"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
עובר מסך

עטפו חתיכת חרא בתוך ציפוי מזהב: "אופוריה" נגמרה - וטוב שכך

פרק הסיום של הסדרה שהגדירה דור שלם שם קץ למסע מטלטל • הוא גם חשף בכאב עד כמה היא איבדה את עצמה בדרך

,עודכן
0השמעה
מאדי וקאסי. עברו גיהינום לשם הפרובוקציה. צילום: יחצ

אופוריה - פרק סיום הסדרה | HBO max

רגע לפני שהחזירה את נשמתה לאלוהי הטלוויזיה, "אופוריה"רצחהבדם קר וחם כמה מהדמויות הכי אהובות ושנואות שחיו בה. כן, גם את ההיא וגם את ההוא, ואני לא ארחיב מעבר לכך כי ספוילר.

ואולי לא בוכים על חלב שנשפך, ואולי הדמעות סתם זלגו מעצמן, אבל כשדמות אשר ליוותה אותנו ברע ובטוב לאורך שבע שנים פתאום מסיימת את חייה הדמיוניים בטלוויזיה - הכאב והאובדן שאנו מרגישים, כצופים, הוא כאילו הלך מאיתנו חבר אמיתי.

נייט, "אופוריה",צילום: יחצ

לרצוח לצופה את הדמויות שהוא אהב זה מעשה אכזרי, בטח כשהוא קורה בפרקי הסיום של הסדרה, אבל "אופוריה" עשתה זאת בחיוך ובכוונה.

היא אף דאגה להוסיף לרציחות הללו נחשים, הרעלות וסמים, איברים קטועים, דם וקרבות ירי סטיילטרנטינו. כי אם כבר למות, אז שיהיה גרנדיוזי ופרובוקטיבי וכמה שיותר ויראלי.

בתום שלוש עונות, שבע שנים ו־26 פרקים - נגמרה ה"אופוריה", וטוב שנגמרה כבר. פרק הסיום, ששודר אתמול ונמשך יותר משעה וחצי, שם סוף סופני למסע מטלטל שנבנה על אוברדוז חשיפה, החפצה, אלימות ובעיות נפשיות.

״אופוריה״ של היום היא לא ה״אופוריה״ של העשור שעבר. היא התבגרה, אבל לא כמו שחשבתם שתתבגר.

אופוריה,צילום: יחצ

בראשית ימיה ידעה להציף מבחר בעיות התבגרות של דור ה־Z; התמכרויות, אלימות, מיניות, מגדר, זהות. במובנים מסוימים "אופוריה" הצליחה להגדיר את הדור. היא הצמיחה את כוכבי התקופה (סידני סוויני, זאנדיה, ג'ייקוב אלורדי), השפיעה על סגנונות איפור ולבוש, עזרה לנרמל תופעות, ובסוף נהייתה גדולה מדי.

אחרי ארבע שנים של הקפאה חזרה לסיבוב פרידה כשהיא בוגרת בהרבה ומתוסבכת עם עצמה. הדמויות יצאו מהתיכון לעולם האמיתי.

בעצם, ״אמיתי״ זה לא מונח מדויק, כי איכשהו כולן מצטלמות לאונליפאנס, עושות שוגר־דדי ונחטפות על ידי סוחרי סמים. חוויות שכל צעיר וצעירה עוברים מתישהו בחיים. או שלא.

"אופוריה",צילום: יחצ

אי אפשר להתכחש לכך ששמונת הפרקים שחתמו את הסיפור היו חוויה עוצרת נשימה. אולם בו בזמן הם הכילו המון פרובוקציות מכוונות. היוצר סאם לוינסון העביר את הדמויות שלו גיהינום רק בשביל הרייג׳־בייט. עצוב שזה היה סופה.

"אופוריה" תמיד שגשגה על רגעים ויראליים, אבל בעונה האחרונה הורגש כאילו סצנות מסוימות נוצרו במיוחד כדי להפוך לממים ברשתות חברתיות, גם אם זה בא על חשבון הדמויות שהתנהגו מוזר ונסחפו לעלילה חד־ממדית.

עונה שהיתה טובה לתפארת, ונוראית עד כדי בחילה. עונה שהרגישה כאילו עטפו חתיכת חרא בתוך ציפוי מזהב.

סידני סוויני ב"אופוריה", עונה 3,צילום: יחצ

רגע לפני מותה, "אופוריה" קפצה ממעמד של סדרה שהגדירה את דור ה־Z לסדרה שלא מצליחה להגדיר אפילו את עצמה. היא נקברה בתוך בור של נצנצים ושק של נחשים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר