"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
עובר מסך

הטריד נשים וחזר לנטפליקס: הקאמבק של לואי סי.קיי מגעיל

עליבות המעשים מהעבר עדיין מרחפת מעליו, אך הסטנדאפיסט ממשיך להתנהג כאילו דבר לא קרה • המופע החדש בענקית הסטרימינג מוכיח שהשאלה אינה האם להחרים, אלא מי החליט בשבילנו שכבר מותר ליהנות מהבדיחות שלו

,עודכן
0השמעה
לואי סי.קיי. נגמר הביטול. צילום: נטפליקס

לואי סי.קיי: מגוחך | נטפליקס

בעבר, כשהעליבות האנושית הטיחה עצמה בפרצופי אנשים, נהגו לומר משפטים כמו "וואי, זה כמו המונולוג של לואי סי.קיי על ווי־פיי במטוסים". הוא נחשב לגאון קומי, ובצדק. היום עברו האזכורים שלו טרנספורמציה: כשגבר מפשיל מכנסיים בהפתעה ונוגע בעצמו מול נשים שפגש, הן יכולות לומר "היי, זה כמו לואי סי.קיי" - ואז ללכת להקיא בפינה. גם זה סוג של מורשת.

הספיישל "מגוחך", שעלה אתמול בנטפליקס, הוא הקאמבק הרשמי של לואי אל המיינסטרים, עשור אחרי שסולק מהתעשייה בצל הודאתו בהטרדות מיניות. בתקופת הנידוי הפיץ עצמאית את חומריו. כדי לצרוך אותו היינו צריכים לבחור בו - להתחבר לאתר שלו, לקנות כרטיס.

כעת שוב הוא מונח לראווה על מדף הסטרימינג הנפוץ בעולם, והשאלה אינה האם להחרים, אלא מי החליט בשבילנו שכבר מותר ליהנות מהבדיחות שלו. נטפליקס היא המכבסה של המוסר המערבי.

פעם חשבתי שלואי הוא מהאנשים המצחיקים בעולם. כיום אני מסתכל עליו וזה מביך אותי. העליבות של מעשיו עדיין מרחפת מעליו, אך הוא לא באמת הגיב לפרשייה.

כן התנצל באגביות, זרק מילה או שתיים, אך בשאר הזמן בחר להתעלם. להתעלם מהנזקים, להתעלם מהנידוי, להתעלם מהנשים. כאילו כלום לא קרה. כאילו לא נפל עליו עולמו.

סי.קיי כבר לא הג'ינג'י המכוער והשקוף, ששונא את עצמו ושונא את כולם. דבר ראשון: שיערו האפיר. הוא אולי התפרסם בתור הלוזר האולטימטיבי, אבל כיום הוא הגבר הפריבילג שניצל את מעמדו - עדיין מצליח, עדיין מוערץ ועדיין מתעשר מנטפליקס, למרות מה שעשה ומה שפורסם. ההומור שלו עדיין נחשב חתרני, אבל חתרנות היא טרחנות כשהיא לא אמיתית, וסי.קיי בגרסת 2026 הוא זיוף.

הרבה השתנה מאז המציאו את ה־MeToo, אבל לואי - הוא כאילו דורך במקום, וזה מוזר ומנותק. במקום לקרוץ לפרשייה, במקום לרכוב עליה, סי.קיי ממשיך להתנהג כאילו לא היתה מעולם.

במופע החדש המשיך לחפש את הפרובוקציות שהעלו אותו לגדולה - הוא סיפר פאנצ'ים על אב שאונס את בנו ועל הציצים של אמא, והתבדח על חלום שבו השתין על תינוק. אבל הפרובוקציה הכי גדולה היא העובדה שלואי סי.קיי בכבודו ובעצמו הגיע לנטפליקס.

לואי סי.קיי: מגוחך,

את הסטנד־אפ סיים בקטע על מגזין פורנו בשם "כמעט חוקיות", שמציג תמונות של נערות צעירות בגילים שבגבולות המותר. "מה שהמגזין אומר לך: אם אתה קורא את זה - אתה ממש לא פדופיל, אבל אתה פאקינג קרוב. זה הקסם.

עשינו את כל העבודה המשפטית, ואנחנו יכולים להוכיח שאתה - זה שקורא את המגזין הזה - לא פדופיל. אתה כמעט. כמעט מפלצת. כמעט הדבר הכי נורא שיש. אבל ממש לא פדופיל".

והנה, אולי בלי לשים לב ואולי בכוונה, הוא תיאר את עצמו. סי.קיי לא אנס אף אחת, לא תקף באלימות, לא כפה את עצמו, ובטח לא הורשע בפלילים. אבל הוא כן היה פאקינג קרוב לזה. ונטפליקס, כמו אותו מגזין, עשתה מספיק עבודה משפטית כדי לבטל קינסולו של לואי סי.קיי ולהחזיר אותו לחיינו. כמעט חוקי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר