני הרגשתי', 'אני חוויתי', 'אני לא מסכים'. אבל אפשר לעשות את זה בלי להעליב, בלי לקלל ובלי להשמיץ. זה לא נוגע רק אלינו. גם כשאני קוראת תגובות קשות על זוגות אחרים בתוכנית, אני לא אומרת לעצמי 'לא אכפת לי'. אני חושבת גם עליהם. גם הם בני אדם. גם הם יושבים בצד השני של המסך. גם להם יש רגשות, וגם הם נפגעים." "לכן אני באמת חושבת שאנחנו צריכים לקחת אחריות על מה שאנחנו אומרים. ואם טעינו - לדעת גם להתנצל. לבוא ולהגיד: 'טעיתי. אני מצטער שגרמתי לך להרגיש ככה'"., הפרק הבא של "פאוור קאפל" ישודר הערב (שלישי) ומחר (רביעי) ברשת 13.טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
