שי אביבי על כאן 11: "הלסת נופלת פעם אחרי פעם מהסדרות שלהם"

יורשים עצבניים: שי אביבי חוזר למסך הקטן עם "לא לריב" (כאן 11), דרמה קומית על שלושה אחים שנאלצים להתאחד אחרי שאביהם הוריש את בית ילדותם לנערת ליווי • "יש כאן כתיבה מצחיקה ברמות שגם מגיעה לעומקים רגשיים", הוא מספר, "ואני משחק כבר לא מעט שנים"

אביבי לצד יעל שרוני ועפר שכטר ב"לא לריב". צילום: אנדמול הפקות וכאן 11

שלושה אחים שרבים 40 שנה מגלים שאביהם הוריש את בית ילדותם לנערת ליווי. הם חייבים להתאחד כדי להחזיר את הנכס, אבל כל מפגש ביניהם יוצר מריבה חדשה. כך מתחילה הסדרה "לא לריב" שתעלה הערב בכאן 11 ושתשודר בכל ראשון ושלישי בכאן 11 ובכאן BOX.

הדרמה הקומית החדשה, מאת גור קורן וארז דריגס, מאפשרת הצצה לקרב ירושה יצרי, מצחיק ומכאיב, המעמיד למבחן את הקשרים המשפחתיים של שלושה אחים בשלהי שנות ה־40 וה־50 לחייהם: יונה (שי אביבי), האח הבכור, הסטלן והמרושש שפספס את ימיו האחרונים של האב; טליה (יעל שרוני), מורה לתנ"ך ואם חד־הורית שנאבקת בקשיים כלכליים ובמצב בריאותי מורכב; וגור (עפר שכטר), כוכב ילדים מצליח בשם "גור התמרור".

עוד משתתפים: נדב אסולין, לירון בן־שלוש, קובי פרג', תומר שרון, אביגיל אריאלי, יואב לוי, דפי שושנה אלפרן, כנרת לימוני, נועם קדינסקי ונטע אורבך.

לפני שבע שנים עלתה ההצגה "לא לריב" (גור קורן כתב, גלעד קמחי ביים) בתיאטרון הקאמרי והפכה לשלאגר, כעת היא מגיעה למסך הקטן בבימויו של שי קפון, בתקווה לשחזר שוב אותה הצלחה - הפעם בטלוויזיה.

"רק תוך כדי הצילומים גיליתי שהיתה קודם ההצגה 'לא לריב' ושהיא הצליחה מאוד, ושמחתי שלא ידעתי ולא ראיתי ובאתי נקי", מספר אביבי בראיון ל"ישראל היום" רגע לפני שהוא עולה על מטוס ללונדון, לפסטיבל הסרטים "SERET", שבו הוא משתתף עם הסרט "ברנינג מן" בכיכובו.

שי אביבי ב"ברנינג מן", צילום: באדיבות פסטיבל הסרטים חיפה

"אני חייב להודות שמאז סוף הצילומים אני מסתובב בארץ, תופס אנשים בשרוול ואומר להם שאם הסדרה תצא כמו החשמל שחווינו בצילומים, אז זה יהיה וואו", הוא צוחק.

"לא ראיתי כלום, שום חתיכה משום פרק, ואני מחכה לשידור כדי לראות פרק מלא. אני בהתרגשות שיא. בצילומים הרגשנו ממש חשמל, וקמתי אליהם בכל בוקר בהתרגשות. זה היה מין ממתק כזה, שבכל יום שאכלתי ממנו ידעתי שהוא עומד להתקרב לסופו".

"כתיבה מצחיקה ברמות"

בוא נתעכב על החשמל הזה. מה כל כך קסם לך? הכתיבה? הקאסט?

"זה הרגש בכל אלמנט. כתיבה מצחיקה ברמות שגם מגיעה לעומקים רגשיים, עבודה של גור וארז. אני משחק כבר לא מעט שנים, ואני ממש חושב שהקריירה שלי מבורכת. הגיעו לפתחי הרבה יהלומים, וזה ממש אחד מהם, אחד הבוהקים.

"אין שם שום דבר שהוא סתמי או לא מנומק, אין שום פרט שלא יושב, בכל הרמות והדמויות, ואתה יכול לנוח על הדבר הזה כי אתה יודע שאתה בידיים הכי טובות. שי קפון, הבמאי, ביים את זה ממש לעומק הדרמה. לא ניסינו להצחיק, היו סצנות שמצאנו את עצמנו עם דמעות של כאב בעיניים והצחוק מגיע אליך משם.

שי אביבי, צילום: גדעון מרקוביץ

"זו היתה חוויה מאוד מיוחדת. היה לי כל כך כיף לשחק עם יעל ועפר, ועם לירון, עם כולם. היו ליהוקים מושלמים, ואני מאוד שמח שאנחנו בכאן 11, שאני רואה בו ערוץ מואר. בעצם, ערוץ מאיר. הוא מגדלור של תבונה, של טעם, של יצירה. הלסת נופלת פעם אחרי פעם מהסדרות בכאן 11".

בוא נדבר על הדמות של יונה שאתה מגלם.

"זו דמות מורכבת, לכאורה זו הדמות של הרוחניק, הלוזר, אחד שחטף את מכת הבכורות כי קשה להיות בכור בעולם הזה, ומצד שני הוא גם פאקינג גיבור. הדמות שלו הולכת ומתפתחת".

רוחניקיות לאחד שגר בפרדס חנה זה כבר דבר מוכר.

"בדרך כלל כשמטפלים ברוחניות ובפרדס חנה, זה ברמה של מערכון. נגיד זה מה ש'ארץ נהדרת' עושה העונה - היא משאירה את זה על פני השטח. אז גם הוא לכאורה פותח ככה, אבל כיוון שזו הסדרה והכוונה שלה אחרת, היא מצליחה להגיע לעומקים בתוך ההאשטאג של סדנת חיבוקים, של בגדים מסוג מסוים, של הדיבור הזה. זה היתרון של כוונת העומק.

"לי יש בחיים אחות צעירה ואח בכור ואנחנו מאוד מחוברים, ואני חושב שבריב, עם כל הקשיים שבו, יש גם הרבה חום, אש וקרבה. האחים בסדרה הם שלושה אחים שמאוד מחוברים ביניהם, וזה אחד מסודות הקסם שלה, כי הריב הזה, שמגיע באמת למקומות פסיכיים, מעיד גם על החום ועל הקשר ביניהם. הרגשנו בצילומים את החיבור הזה, גם הרצון להרוג וגם האהבה העצומה. קרה קסם".

היסטריית החמישייה

בשבוע שעבר מצא עצמו אביבי באחד מרגעי השיא של טקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה, כשעל הבמה עלו בהרכב חסר חברי "החמישייה הקאמרית" לקבל את פרס מפעל חיים.

יוצר התוכנית איתן צור נשא נאום חוצב להבות שריגש את כולם. "התואר הנפוח הזה לא הולם את רוחה של 'החמישייה', כי אנחנו גם לא מפעל וגם עשינו איזה פרק מסוים בחיים, והיה אפשר לעשות אותו יותר סקסי ומדויק", אביבי מחייך כשאני מבררת איך זה להרגיש מפעל.

בימי "החמישייה הקאמרית", צילום: משה שי

"אבל אני שמח על הפרס, על ההזדמנות שהיתה להיפגש, ובעיקר על הדברים שאיתן אמר. אני קצת מכור לסדרות דוקו שמסכמות מהלכים, כמו תולדות המוזיקה או ההומור, ומה שמצחיק ומדהים זה שבכל פרק עוברים עשור והאנשים שמדברים אומרים שלפניהם לא היה כלום", הוא צוחק, "ואיתן נתן ל'חמישייה', שהיתה דבר חדש ומיוחד, קונטקסט, כשאמר שלא המצאנו כלום, שאת הדברים שאמרנו אמרו כבר לפני קום המדינה בתיאטרון 'המטאטא'.

"הוא שם אותנו בהקשר היסטורי צנוע, וגם הוסיף קריאה לעתיד. מובן שזה היה פריים לא שלם בלי רמי ובלי מודי. זו חבורה של אנשים שקפצה יחד ממטוס וחוותה חוויה חזקה מאוד יחד, ושניים מהם לא היו שם איתנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר